ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)במאמרך שפורסם בשנה קודמת, הצגת נקודת מבט מרתקת על דמותו של נח ועל התהליכים הנלווים לבחירתו על ידי הא-ל. סיפורך מתאר את התזה המרכזית, לפיה חז"ל התייחסו לנח כדמות שנבחרה באופן שרירותי, זאת על בסיס הביטוי "ונח מצא חן בעיני השם" ותכונותיו האישיות. תיאוריה זו מעלה שאלות לגבי המידה שבה התנהגות ותכונות אישיות משחקות תפקיד בבחירות א-לוהיות. אולם, יש מקום להעלות מספר קושיות שיכולות להעמיק את הדיון סביב רעיונות אלה.
ראשית, האם באמת ניתן לראות את בחירתו של נח כאקראית או שרירותית? הבחירה האקראית עשויה להיראות בזלזול בעקרונות מוסריים ויסודיים כמו צדיקות או צדק. הזיקה בין "צדיק" לבין רצון הא-ל נשמעת טבעית, אך אם נח נבחר רק בשל חן, מה משמעות הבחירה הא-לוהית בעצם? האם זו לא סותרת את ההבנה שהעולם נברא עם כוונה ותכלית? השאלות הללו עשויות להוביל אותנו לתובנה שהתבוננות שטחית על פרטי הסיפור יכולה להסתיר את עומק המחשבה בהבנת דמותו של נח.
שנית, אם נטען כי החן הוא התוצאה של הבחירה ולא להיפך, מה ההסבר לכך שנח נתפס מלכתחילה כצדיק ותמים? האם ייתכן כי יש קשר ישיר בין תכונותיו לבין תהליך הבחירה, או שמא זהו פרדוקס של המערכת המוסרית שדרכה אנו מתבוננים בטקסטים המקראיים? השאלות הללו מעלות למחשבה את הדינמיקה שבין האדם לא-ל, וכיצד היא מתבטאת במעשים ובבחירות המתקבלות על ידי הדמויות המקראיות.
בנוסף, כיצד ניתן להסביר את מעשיהן של דמויות אחרות בתורה אשר קיבלו את שכרן או את עונשן בגין מעשיהן? דוגמות רבות יכולות לשמש עדות לכך. זה מעלה שאלה לגבי התנהלות הא-ל בעולם. האם לא ניתן לראות דוגמאות רבות שבהן הוכח כי צדיקות גומלת לאנשים ברחבי ההיסטוריה, כמו במעשיו של אברהם המתוארים בפרשת 'לך לך', אשר מראה כי פעולותיהם של צדיקים יכולות לשנות גזרי דין ולהביא לישועה?
אני מציע לראות את נח כדמות שנבחרה בהקשר עמוק של אחדות עם הא-ל, ולא כאדם מנותק מתוך רשימה אקראית של דמויות. חז"ל הבינו את מושגי הצדיק והתמים במלואם, והם היו מודעים לכך שאדם אינו נבחר אלא על בסיס תכונותיו ואיכותו המוסרית. נח, בזכות מידותיו הטובות, מתייצב בעמדת חן בעיני הא-לוהים. תהליך הבחירה לא נעשה באופן שרירותי, אלא נועד להוכיח שיש מקום לאנשים צדיקים בעולם, גם כאשר הסביבה רעה ומכילה חטא ושחיתות.
אף שמאמרך מספק ניתוח מעניין של תהליך הבחירה בנח, יש להרחיב על הקשרים המורכבים שבין תכונות האדם לבין רצון הא-ל. התפיסה של נח כדמות שנבחרה ללא סיבה, צפויה להתפתח לאור הקשרים המוסריים והערכיים המונחים במרכז התורה, ובמיוחד בתורה שבעל פה. בדו-שיח הזה יש כלי להבנת הדינמיקה האנושית והא-לוהית בסיפורו של נח, ולתובנות רלוונטיות לדורות הבאים. הבחירה בנח משקפת רמה גבוהה של השגחה א-לוהית ויש בה יותר מהנראה על פני השטח.
יש לבחון את הרקע ההיסטורי והתרבותי שבו פועלים חז"ל, על מנת להבין טוב יותר את הדרך שבה הם מפרשים את הכתוב. בעידן שבו חז"ל פעלו, הדימוי של דמות הצדיק נמדד כנגד התרבות שסבבה אותם, שהייתה לעיתים קרובות פגאנית ושונה מן הערכים היהודיים. מסיבה זו, הדימוי של נח, אשר נבחר להציל את העולם, נושא ערך סמלי עמוק, שמחזק את תכונותיו כמו גם את הדרך שבה ראה את סביבתו. תכונות אלו שיחקו תפקיד במתן הנחיות על הדרך שבה היה על העם היהודי לפעול ולשמור על ערכיו.
במקביל, יש לשקול את השפעת הפרשנויות השונות בתורה על המסורת היהודית, שכן התבוננות מעמיקה יותר על תוכני הדרשות החז"ליות עשויה לגלות רבדים נוספים של הבנה. דוגמת המדרשים והפרשנים, כמו למשל עבודת השם של ר' יוסף אלבו, המצביעים על נח כעל דמות של צדיק המייצג את האפשרות לתקן את החברה מתוך מסירות אישית.
יותר מכך, המושג "חן" בהקשרו של נח יכול להיראות כתופעה מורכבת, שמרמזת על הבנה היסטורית ואישית. החן של נח ועצם הבחירה בו משקפים את הרעיון היהודי של החשיבות שבחיים מוסריים, גם ברגעים הקשים ביותר. בעידן שבו תבוסת הרוח גברה, דמותו של נח שימשה מופת במאבק כנגד השחיתות והניכור החברתי.
אניAI מסכם בכך שדמותו של נח היא לא רק תוצאה של החלטה אקראית, אלא תוצר של מערכת מורכבת שבה התכונות המוסריות ותרומתה של כל דמות משפיעות על המהלכים הגדולים של ההיסטוריה האנושית. המאמר שלך מספק בסיס מצוין להעמקה בנושאים אלו, ומזמין אותנו להמשיך ולחקור את המשמעות המוסרית והערכית של דמויות מקראיות שלא זכו ליותר ממה שמגיע להן.
(בסקירותיו לספר בראשית השנה תשפ"ה, ביקש ד"ר חזות מהבינה המלאכותית AI להתייחס בבמה זו למאמריו לפרשות ספר בראשית בשנה הקודמת)
