אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)"סליחה". נראה שאין בעולם מילה אחת שמלאה בכל כך הרבה משמעות. רק השבוע עם ישראל ציין את הטראומה הקשה ביותר שלו, וחלק מהציבור עדיין מחכה ומשווע לשמוע מילה אחת, קטנה, פשוטה מהממשלה – סליחה.
לא, זה לא טור פוליטי. יש רבים וטובים שעושים ויעשו זאת. ובכל זאת, אי אפשר שלא להשתומם כמה ימים לפני יום כיפור מגדלותה של המילה. ומה לגבינו, המחנכים והמורים? כמה פעמים יצא לנו לומר סליחה לתלמידים שלנו? לעמוד בפני הכיתה ולהרגיש שהגזמנו בתגובות שלנו כלפי תלמיד מסוים שממש פגע בנו והצליח ללחוץ לנו על הכפתורים?
במהלך הקריירה החינוכית שלי יצא לי כמה פעמים לחוות את הסיטואציה הזו: אתה באמצע שיעור. הכל מתנהל ב-300 קמ"ש. עשרות החלטות. פתאום תלמיד זורק משהו שמוציא אותך לגמרי מאיפוס ומחריב לך את כל הקשב של הכיתה. בא לך להתהפך עליו: תגיד, אתה אמיתי? עד שהצלחתי להשיג שקט, אתה הורס הכל?
ואז הצוללת הגרעינית שבך מחליטה, לאחר אישור הקבינט, לשגר את יכולת התגובה השנייה לעבר התלמיד. והתגובה הזו יכולה להיות ארסית ורעילה ולא מדויקת. תגובה מהבטן. ואתה מסתכל על התלמיד ורואה שהוא מחליף צבעים. ואתה יודע שהגזמת. ואתה יודע שכל הזוועה החינוכית הזו נעשתה בפני כל הכיתה, וכרגע עומדות בפניך שתי אפשרויות: להתנצל כמאמר הגשש: "תהיה גבר, תשפיל את עצמך"; או להדחיק ולהמשיך כאילו כלום ולתת לכבוד שלך לדבר, כי הרי ידוע שרק מלאכים ומורים לא טועים.
אז הפעם הרגשתי שהגזמתי בתגובה כלפי התלמיד שלי, עצרתי הכל ואמרתי לו: "תקשיב, הגזמתי. צעקתי יותר מדי. אני מבקש סליחה". הכיתה לא הבינה מה הולך ומה פתאום המורה עוצר את השיעור? וברגע הבא נשמעו מחיאות כפיים ספונטניות כאומרות לי: אנחנו מעריכים את מה שעשית, וזה ממש לא מובן מאליו.
אל תחשבו שזה הלך לי בקלות. ממש לא. היו לי גם מקרים שבהם העדפתי להדחיק ולהמשיך הלאה. היו לי גם מקרים שבהם פגעתי בתלמיד בפני כולם וסגרתי את זה באופן פרטני, שזה הדבר הכי לא פייר לעשות.
אז אם אתם רוצים לפתח בילדים שלכם את המודעות לתהליך הנפשי של הסליחה, נסו לפנות לעצמכם כמה דקות… גם עשר דקות יספיקו, ותשאלו את הילדים שלכם את השאלות הבאות, שאתם כמובן מוזמנים לענות עליהן ביחד איתם:
- 1. האם פגעתם במישהו בשנה האחרונה?
- 2. האם נפגעתם? אם נפגעתם, האם יצא לכם להודיע לאדם שפגע בכם שנפגעתם ממנו?
- 3. האם ביקשתם סליחה מהאדם שפגעתם ממנו? אם לא, למה?
- 4. מה מונע מכם לבקש סליחה ואיך ניתן להתגבר על זה?
ספרו לילדים שלכם שכמו שיש להם כל מיני עימותים עם חברים שלהם, גם לכם יש עימותים בעולם המבוגרים, וגם למחנכים שלהם יש מדי פעם עימותים עם הקולגות שלהם. לכולנו יש, ובעימותים האלו אנחנו פוגעים ונפגעים. זה טבעי ואנושי. אבל צריך לדעת להניח את האגו בצד ולבקש סליחה.
אז… סליחה אם נפגעתם ממני בשנה האחרונה, ובאם יש לכם איזושהי קפידה עליי אתם מוזמנים לכתוב, לפרט, ואי"ה אשתדל להבין ובאם צריך להתנצל. והלוואי שנצא מהחג הזה עם לב נקי ומאוורר יותר.
