מתי כבר יגיע היום?

"והנער איננו איתי"

ג'ון ורייצל, ההורים של הירש פולין גולדברג, שגופתו נמצאת בשבי חמאס בעזה, מקימים מהשבעה את אפי ואשרת שהם, הוריו של יובל, שנהרג בשבוע שעבר בקרבות בעזה. לפני ארבעה חודשים, אשרת ואפי הקימו את רייצל וג'ון מהשבעה על בנם. איך קראנו בשבת שעברה? "ואיך אעלה אל אבי והנער איננו איתי. ולא יכול יוסף להתאפק". במציאות שלנו, לא רק יוסף לא יכול להתאפק.

"אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה"
אפשר להעריץ את ראש הממשלה נתניהו, אפשר לסלוד ממנו, דבר אחד בטוח: אין מה לקנא בו, בהרבה דברים, אבל בעיקר בסוגיית מאה החטופים. שעון החול הולך ואוזל, ובקרוב ממש הוא יצטרך לקבל החלטה – קשה, אולי הקשה בחייו. חצי עסקה, כלומר החזרתם ארצה של 20+ חטופים חולים ונשים, מה שאומר שיישארו במנהרות השבי צעירים, חיילים ומבוגרים בריאים, ולך תדע אם ומתי ישוחררו, או אולי עסקה כוללת הכוללת נסיגה מוחלטת של צה"ל מעזה (בניגוד לתפיסה הביטחונית של סמוטריץ' את בן גביר), ואז מי לעזאזל ישלוט בצד ההומניטרי שם? ובמילים אחרות, מה יהא עם היום שאחרי. או אופציה שלישית: להמתין – עד שיבוא אליהו או עד ימוטט חמאס לגמרי, אם יש דבר כזה. עד שזה יקרה, ספק אם גם ה' יוכל לרחם על החטופים. לא בטוח שמישהו מהם ישרוד. בקטאר נמשכות השיחות בין הצוותים הטכניים. גם ראש המוסד על המזוודות. מחכה שיגיעו שם לשלב מכריע במשא ומתן. נכון ליום שלישי, הפערים היו לא רק על השמות שישוחררו בשלב הראשון, אלא גם על היקף הנסיגה של צה"ל מעזה.
בתוך כך, 112 קרובי חטופים הגישו עתירה תקדימית לבג"ץ, נגד הממשלה ונגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ונכתב בה כי "הממשלה הפקירה את החטופים, שלא כדין, במשך 459 ימים, תוך פגיעה בזכויותיהם החוקתיות לחיים, לשלמות הגוף ולכבוד האדם". הם דורשים, בין השאר, "על הממשלה לפעול לשחרור החטופים, ובכלל זה בדרך של הסכמה להפסיק את המלחמה ולסגת מרצועת עזה בתמורה לשחרור החטופים". למרבה הצער, מחלוקות מפלגות גם את משפחות החטופים. האחת, ותיקה, בין אלה המתנגדות לעסקה חלקית ודורשת לחימה 'עד הסוף' ורק לחץ רציני יחזיר את החטופים, לבין רוב המשפחות, שלפחות עד כה דרשו 'עסקה עכשיו', בכל מחיר. עימות שצץ השבוע הוא בין כמה משפחות חטופים צעירים שבטוח לא ייכללו בשלב ראשון של עסקה חלקית, אם יוסכם עליה, והם תובעים עסקה כוללת כאן ועכשיו ובכל מחיר – של נסיגה, של שחרור סיטונאי של אסירים מחבלים פלשתינים, וכדומה. העסק לא קל בכל ההיבטים – הביטחוני והמוסרי, של אחריות הממשלה כלפי כל משפחות החטופים, בראש ובראשונה מזה, ושל אחריותה לביטחון כל האזרחים כאן וההשלכות של שחרור אלפי מחבלים עם דם על הידיים כחלק מהעסקה, מזה.
ובקרע, יש לנו את טראמפ. הנשיא האמריקני הנבחר הכריז גם השבוע: אם החטופים לא יוחזרו עד היום שאכנס לבית הלבן (20 בינואר), יהיה לחמאס גיהינום, גיהינום ממש. הרושם הוא שהם לוקחים את איומיו ברצינות. מה שאומר שאנחנו קרובים מתמיד לאיזשהו מוצא מהפלונטר. טוב? גרוע? לענ"ד, התואר 'טוב' לא שייך כלל לנושא הכל כך כאוב הזה.

בג"ץ בהחלטה מפתיעה
אינך צריך להיות תומך נלהב ברפורמה המשפטית, כדי להסכים עם כך שבג"ץ נתן בשנים האחרונות מספיק סיבות להרגיש שלא אחת הוא מנותק מהסביבה. לא חש את המציאות שמעבר להיכל המשפט. לא זז מילימטר מהקודקס המשפטי. לא מגלה טיפה יצירתיות או גמישות, גם כשנסיבות ביטחוניות מובהקות מחייבות זאת, לדעת רבים וטובים. אז יש לנו בשורה: את השבוע הזה התחיל בג"ץ בהחלטה שמפריכה את התזה דלעיל, ובניגוד לציפיות קיבל החלטה שכל בר דעת, גם אם אינו שופט בבג"ץ, היה מקבל, גם אם התקדימים המשפטיים היו מוליכים להחלטה הפוכה. במה מדובר? מדובר בשש משפחות של מחבלים בעלי אזרחות ישראלית, שחוסלו או מתו בעת שהיו אסורים, ומשפחותיהם דורשות את הגופות. המדינה סירבה, המשפחות עתרו לבג"ץ וטענו כי הגופות מוחזקות בניגוד לחוק וזה גורם ל'חילול כבוד המת'. מנגד, המדינה טענה כי החזקת הגופות נעשית בהתאם להחלטות קבינט ונועדה למטרות משא ומתן להחזרת חטופים בעסקה. חלק ממשפחות החטופים הישראלים שבידי חמאס בעזה הצטרפו לדיון, וטענו כמובן נגד השבת הגופות למשפחות המחבלים.
השופטים, מינץ, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, קבעו כי "מידת ההתערבות של בית משפט זה בהחלטות מדיניות המתקבלות על ידי הקבינט בנושאים בעלי אופי ביטחוני מובהק היא מצומצמת ביותר, ושמורה למקרים חריגים וקיצוניים בלבד, בהם נופל פגם חמור בהחלטה. החלטת הקבינט אינה מגלה פגם המצדיק את התערבותנו". השופט מינץ הוסיף כי "החלטת הקבינט שלא למסור בעת הזו גופות מחבלים אזרחי ישראל, לא באה בחלל ריק. ברקע לה עומדת מתקפת הטרור הרצחנית שנפתחה ביום 7 באוקטובר 2023, אשר הביאה לשינוי דרמטי בסוגיית השבויים והנעדרים. במהלכה נחטפו מאות ישראלים לרצועת עזה, ובעת כתיבת שורות אלה 100 מהם עודם מוחזקים בשבי". ועוד ממינץ: "בתוך כך, נחטפו גופות רבות של ישראלים מתוך כוונה לעשות בהן שימוש כנכס לצורכי המו"מ. מרביתן עודן מוחזקות ומוסתרות ברצועה. חמאס מבקש לייצר משוואה של 'גופות תמורת גופות'. מגעים אלו הם דינמיים מטבעם ונמצאים בשלבים רגישים. החלטת הקבינט באה על רקע השלב בו הם מצויים, ונועדה למנוע פעולות בלתי הפיכות. זאת בשים לב לכך שבעסקה שנערכה בחודש נובמבר 2023, שוחררו בתמורה לחטופים גם כלואות שהן אזרחיות ישראליות".

ירידה (שלא) לצורך עלייה?
קרוב ל-83 אלף ישראלים 'ירדו', ככל הנראה, מישראל במהלך 2024, שיא ירידה מאז קום המדינה. השיא הקודם היה בשנה שקמה לה, שנת 2023, בה עזבו כ-53 אלף. מניתוח הנתונים שמסרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביחס ל-2024 עולה כי כ-27% מהיורדים הם ילדים ונערים עד גיל 19, וכ-48% מהיורדים (כ-38 אלף) הם בני 20 עד 45. כלומר, שלושה מתוך ארבעה יורדים הם בני פחות מ-45. רוב היורדים הם משפחות מבוססות עם ילדים. תל אביב, חיפה, נתניה וירושלים מובילות את טבלת היורדים. אולי מפתיע, מספר היורדים מיישובים שפונו בצפון אינו גבוה מיישובים אחרים. 137 מתושבי קריית שמונה הוגדרו כיורדים ב-2024, וכך גם 60 משלומי ו-32 ממטולה. וביישובי העוטף? 196 מתושבי שדרות עזבו את הארץ, 13 מתושבי בארי, 8 מתושבי כפר עזה, שניים מנחל עוז, ומניר עוז – אחד היישובים שספג את המכה הקשה ביותר מתקפת הטרור – לא עזב אף תושב לחו"ל. לא מפתיע: מהיישובים ביו"ש לא יורדים.
בעיניים שלי, על הגופים הממסדיים של ישראל הפועלים בחו"ל, לשמור על קשר הדוק, ככל שניתן, עם המשפחות היורדות האלה, לחזק אותן, להרעיף עליהן אהבה, ובעיקר להעניק לילדים שם לפחות את מה שהמערכת הייתה נותנת להם כאן בהיבט הלאומי והיהודי, כדי ש'יתאפסו', ולאחר תקופה קצרה ככל שניתן, יאספו את הכוחות ויחזרו למולדתם. טעות לוותר עליהם, גם אם מרביתם מחזיקים בעמדות הפוכות מעמדות ממשלת הימין-ימין. אחים אנחנו, לא?

הזוגיות נפגעה
כ-300 אלף ישראלים שירתו במילואים בשנה החולפת, והממוצע הוא של 136 ימים ללוחמים ו-168 ימים למפקדים. זה הממוצע. אם נבדוק ביחידות הלוחמות, נמצא רבים רבים ששירתו כ-250 ימים במילואים! אגב, הצפי לשנת 2025 שהחלה עתה הוא של כחודשיים מילואים בשנה, בממוצע. לא פשוט.
מלחמה היא דבר לא נעים, בלשון המעטה. ונפש האדם, רגישה ופגיעה, כידוע. סקר חדש שערכה "אסותא מרכזים רפואיים" בשיתוף חברת מדגם בקרב 500 משפחות של מילואימניקים, מראה על פגיעה בבריאות גם של בני משפחותיהם של המילואימניקים, לא רק בהם עצמם. ואם חושבים על זה קצת לעומק, זה גם נשמע הגיוני. הדבר בא לידי ביטוי גם בשינוי לרעה במצבם הבריאותי של בני הזוג ובנות הזוג, וגם במצב הנפשי של ילדיהם. הסקר, שפרסמה מיטל יסעור בית-אור ב'ישראל היום', מצא כי יותר מ־20% העידו על הרעה במצבם הבריאותי הפיזי, וכ־45% העידו כי חל שינוי לרעה במצבם הנפשי. כמו כן, כ־60% העידו כי לא הצליחו לשמור על אורח חיים בריא בעת שירות המילואים של בן הזוג או בת הזוג, 44% העידו כי חל שינוי לרעה במצב הנפשי של ילדיהם מתחת לגיל 18, 40% ויתרו על בדיקות תקופתיות, ויותר מ־40% העידו כי הזוגיות נפגעה בעקבות שירות המילואים. 53% מהנשאלים אמרו כי היכולת שלהם לספק את צורכי ילדיהם נפגעה. יותר משליש מהנשאלים אמרו כי מקום העבודה שלהם לא מתחשב בהם בזמן שירות המילואים.
אז, גם כשתיגמר המלחמה סוף-סוף, הרבה מאוד אתגרים יעמדו לפתחן של ממשלות ישראל והחברה בישראל. ועד שאלה יפנו את המשאבים והפניות לכך, אולי גם אנחנו האזרחים הפשוטים יכולים לסייע ככה בקטנה: בדאגה, בשיחות, בקירוב של משפחה או שתיים של מילואימניקים שכה זקוקות לכך?

סופר עד 10 (שנים לכהונה)
כהונתו של הרב הצבאי הראשי, תת-אלוף הרב אייל קרים, הוארכה בשנתיים, עד סוף 2026 למניינם. כך חשף הכתב הצבאי של רדיו 'קול ברמה', מנדי ריזל. (בדובר צה"ל) לא הגיבו לידיעה. אם אמנם זה מה שיקרה, צפוי הרב קרים לכהן בתפקיד עשר שנים. קודמיו בתפקיד, הרב אביחי רונצקי זצ"ל, וייבדלו לחיים ארוכים וטובים הרב ישראל וייס והרב רפי פרץ, כיהנו עד 6 שנים כ"א. אבל הרב הצבאי הראשי הראשון, הרב שלמה גורן זצ"ל, וכמותו גם הרב הצבאי הראשי השלישי, הרב גד נבון, כיהנו בתפקיד כל אחד 23 שנים! הרב הצבאי הראשי השני, הרב מרדכי פירון, הסתפק ב-6 שנים. יצוין כי תהיה זו ההארכה השלישית של הרב קרים, מה שיוצר מעין 'פקק' בצמרת הרבנות הראשית בקרב אלה שקיוו להתקדם. הרב קרים שירת בצעירותו כקצין לוחם, וככזה נבחר לכהן כרב צבאי ראשי, כאחד שמכיר את הצבא מכל צדדיו ובמקביל נחשב לבעל ידע הלכתי רחב. ואכן, בשנות כהונתו, ובדגש על מלחמת 'חרבות ברזל', הוכיחה הרבנות הצבאית יכולת מבצעית והלכתית מעולה וזכתה לשבחים רבים הן בצבא והן מחוצה לו.
מה שכן, בחירת רב צבאי ראשי היא מעין 'משרת אמון' של הרמטכ"ל, וכידוע הרמטכ"ל הנוכחי, הרצי הלוי, צפוי לפרוש בקרוב מכוח האחריות שלקח על עצמו על מחדל הטבח ב-7 באוקטובר, וזה שיחליפו עשוי לבחור גם ברב צבאי ראשי חדש, מבין הקצינים הבכירים שמכהנים כיום ברבנות הצבאית, או ברב מבחוץ, כפי שנעשה כבר הן לגבי הרב רפי פרץ והן לגבי הרב קרים עצמו.

חצי עבודה
הצעת החוק ולפיה ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון לאומי יהיו רשאים להוריד בדרגה, לשלול פנסיה ולשלול הטבות אחרות המוענקות ליוצאי מערכת הביטחון מ"בכיר שהמריד, קרא או עודד לסרבנות לגיוס לצבא ההגנה לישראל", הגיש חה"כ אלמוג כהן מ'עוצמה יהודית'. ההצעה מתייחסת גם לקריאות להפסקת התנדבות, הפסקת תמיכה של מדינות בישראל או להטלת סנקציות על ישראל או על יחידות בצה"ל, וכן "הוצאת דיבת זרועות הביטחון של מדינת ישראל או משרתי זרועות הביטחון לרעה בארץ או בעולם". אני מוכן לצרף את חתימתי להצעה, אם כבוד ח"כ אלמוג יוסיף להצעתו סנקציות כלכליות ואחרות לכאלו שקוראים שלא להתגייס לצה"ל, שלא להתייצב בלשכות הגיוס וכדומה. הרי לפחות על זה אין מי שחולק שזה פוגע בביטחון המדינה, וכמובן יואיל לחתום על ההצעה המלאה. אם כבודו כבר עושה משהו, שלא יעשה רק חצי עבודה (הנוחה לו). לך על מלא, גבר.

רשימה חלקית בלבד
מפגינים מול משרד הביטחון בתל אביב נושאים בידיהם את רשימת החטופים, שעפ"י פרסומים ישראל מסרה לחמאס לפני כמה שבועות, ואילו חמאס מתעקש שלא למסור השבוע מי מהם בחיים.