אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])בפשטות, הביטוי קְשֵׁה עֹרֶף לא נתפס בהקשר חיובי. המידה הזו של קשיות עורף נתפסת, ובצדק, כשייכת למשפחת העקשנות, חוסר הנכונות להתפשר, לוותר, להתגמש. אדם קְשֵׁה עֹרֶף נתפס כאדם שהוא נטל על החברה והחברה נטל עליו. אדם שכזה הוא אדם שקשה לחיות איתו, קשה להתחבר אליו, והאווירה שהוא משרה סביבו היא לא נעימה. עוד לא נתקלתי אף פעם שאדם שביקש להתקבל לעבודה, או מישהו שחיפש שידוך, שיכתוב על עצמו שהוא קְשֵׁה עֹרֶף.
מציאות החיים מחייבת פשרות, ויתורים והתגמשויות- דברים שלאנשים קשי עורף קשה לעשות. החברה האנושית מעדיפה שיהיו בתוכה אנשים נוחים וקונפורמיסטים, ולא אנשים קשי עורף עם פתיל קצר.
מספר פעמים ישתמש הקב"ה בביטוי הזה כמתאר את עם ישראל בהקשר שלילי.
כך לאחר חטא העגל: " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא".
אחר כך יאמר הקב"ה שוב- "כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ". וכאילו לא די בכך מיד אחרי זה יחזור הקב"ה ויחדד את המסר- " וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ".
גם משה רבנו עושה שימוש באיפיון הזה של עם ישראל, כאשר הוא מבקש שהקב"ה בכל זאת יאריך אפו וימחל- " וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ".
בספר דברים בפרשת עקב, ערב הכניסה לארץ, יחזור הביטוי הזה בפיו של הקב"ה, כאשר הוא יאמר לבני ישראל שלא יחשבו שבצדקתם הם זוכים לרשת את הארץ- " וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה".
העקשנות וקשיות העורף של בני ישראל הם לרועץ לעם בהתנהלותו מול הקב"ה. הקב"ה מזהה בתכונה הזו משהו שלילי שמונע את העם מלקבל את ההחלטות הנכונות, ומלשנות את דרכו.
ואחרי כל זאת, דומני שנכון יהיה לומר שעם כל השלילה שיש במידה הזו של קשיות העורף, במהלך ההיסטוריה היהודית וקורות ימי ישראל באלפי השנים האחרונות- דווקא התכונה הזו היא שסייעה להישרדות של העם ולדבקות באמונתו, בערכיו ובארצו.
רק עם קשה עורף יכול להמשיך להאמין בקב"ה למרות כל האסונות, הפוגרומים, הגלויות, והשואות שהוא עבר.
רק עם קשה עורף יכול להמשיך ולקוות ולהתפלל לשנה הבאה בירושלים במשך אלפי שנים בתימן, רוסיה, ובכל שאר היבשות וקצוות עולם.
רק עם קשה עורף יכול היה לשמור על צלם אנוש ועל ערכיו המוסריים אל נוכח המציאות בה נאלץ לפעול.
רק עם קשה עורף יכול היה לשמור על בניו מפני התבוללות, ורק עם קשה עורף השכיל לשמור על התא המשפחתי, על חגיו ומועדיו, על שבתותיו ועל חסדיו. רק עם קשה עורף יכול לשמור על שפתו. רק עם קשה עורף זוכה לחזור לארצו, רק עם קשה עורף יכול להקים מדינה אחרי השואה.
ברוח סנגוריהם של ישראל נוכל לומר בהקשר הזה לריבונו של עולם- אנחנו בניך, עם קשי עורף ב'עסקת חבילה'. כאשר התכונה הזו הולכת למקום שלילי- אין קשה ממנה. אולם כאשר יש צורך לשרוד, להתמודד מול כל כך הרבה פיתויים וקשיים ואתגרים פיזיים, אמוניים ורוחניים- אין טובה ממנה.
לצערנו- בגלל התכונה הזו כשנתבעים לעגל- נותנים, אולם לשמחתנו בגלל התכונה הזו- גם כשנתבעים למשכן- נותנים.
(כי תישא תשעט)
