יעקב ספוקויני"וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה." [שמות ב-ו]
חז"ל הפליגו בשבחה של בתיה בת פרעה, שהצילה את משה התינוק. במסכת מגילה [יג.] נכתב: "'ואשתו היהודייה ילדה את ירד…ואלה בני בתיה בת פרעה…' [דברי הימים א' ד יח] אמאי קרי לה 'יהודייה'? על שום שכפרה בע"ז דכתיב 'ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור' ואמר רבי יוחנן שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה. 'ילדה'? והא רבויי רביתיה [גידלה אותו] לומר לך, שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו יְלַדוֹ".
ובמדרש רבה נאמר: "אמר לה הקב"ה: משה לא היה בנך וקראתו בנך, אף אני, לא בתי את ואני קורא אותך בתי, בת-יה, שנאמר 'ואלה בני בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה, בת י-ה'." ואלה רק מקצת מן השבחים. וכ"כ למה? משום שבתיה לקחה על עצמה סיכון. היא העזה לבצע פעולה המנוגדת לצו אביה, המלך האכזר. מן הסתם בתיה לא הייתה בת יחידה ומלך כה אכזר עלול לעשות משהו בלתי צפוי. בכ"ז לקחה על עצמה את הסיכון והצילה את משה.
פרשה זו היא הזדמנות להעלות על נס את פועלה של חסידת אומות העולם אירנה סנדלר, שהצילה מאות ילדים יהודים מציפורניי הנאצים. אירנה נכנסה תחילה לגטו ורשה כנציגת העירייה. הנאצים הכריזו על הגטו כאזור נגוע בטיפוס. הייתה זו אמתלה צינית ששימשה כתירוץ לסגור את הגטו. למעשה, סגירת הגטו היא זו שגרמה להתפשטות המחלה. אירנה הייתה אחות ועובדת סוציאלית במחלקה הסוציאלית בעיריית ורשה. תפקידיה אפשרו לה להיכנס לגטו על מנת להגיש עזרה רפואית. אירנה הכניסה לגטו תרופות וסייעה לחולים.
עד 1942, נספתה כחמישית מאוכלוסיית הגטו כתוצאה מרעב, ממחלות, וממחסור חריף של תרופות ואמצעים סניטריים. בשנה זו הצטרפה אירנה לארגון המחתרתי ז'וגוטה, שפעל להגשת עזרה ליהודי ורשה. הארגון היה מתואם עם הממשלה הפולנית הגולה, שישבה בלונדון. הייתה זו קרן אור באפלה, בימי האקציה הגדולה, שבה גורשו כ-300,000 יהודים אל מחנה המוות טרבלינקה.
בשלב המסוכן הזה, שמה אירנה נפשה בכפה, הבריחה בעצמה וסייעה להברחת ילדים יהודים אל מחוץ לגטו. ז'וגוטה סייע בארגון ההברחה. מאות ילדים יהודים הוברחו מהגטו בדרכים שונות ונמסרו למנזרים או למשפחות נוצריות מאמצות. דרכי ההברחה היו מסוכנות ונועזות כאחד. ילדים הוברחו בתוך תיקים, סלים ומזוודות ואפילו בארגזי ירקות על משאית אספקה של בתי החולים בגטו. אחרים הוחבאו מתחת למושבים ברכבת החשמלית שחצתה את הגטו. הילדים הקטנים הורדמו על מנת שלא יבכו וישבשו את ההברחה. בעת ההסעה במכונית התלוו אליהם כלבים שאולפו לנבוח בכל פעם שילד בוכה. ילדים גדולים יותר עברו דרך תעלות הביוב אל מחוץ לגטו. חלקם הוברחו באמבולנסים שהורשו להוציא ילדים הנגועים בטיפוס, כי הגרמנים חששו להתקרב על מנת שלא להידבק.
לאחר מרד גטו ורשה, מונתה אירנה לתפקיד מנהלת המחלקה לילדים יהודים בז'וגוטה. היא העבירה אותם למנזרים ולבתי יתומים אחרי הכנה מדוקדקת. לילדים נאמר כי הם חייבים לאמץ לעצמם זהות חדשה כדי להישאר בחיים. הילדים למדו את השפה הפולנית, את התפילות הנוצריות וענו לשמם החדש. מסמכים מזויפים היטב הסתירו את זהותם. בד בבד, ערכה אירנה רישום מסודר לגבי כל ילד, מה היה שמו המקורי, מי היו הוריו ועוד פרטים מזהים. הרישום נועד לעתיד שאחרי המלחמה על מנת לאפשר את חזרתם למשפחתם הגרעינית או למשפחה המורחבת.
הפעילות הייתה מסוכנת עקב החשש מהמלשינים, שיסגירום לגרמנים בעבור בצע כסף או משנאה אנטישמית. לפיכך, לא פעם הועברו ילדים אלה ממקום למקום על מנת למנוע הלשנה.
אירנה עצמה נעצרה בידי הגסטאפו בעקבות הלשנה ועברה עינויים. ברם, היא לא נשברה ולא הסגירה שום ילד ושום כתובת. היא נידונה למוות, אך חולצה מהמאסר בידי חבריה ששיחדו את הגרמנים. גם לאחר שחרורה, המשיכה אירנה במעשי הגבורה. על כל אלה הוענקה לה תעודת חסידת אומות העולם, תעודה שבוודאי היינו מעניקים גם לבתיה בת פרעה על הצלת משה רבנו.
Yaakovspk1@gmail.com.
