צבי ארנברג (עו"ד, מחבר הספר "על מנהג שבת וחג", Alminhag@walla.co.il)בשנה בה חל ט"ו באדר בשבת (כמו השנה) מונהג בערים מוקפות חומה "פורים משולש", בו מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: קריאת מגילה ומתנות לאביונים מוקדמים ליום שישי, סעודת פורים ומשלוח מנות מאוחרים ליום ראשון, ובשבת שהוא יום הפורים עצמו נותרו רק אמירת "על הניסים" והקריאה בתורה לפורים. אליהן נוספת השנה מצווה מיוחדת: "פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום" (מגילה ד').
המשנה במסכת מגילה קובעת את קטעי הקריאה בתורה בחגים. לגבי פורים נכתב: "בפורים – ויבא עמלק". תקנת קריאה זו אינה עולה בקנה אחד עם תקנת עזרא הסופר. במסכת בבא קמא (פב.) מופיעה השתלשלות תקנת הקריאה בתורה. משה רבנו תיקן לקרוא שלושה פסוקים בשבתות וכן בשני וחמישי, ועזרא הסופר העמיד תקנה זו על שלושה עולים ועשרה פסוקים לפחות.
והנה, בקריאה שתוקנה לפורים יש תשעה פסוקים בלבד. התוספות על הגמרא (מגילה כא:) אכן שואל שאלה זו ומשיב כך: "דסידרא דיומא הוא ומפסיק ענינא ביה" – זוהי הקריאה שנתקנה ליום הפורים והעניין כולו (סיפור מלחמת עמלק) מסתיים בתשעה פסוקים. את התשובה צריך לקרוא לאור הבנת הרציונל שבתקנת עזרא. עשרה פסוקים הם המינימום לכתיבת נושא שלם, ואין זה ראוי לקרוא בתורה חצאי נושאים. לכן, מחדשים התוספות, אם יש פרשה שכן מרכזת עניין שלם ומסוים בתשעה פסוקים – ניתן להסתפק בכך.
למרות התשובות הנ"ל, נפסק בשולחן ערוך (תרצ"ג ד) שנוהגים לחזור על הפסוק האחרון פעמיים כדי להשלים לעשרה פסוקים. אולם, הרמ"א בהגהותיו ציין שלא נהגו כך. אכן, בני עדות המזרח נוהגים בקריאה לפורים לכפול את הפסוק האחרון, אולם השנה באופן חריג יהיה הבדל בין ערים מוקפות חומה לבין הפרזים. בני עדות המזרח היושבים בערי הפרזות יקראו ביום שישי ויכפילו את הפסוק האחרון כבכל שנה. אולם, היהודים המוקפים שיקראו את הקריאה לפורים לעליית המפטיר בשבת לא ינהגו כך, שכן למפטיר מספיק לקרוא שלושה פסוקים (חזון עובדיה עמ' ריט).
Alminhag@walla.co.il
