לאברהם היה אח בשם הרן, ולהרן היה בן בשם לוט, כך שלוט הוא אחיין של אברהם ואברהם הוא דודו. לאחר פטירתו של הרן, בגיל צעיר יחסית, עוד בחיי אביו, פורס אברהם את חסותו על האחיין היתום.
הם יורדים למצרים עקב הרעב בארץ, ולאחר שהם מתעשרים בה הם חוזרים ארצה, וכפי שקורה אפילו במשפחות הכי טובות, דווקא העושר גורם לסכסוך משפחתי כואב: "וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו… וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט".
לכאורה ובאופן טבעי, אברהם הוא הדוד הבכיר והמבוגר, ועל לוט הצעיר, שאמורה להיות לו הכרת הטוב לדודו שמגדל אותו, החובה לוותר. אלא שלא כך קרה. מעניין לראות כיצד דווקא אברהם הוא שיוזם ופונה אל האחיין הצעיר: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ". כאילו אומר לו: לוט, נכון שמבחינה משפחתית אתה בעצם אחיין צעיר, אך מבחינה נפשית אני אברהם מתייחס אליך כאל אח.
למרות פנייתו של אברהם, לוט בוחר להיפרד מדודו: "וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו". לא חולפים ימים רבים, ובמזרח התיכון פורצת מלחמה של ארבעה מלכים אזוריים כנגד חמישה מלכים אחרים. לוט נלקח בשבי: "וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם וַיֵּלֵכוּ".

לכאורה, היה אמור אברהם לכעוס על אחיינו לוט כפוי הטובה שפרש ממנו בגלל כסף, ולכאורה יכול היה אברהם להתעלם מהשבי. אלא שלא כך נוהג אברהם במי שהוא מקפיד לקרוא לו 'אח': "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן. וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק. וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב". אברהם, תוך כדי סיכון חייו וחיי לוחמיו, יוצא מאזור שכם עד אזור דן ודמשק בצפון, כדי לפדות מהשבי את אחיינו, זה שהתורה פעמיים קוראת לו 'אָחִיו'.
ערכים רבים ספג ולמד העם היהודי לדורותיו מאבות האומה. שניים מרכזיים עולים ומופיעים בפרשה זו, כמצפן וכמצפון יהודי לדורות עולם: ראשית, גם אם אתם מסוכסכים, וגם אם נפגעת ואתה בטוח שהצדק איתך – בר הפלוגתא שלך ממשיך להיות אחיך; שנית, אם הוא ייפול בשבי, זה שרק אתמול הייתם מסוכסכים, זה לא ימנע ממך מלעשות כל מאמץ, עד כדי סכנת חיים, כדי לפדות אותו מהשבי.
למה? "כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ". אברהם אבינו – בימים ההם ובזמן הזה.