אני יודעת שהרבה נוטים לחשוב שאני ממורמרת, כי אני נוטה לכתוב פה ביקורות ודברים לא טובים על מה זה להיות רווקה. אז היום אני רוצה להגיד תודה לרווקות שלי. תודה שזכיתי לשנים שבהן למדתי על עצמי, ריפאתי את הכאבים והטראומות מהילדות.
למרות שהיו לא מעט גברים שהביאו כאבים חדשים, למדתי לחיות על מלא גם כשכואב לי, כשהנפש כמעט נשרפת מהתחושה הקשה הזו של דחייה – אותה תחושה של הילדה שאף ילד לא רוצה לשחק איתה. מי שלא חווה אהבה חד-צדדית לעולם לא יבין את גודל הכאב של זה, אבל הדבר הכי טוב בכאב הזה, זה שהוא חולף.

אני רוצה לפנות אלייך. כן, את, אחותי. את, הרווקה שמעל גיל 35. שאנשים אוהבים לתייג אותך כזקנה, לי אפילו הגדילו לעשות וקראו "פגת תוקף". אבל את? את יצירת מופת, את שומעת? השנים שעברו עשו אותך אישה חזקה יותר, בשלה יותר, מדויקת יותר. יודעת מה את רוצה מעצמך ומהחיים. ואני חושבת שאין מתנה יותר טובה לעולם מנשים כמוך. בכל הבחינות – עסקית, חברתית, מדינית. אל תיתני לאף אחד לצייר לך את זה אחרת. את צעירה ובועטת!!!
כל המחקרים מוכיחים שהשנים האלה אצל נשים הן שנות השיא שלהן, למרות שמנסים לשכנע אותנו שזה אחרת כדי שנמכור את עצמנו בזול. כי תכל'ס, כולם יודעים שהבינה היתרה היא אצלנו, ולצערנו הרב יש הרבה יותר בחורות איכותיות מגברים איכותיים, בטח ובטח בגילאים שלנו. ואם למישהו יש השגות על הטענה הזאת, אני מזמינה אותו להיכנס לאתרי הכרויות דתיים עם הפרופיל שלי ולעשות חיפוש.
אני כבר לא מדברת על אחרים, אני מדברת עלינו. אנחנו צריכות לחזק אחת את השנייה, להיות שם אחת בשביל השנייה. בלי קנאה, בלי תחרות. אף אחת לא תיקח לכן את הגבר, בטח לא אני. אז בואי נהנה מהזמן ומכל מה שהוא נותן לנו, לפני שמחליפים גם אותנו בדוגמניות בינה מלאכותית.
