בנצי דל (יו"ר המכללה האקדמית "גבעת וושינגטון" ולשעבר מנכ"ל משרד החינוך)מאז הקמת המדינה כיהנו 24 שרים בתפקיד הנכסף – שר החינוך, התרבות והספורט במדינת ישראל. חלק לא מבוטל מהם כיהנו בתפקיד בחוסר רצון בלתי מופגן – כי זה מה שנשאר מהעוגה הקואליציונית.
בשני העשורים האחרונים נלקחו התרבות והספורט מן הכותרת הרשמית, ונותר רק שר החינוך. ככל הנראה, היה הנטל כבד מנשוא ולכן הועברו התרבות והספורט ממשרד החינוך אל משרד חדש ונפרד. השורות דלעיל שוות עיון מיוחד על התייחסות מנהיגי המדינה לדורותיהם אל משרד החינוך.
עפ"י חוק חינוך ממלכתי, מראשית שנות ה- 50 קיים מעמד ייחודי ועצמאי למינהל לחינוך הממלכתי דתי. מינוי של ראש מינהל החינוך הממ"ד מאושר ע"י הממשלה כאשר שר החינוך מגיש את הצעתו למינוי זה. שלבים שונים ומורכבים עובר מינויו של ראש מינהל החינוך הממלכתי דתי. שבעה ראשי מינהל החינוך הדתי כיהנו בתפקיד זה מאז שנות ה-50. כולם נאלצו להילחם ממש, כל אחד בסגנונו – ובהצלחה לא מבוטלת גם בתוך משרד החינוך, כדי לשמר ולפתח את מעמד החינוך הדתי. מאבק תמידי ליווה את עבודתם.
בהחלט ראוי לציין בסיפוק רב ביותר את פרי עבודתם והישגיהם של ראשי המינהל לחינוך דתי. דורות של בוגרי החינוך הציוני דתי שתולים בכל מערכות החיים במדינה. בעולם התורה, הכלכלה, הרפואה, האקדמיה והביטחון. אחרון ראשי מינהל החינוך הדתי – איש חינוך מובהק, הרב ד"ר אברהם ליפשיץ סיים את תפקידו לפני כחמש שנים.
מאז שנת 2019 אין ראש מינהל קבוע לחינוך הדתי. כן, המערכת מתנהלת ע"י ממלאת מקום – אומנם בהצלחה לא מבוטלת. אי מינוי ראש מינהל חינוך דתי מוכיח בעליל את מקומו של החינוך הדתי בסולם החשיבות אצל מנהיגות הציונות הדתית על כל מגזריו.
נכון, החינוך הדתי, כמו כל מערכות החינוך האחרות, קיים ונשען על מנהלי בתי הספר והמחנכים בשדה. אעפ"כ, ראשי החץ המוביל, המפתח והיוזם הם מינהל החינוך הדתי במטה בירושלים. אין ספק, כי אי מינוי ראש מינהל חינוך דתי קבוע במשך חמש שנים, פוגם באופן לא מבוטל בעבודת המטה של מינהל החינוך הדתי ועל השלכותיו בשדה החינוך הדתי והמשאבים העומדים לרשותו.
ben-white
מדוע אין הדבר מטריד את המנהיגות התורנית והציבורית? אתם פרי גידולם של החינוך הדתי במדינת ישראל! מנהיגות החינוך הממלכתי דתי גידלה וחינכה דורות של גיבורי ישראל הי"ד. אבות החינוך הדתי לדורותיהם לחמו, כדי לאפשר הקמת דור של תלמידי חכמים, אנשי מדע, צבא, אקדמיה וכלכלה. דורות שזקפו ראשים ונשאו בגאווה את דגל הציונות הדתית.
מנהיגות החינוך הדתי בעבר במשרד החינוך פתחה פתח לכל גווני ומגזרי החינוך הממלכתי דתי ציוני! היא נתנה מענה לכל "חצאי מגזרי" הציונות הדתית. אינני מבקש הכרת תודה לראשי המינהל הדתי בעבר, בקשתי אחת: תנו את הכלים והכוח לראשי החינוך הדתי במסדרונות משרד החינוך ושאר משרדי הממשלה.
אין בכוחו של ממלא מקום לדפוק על השולחן ולהרים קול. ראש מינהל קבוע נקבע בחוק ע"י הממשלה, ולכן כוחו רב לו בהובלת מערכת החינוך. חמש שנים ללא מנהיג קבוע! איזו מנהיגות הייתה מאפשרת מצב זה? אלא אם כן, היא אינה מודעת לחשיבות הדברים שנכתבו לעיל!
ניתן עדיין לתקן את המעוות. הדבר הוא בידיהם של מנהיגות הציונית דתית, הפוליטית והתורנית. אם כך, דבר לי אליהם: אין לי כל כוונה להתערב בשיקול דעתכם, אך אם תטו אוזן גם למבינים מעט ולבעלי ניסיון – בחרו במנהל המכיר את מערכת החינוך לכל אורכה ורוחבה, איש אשר עבר את כל שלבי מערכת החינוך, כולל ברמה הארצית.
הסמכות נתונה בידיכם לבחור גם באדם, ממגזר מסוים, אך אנא, זה לא ג'וב! אנא, רק לא איש אשר זקוק לתקופה ארוכה כדי לדעת "היכן הדלתות ולאחר מכן היכן המפתחות" של משרדי הממשלה. הישגי העבר מחייבים להעמיד אדם איש חינוך אשר יחל מייד בעבודתו – בבוקר שלמחרת.
