אביטל דואן שמולי (עורכת משנה ב'שבתון', avital@shabaton1.co,il)ביום שני האחרון אלפים ליוו למנוחות עולמים בהר הזיתים, תחת גשם שוטף, את הרב צבי קוגן ז"ל, שנרצח באמירויות לאחר שנחטף מדובאי. ד"ר יעוז סבר, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, נזכר בפעם הראשונה שהוא טס לדובאי, לפני 4 שנים, מסביר מה קרה ליחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות מאז 7 באוקטובר, ומתייחס לרצח שליח חב"ד: "האמירותים הולכים לטפל בנושא ברצינות רבה, כדי לוודא שהמקרה לא יחזור על עצמו".
איחוד האמירויות הערביות היא פדרציה הכוללת שבע אמירויות מונרכיות (נסיכויות): דובאי, אבו דאבי, עג'מאן, פוג'יירה, ראס אל-ח'ימה, שארג'ה ואום אל-קיוין. בתיווכה של ארצות הברית, נחתמו בספטמבר 2020 הסכמי אברהם בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנרמלו את היחסים בין המדינות. כבר בדצמבר באותה שנה נפתחו השערים לדובאי, העיר הגדולה באיחוד. ד"ר יעוז סבר, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, נזכר בטיסתו הראשונה לשם: "הם קיבלו אותנו כמו אחים אובדים, חיבקו אותנו, התגאו בנו. יש לי חברי נפש אמירותים, ובכל מקום שהלכתי איתם הם היו מציגים אותי: 'תכירו, זה החבר הישראלי שלנו, זה השותף הישראלי שלנו'. הייתי במסעדה כלשהי של בעלים שהוא גולה איראני ומתנגד למשטר האיראני, והם שונאים את איראנים ואוהבים את ישראל. הבעלים הציג אותי בגאווה, חיבק אותי ואמר לי: תנצחו את איראן. הם חיכו לנו – הם חיכו לעשות איתנו עסקים, חיכו לדבר איתנו על הטכנולוגיה שלנו, ללמוד עליה ולרכוש אותה, והם מאוד מאוד התרגשו מהביקור של הישראלים".
איזו פעילות עסקית מתקיימת בין הישראלים לאמירותים?
"פעילות עסקית ישראלית ענפה, החל מתיירות נכנסת לאמירויות בהיקפים מאוד גדולים, בעיקר תיירות לדובאי, לאבו דאבי, לאי יאס, שהוא אי של פארקים באבו דאבי שמכיל פארקי שעשועים, פארק מים, מסלולי מרוץ פורמולה 1, פארק וורנר בראד'רס, פארק פרארי וכו'. בנוסף, יש פעילות ממשלתית וביטחונית גדולה, מערכות נשק ומערכות צבאיות שונות, בעיקר G TO G – government to government. כל מערכת שמצטרפת למערכת צבאית, גם אם היא לא מייצרת נשק, היא צריכה לקבל אישור של משרד הביטחון. במקרה כאלה יש פעילויות שעוברות דרך הממשלות או היצרנים הגדולים, אלתא, אלביט, התעשייה האווירית וכו'. זו פעילות שמתרחשת באופן קבוע, בין הגופים השונים ובין הממשלות ודורשת אישורים שונים".
"יתר על כן, יש פעילות עסקית גדולה", מוסיף ד"ר סבר. "בעיקר בנושאי רפואה, נדל"ן, חברות ניהול, ייעוץ לחקלאות, והרבה סייבר וטכנולוגיות שונות. הפעילות העסקית היא לאורך כל הדרך. מאז שיש פעילות עסקית תיירותית בין ישראל לאמירויות, דובאי היא בינלאומית, היא אחד המקומות השולטים בנושא כנסים. בדובאי יש בכל זמן נתון מאות כנסים. הרבה מהם בתחום הטכנולוגיה, ומגיעים אליהם אלפי ישראלים – אנשי עסקים, אנשי טכנולוגיה, מומחים למיניהם".
דובאי – שילוב אולטימטיבי
מלחמת "חרבות ברזל" אמנם לא טרפה את הקלפים, אבל היא בהחלט העיבה מעט על היחסים החמים בין ישראל ואיחוד האמירויות, במיוחד במישור העסקי. "לא בוטלו היחסים חלילה, אבל יש רגישויות מאז פרוץ המלחמה", מסביר ד"ר סבר. " אחרי 7 באוקטובר קיבלתי המון טלפונים והודעות מאמירותים. אנשים באמירויות היו המומים ממה שאירע. חמאס שנואים באמירויות, אין שום סובלנות לטרור אסלאמי ובכלל, כך שאנחנו רואים איתם את הדברים עין בעין מהבחינה הזאת. אבל, במקביל, מרגע שהתרחב המבצע בעזה, ואחרי זה גם בלבנון, התחילו להתפשט בתקשורת תמונות של הרס, הרג, חורבן, מוות של ילדים ונשים. בלי לנקוט עמדה פוליטית, התמונות האלה העיבו קצת על היחסים. ראית שהאמירותים אוהבים אותנו, הם מסכימים איתנו, הם רוצים ללכת איתנו רחוק ולהגדיל את הנורמליזציה גם עם סעודיה ומדינות אחרות – אבל קשה להם מאוד עם התמונות הנ"ל. זה לא עוזר לעסקים, אבל זה גם לא עוצר אותם. העסקים קיימים ועובדים, אבל העניין קשה להם".
"אנחנו לא תמיד חשופים לתמונות שמגיעות מעזה ומלבנון", אומר ד"ר סבר. "אני לא נכנס לעמדה של האם זה נכון או מוצדק, אני רק מבהיר שהתמונות שהם רואים – לא נעימות להם. כאמור, זה לא תורם לעסקים וזה מזכיר להם את הסיפור הישן. הם היו מוכנים כמעט לגמרי לשים בצד את הנושא הפלשתיני, עכשיו זה העלה שוב את הנושא הפלשתיני לכותרות. בפרט הסעודים, אם הם ירצו להתקדם ולמצוא פתרון הסברתי לנושא הזה, זה די ברור שעד שלא תיגמר המלחמה לא תהיה הסדרה עם סעודיה".
אמנם כרגע חלה על איחוד האמירויות אזהרת מסע ברמה 3 (בינונית), אבל באופן כללי מאז שנפתחו הקווים, דובאי הפכה ליעד פופולרי ומבוקש. מה יש בה שקוסם לתייר הישראלי?
"דובאי היא שילוב בלתי ניתן לתחרות של מזג אוויר חם רוב השנה, מלונות פאר גדולים מאוד, נופים יפהפיים, שופינג, שהתייר הישראלי מאוד אוהב – וכל החבילה הזאת במרחק של שעתיים וחמישים דקות מישראל, לפני 7 באוקטובר. אחריו שינוי מעט את המסלול, שהאריך קצת את משך הטיסה. עד הסכמי אברהם, התייר הישראלי שרצה ליהנות מזה היה צריך לנסוע להונג קונג, לסינגפור, לבנגקוק, ללאס וגאס. פתאום הוא נמצא בעיר עולם, ברמה של ניו יורק ופריז, במרחק של 3 שעות טיסה, עם המלונות היפים בעולם, שירות נהדר. בנוסף, דובאי היא עיר כל כך בטוחה. אם באירופה אתה מסתיר את הארנק עמוק בתיק, בדובאי אתה יכול ללכת עם הארנק על הראש שלך – ולא ייגעו בך. הביטחון בדובאי ובאבו דאבי הוא יוצא דופן, והשילוב הזה לתייר הישראלי הוא מנצח. במקביל, במדינה הזאת אין אנטישמיות בכלל. אין שום בעיה עם זה שאתה ישראלי – אתה יכול לדבר עברית באופן חופשי, להסתובב בחוץ עם כיפה ועם תליון של מגן דוד. יש לזה משמעות גדולה. כמובן, עד 7 באוקטובר – אבל הזהירות שיהודים צריכים לנקוט היא גלובלית, לא ספציפית לדובאי, יהודי צריך להישמר בעולם".
שיעור בסובלנות
האזרחים של איחוד האמירויות, ודובאי בפרט, 90% מהם תושבים זרים ו-10% מקומיים – ערבים אמירותים. לדברי ד"ר סבר, אין מדינה בעולם שיותר בנויה לקבל את הזר מאשר איחוד האמירויות. "הם מאמינים בריבוי תרבויות", הוא מנמק, "אין אצלם שום הבדל בין הודי, בודהיסטי, מוסלמי, נוצרי, יהודי – זה לא מעניין אותם. לא אכפת להם אם אתה מישראל או מרוסיה. בחוקי המדינה הם מתבקשים להתעלם התעלמות מוחלטת מהדת ומהמוצא של האדם, ולכבד כל אחד. זה מוטמע במערכות של המדינה. לכן, הם כל כך המומים מהרצח של הרב צבי קוגן ז"ל. הם כואבים את הרצח שלו. רצח באמירויות הוא גם ככה חריג, אבל לרצוח מישהו על רקע דת או לאום – זה מטלטל אותם".
"יש שם חוקים מיוחדים נגד אפליה, אפליה על רקע דת. לדוגמה: אם מישהו מכעיס אותך, אתה יכול לקרוא לו 'טיפש'. אם אתה קורא לו 'יהודי טיפש' – אתה עובר על החוק. אתה לא יכול להתייחס למוצאו של אדם. זה נובע מכך שכשאתה מסתובב בדובאי ונכנס לחנות – תראה אחד מתאילנד, אחד מהודו, אחד פיליפיני, אחד מאוסטרליה, אחר מאמריקה ועוד אחד אפריקני. הם בנויים על כך שכולם זהים, כולם שווים, כולם יכולים לעסוק בדת שלהם. בדצמבר אתה יכול לראות את הרחוב מקושט גם קישוטי חג מולד וגם בחנוכיות. הם עסוקים בלכבד את האדם שמולם ואת החוקים".
בלשכת המסחר של ישראל-המפרץ מבקשים לשלוח תנחומים למשפחתו של הרב קוגן ולבית חב"ד. ד"ר סבר מבהיר שהעניין לא יעבור בשתיקה אצל האמירותים, הם הולכים לטפל בנושא במלוא החומרה. "זה שאדם נרצח על רקע הלאום שלו והדת שלו, ועוד עצם זה שהיה איש דת – ואצלם להיות איש דת זה ערך עליון, לא משנה אם אתה אימאם, כומר או רב – זה קשה להם מאוד. הם הולכים לאבטח את העיר בצורה מוחלטת כדי שזה לא יחזור על עצמו. הם לא מעגלים פינות, הם יוודאו שזה לא יישנה. הם גם לא מארגנים מסיבות עיתונאים ולא יוצאים בהצהרות כרגע. אחרי שהם יחקרו ויפתרו את הכל, הם ידברו לתקשורת בצורה הכי שקופה שיש. עד אז, הם הולכים לעבוד ולטפל בזה".
