הכירו את רווקה 3.0 – הדור החדש של הנשים הדתיות. חכמה, עצמאית, משכילה, מנהלת קריירה, מכירה את עצמה טוב יותר מרוב הנשואים שסביבה. היא לא "מחכה", היא חיה. ועדיין, כשמדובר בזוגיות, המערכת ממשיכה להציג הודעת שגיאה: "הפרופיל שלך לא תואם לדרישות החיפוש".

רק עכשיו עברנו את יום האישה 2025, ומסתבר שעדיין יש תקלה בתוכנה הקהילתית. גברים דתיים בני 35 מחפשים "בת 23 עד 26, חמודה, עדינה, לא דעתנית מדי". הם מעדיפים שתרצי להיות עקרת בית, אבל גם להביא משכורת יפה. הם רוצים שתהיי "פשוטה", אבל שגם תיראי מיליון דולר. הם מחפשים מישהי צעירה, כי איכשהו, בגיל 30+ אישה הופכת לפחות אטרקטיבית – לפחות בעיניהם. והנשים שבאמת מתאימות להם? נשים בגילם, חכמות, עמוקות, עם ניסיון חיים – נשארות מחוץ למשחק, כאילו הן מוצר שתאריך התפוגה שלו חלף.
ואז מגיעות ההערות והשאלות: "למה את עדיין רווקה?" – כאילו יש פה כשל הנדסי; "את בטח בררנית!" – כי להאמין באהבה אמיתית זו מידה רעה; "את יודעת, בסוף צריך להתפשר…" – ומה אם אני מחכה למישהו שגם לא רוצה להתפשר עליי?
האמת היא שלא אנחנו הבעיה. הבעיה היא השיח, הציפיות הלא ריאליות, השדכניות שעדיין מחפשות "כלי שני" לנשים בנות 30+, והלחץ החברתי שנבחר מהר הוא לא נכון. מי אמר שלהתחתן זה בהכרח "להצליח"? כמה זוגות נשואים חיים ללא אהבה? כמה התחתנו כי פחדו להישאר לבד? וכמה מאיתנו כבר פגשו את הזוגות שאומרים בשקט "הלוואי שהייתי מחכה למישהו שבאמת מתאים לי"?
אנחנו לא מחפשות חתונה כדי לסמן "וי". אנחנו מחפשות שותפות אמיתית. מחפשות גבר שלא נבהל מאישה עם עומק, עם דעה, עם חוויות חיים. גבר שרוצה אהבה ולא רק סידור נוח. גבר שמבין שגם לו מגיע יותר מסתם "להסתדר עם מישהי". וזה לא אומר שאין פחדים, שאין בדידות, שאין לילות ששואלים בהם "למה זה לא קורה לי עדיין?", אבל גם יש ידיעה עמוקה: אני לא מתפשרת, כי אני מאמינה שמגיע לי משהו אמיתי.
אז בפעם הבאה שמישהו שואל "נו מה איתך?" אולי פשוט תגידו לעצמכן: "את מדהימה, ומי שיזכה בך – ירוויח בענק".