נוכח מאורעות המלחמה וימים אלה בפרט, ובאין מילים לתאר את סערת הרגשות סביב "עסקת" שחרור החטופים, אני מוצאת עוגן נפשי-רוחני-אמוני, בפסוקים.
אימה ופחד כרוכים לדידי בהשבת החטופים ופדיונם, וגם שמחה, הודיה עצומה ויראת כבוד כלפי מי שנאבקו על חילוצם – בשדה הקרב ומחוצה לו – כלפי הרגע הניסי של יציאה משבי, כלפי עוצמת החיים וכלפי ריבון העולמים.
נדמה לי שפגשנו השבוע את שער השמיים (וגם את פתח הגיהינום) וכי הוא נורא בכל המובנים. כך אמר יעקב, לאחר התגלות ה' אליו בחלום: "וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱ-לֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כח, יז). ימים נוראים עוברים עלינו, מטלטלים, חשופים, אמיתיים. ימים של התבוננות, אך גם של מעשה וקריאה לתפילה ולעבודת המידות. ימים נוראים, כימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. ימים בהם חיינו הפרטיים והכלליים נידונים מי למוות ומי לחיים.

וכרוכים הרגשות זה בזה: כך אומר ירמיהו, נביא החורבן והנחמה, בפרק ל"א: "רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם; הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ וְאִמְרוּ הוֹשַׁע ה' אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל…", "וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד…". שמחה ונחמה, הצלה וסכנה. ומוצאת אני גם בהם רמז לישועת הבנות (החטופות): "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל".
ורבים הגעגועים למי שאינו עימנו: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ… הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'" (שם). ויש תקווה ותשובה ושיבה וחיבור: "וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה'; וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם…", "וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם".
אבקש לחתום את סערת הרגשות, המלווה אותי, בתפילה אישית: אלוקיי, הער בנו את עוז הרוח לפעול ולהיות ראויים לגבורת חיילינו, לגבורת האזרחים הנאבקים לחיות כאן ולשמור על נצח ישראל. עזור לנו לשמוע, ללמוד ולממש את פנימיות התורה, ולפתח באהבה את הארץ הקשה והטובה שהבטחת לאבותינו. עזור לנו לממש את אחריותנו להיות ראויים למתינו, לאהובינו החיים עימנו, ולדורות שיבואו אחרינו. עשה ע,מנו צדקה וחסד. עשה למענך אם לא למעננו.
לתגובות: naomieini1@gmail.com
