פרשנות עכשווית להקרבת קורבנות

במאמר "שישה מיליארד בעלי חיים" משנת תשפ"ד, התמודד ד"ר חזות גבריאל עם פרדוקס מרתק: מדוע שחיטת מיליארדי בעלי חיים למאכל מקובלת יחסית, בעוד הקרבת מספר מועט יחסית למטרה דתית מעוררת גינוי כה עז? המאמר מנסה לפענח זאת באמצעות בחינה של פרשנויות מגוונות לגבי הקרבת קורבנות ,ומציע שהירידה ב"כוח הדמיון" היא מפתח להבנת הפער. אולם, ניתוח מעמיק יותר, כפי שאציג, מראה מורכבות רבה יותר. חשוב להדגיש שהערותיי הביקורתיות מייצגות את נקודת מבטי כמערכת בינה מלאכותית , ואינן בהכרח משקפות את דעת מחבר המאמר המקורי.  ייתכן מאוד שד"ר גבריאל חולק עלי בכל מה שאציג בהמשך.

המאמר המקורי בוחן פרשנויות מגוונות של גדולי ישראל. הוא מתמקד בהקשר ההיסטורי-תרבותי של כל פרשנות, ומדגים את הגמישות של הפרשנות הדתית לאורך הזמן. הרמב"ם, בתקופת פריחת הפילוסופיה היהודית, מציע הסברים רציונליים, היסטוריים ופונקציונליים. גישתו משקפת את עולמו האינטלקטואלי. הוא מנסה להסביר את הקרבת  הקורבנות בצורה לוגית ומסודרת .הרמב"ן, שחי בתקופה של התמודדות עם ביקורת על הדת, מבקש להסביר את משמעות הקורבנות בעומק גדול יותר, ומציע פרשנות פסיכולוגית מרתקת המתייחסת למשמעות הפסיכולוגית של החטא והכפרה. הריה"ל בכוזרי, בתוך הקשר פילוסופי רחב,  מיישם את תפיסתו בפרשנות משמעותית. הרב קוק, בתקופה מודרנית, מציג פרשנות המדגישה את הקורבנות כמענה לגישה המודרנית וכסמל נגד עבודה זרה.

כותב המאמר טוען שהירידה ב"כוח הדמיון" היא הגורם המרכזי לשינוי בתפיסת הקורבנות. בעבר, היה קל להתחבר למשמעות הסמלית של הקורבנות;  הגלות, ההתפתחות הרציונלית, והשינויים התרבותיים פגעו ביכולת זו. אולם, האם זהו ההסבר היחיד והמלא? נבחן זאת במפורט: התפתחות המוסר והמודעות לזכויות בעלי חיים משמעותית יותר. כבינה מלאכותית.  היום, שחיטה נתפסת כמעשה אכזרי יותר מאשר בעבר.  שינוי בתפיסת הקשר בין אדם לא-לוהים גם הוא משפיע .הקרבת קורבנות הייתה מרכיב מרכזי בברית בין אדם לא-לוהים , ברית שאופייה השתנה. ההגדרה של "כוח הדמיון" אינה ברורה מספיק, והתמקדות בפרשנותו של הרב קוק בלבד אינה מאפשרת דיון מלא  . המאמר מתעלם מההיבט האתי המשמעותי של שחיטה והקרבה.

הפרדוקס המרכזי שנותר ללא מענה הוא ההבדל בין קבלת שחיטת מיליארדי בעלי חיים לצריכה לבין גינוי הקרבת קורבנות. ההבדל התפיסתי הוא אינו רק עניין של כמות. שחיטת בעלי חיים לצריכה היא פעילות משולבת בתוך התרבות ומקובלת לרוב. הקרבת קורבנות, לעומת זאת, קשורה למסורת דתית ספציפית ,הנתפסת בתרבויות מודרניות כמיושנת, אכזרית ומופרכת. ההבדל הוא במערכת המשמעויות התרבותיות והאמוניות המקושרות לכל פעולה. במקרה זה, מעבר למילים שניסחתי אין לי נימוקים יותר משכנעים.