אוראל רוני-בלאביב הגיע פסח בא ואיתו הניקיונות הקדחתניים, הקניות החגיגיות, וגם החופשות המרעננות / בזמן שהטבע פורח במלוא הדרו, יצאנו לבדוק כיצד אפשר לשמור עליו במהלך החג / מעמותה הקוראת לאחריות סביבתית יהודית, דרך ענפי המלונאות והאופנה ועד ניהול עיר ירוקה, סקרנו גישות ופתרונות יצירתיים המשלבים בין ערכי החג לדאגה לכדור הארץ
"התרופה הטובה ביותר לאלו שפוחדים, בודדים או אומללים, היא לצאת החוצה, למקום שבו יהיו רק הם בשקט עם השמיים, הטבע וא-לוהים. כי רק אז חש האדם שהכל הוא כפי שצריך להיות, ושא-לוהים רוצה לראות את בני האדם מאושרים ביופי הפשוט של הטבע…", כתבה אנה פרנק ביומנה.
"היא כתבה את זה בתקופת השואה, כמובן", אומרת עינט קרמר, מקימת עמותת "טבע עברי" הקוראת לאחריות סביבתית יהודית. "היה לה עץ בחצר שהיא הייתה נוהגת להביט בו, והיא בעצם אומרת שדווקא בתקופות הקשות יותר, אדם חייב לצאת אל הטבע. זה יעניק לו חיות, יזכיר לו שיש דברים נשגבים בעולם, ושהקושי שאיתו הוא מתמודד אינו מראית הכל".
pexels-porapak-apichodilok
"אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה", מוסיפה עינט. "ובחודש הזה, ניסן, ברכת האילנות שלחה אותנו לצאת אל הטבע, לנשום, להתחבר לאדמה ולעצמנו, להיזכר שאנחנו חלק מסיפור גדול, ומתוך זה לפעול בעולם. ברכת האילנות מאפשרת האטה, הבנת תהליכים. למה יש עצי פרי? לתת לנו פירות, אבל הם גם נותנים יופי, לבלוב. זה ממש מקסים". מכאן מסבירה עינט את נושא הקיימות, "קיימות היא בעצם קשר מאוזן ונכון בין החברה בתוך עצמה, ובינה ובין הסביבה באופן שגם מאפשר לדורות הבאים לפרוח ולשגשג. כשמדברים על קיימות בהקשר של חג הפסח, ראשית חשוב לתת את הדעת לכך שחג הפסח חל בחודש האביב, שבו כל הטבע מתפרץ בפריחה וביופי, בהרבה צבעים וריחות משכרים. מתוך ההכרה ביופי הזה, עלינו לגשת לנושא הקיימות".
אנחנו חיים באופן שהוא מנותק מאוד מהטבע: אנחנו ממעטים לצאת מהבית, נשארים ישובים על הספה ומתאווררים בעיקר באמצעות המזגן, מזמינים אלינו משלוחים הביתה מהסופר וגם מהמסעדה. בשבועות האחרונים, בהם אנו מקרצפים נמרצות את הבית, אפופים בריחות אקונומיקה, קל לשכוח שבעצם היציאה מעבדות לחירות התרחשה בחודש הזה. עינט טוענת שהטבע יוצא מסוג של עבדות לחירות, והוא מהדהד לנו את התהליכים הפנימיים שלנו, ועלינו להדהד את מה שקורה אצלו – לצאת לחירות כפי שהוא יוצא. "חז"ל הדריכו אותנו איך לעשות זאת, בכך ששלחו אותנו החוצה לחפש אילנות מלבלבים", היא מוסיפה. "לא לחפש פרי של אוכל, כי אם יופי, חיבור לתהליך של לבלוב שסופו פרי. זהו צעד מאוד חשוב לעולם הסביבתי, כי אם לא נהיה מחוברים לעולם הטבע, ולא נאהב ונעריך אותו – למה שנשמור עליו?"
מאותה נקודת מיזוג עם הטבע, עינט מציעה כמה החלטות יישומיות מיטיבות לפני פסח או לפני אירוח בחול המועד. "לפני שזורקים משהו, בדקו אם מישהו אחר צריך אותו – חבר, בן משפחה, חנות יד שנייה או קבוצת מסירה. מאוד כיף לקבל דברים בחינם. נסו לנקות באופן מעט יותר סביבתי, כדי להימנע מניקיון עם חומרים שבעצם מזהמים והורסים את הסביבה. בנוסף, כשאתם אוכלים או מארחים בחג העדיפו שימוש בכלים רב פעמיים ככל הניתן. כך נכבד את החג, אותנו ואת העולם. כלים רב פעמיים יוצרים גם תחושת נוכחות, המשמעות של קיימות היא גם נוכחות בעולם. יתר על כן, הימנעו מבזבוז יתר – בל תשחית. אני אוהבת שבציבור הדתי והחרדי קיימים גמ"חים, שממחישים את הרעיון שדבר שאחד זורק הוא האוצר של השני. הרחבה של הרעיון הזה היא צריכה מקומית ותמיכה קהילתית. לבסוף, העדיפו רכישה של תוצרת מקומית, במיוחד בעת הזו. זה גם סביבתי יותר וגם יחזק אותנו כעם".
"אני אוהבת שבציבור הדתי והחרדי קיימים גמ"חים, שממחישים את הרעיון שדבר שאחד זורק הוא האוצר של השני. הרחבה של הרעיון הזה היא צריכה מקומית ותמיכה קהילתית"
נופשים ומקיימים
רשת מלונות דן מובילה את תחום המלונאות במדד מעלה לאחריות תאגידית, הכולל התייחסות ל-3 תחומים מרכזיים: חברה, ממשל וסביבה. "אנחנו פועלים לשמירה על הסביבה ולקידום יישום ערכי הקיימות", אומרת עו"ד מיטל ברנע, מנהלת אחריות תאגידית של רשת מלונות דן". קיים אתגר במציאת דרך המלך בנדבכי הפעילות המלונאית בין אפשרויות, מגוון ושפע מצד אחד לדיוק וצמצום השפעות סביבתיות מצד שני", היא מציינת.
אז איך שומרים על הסביבה? "האירוח המלונאי מפנק, עשיר ומגוון ובמהלכו שזורים גם תהליכים ערכיים כמו שמירה על איכות הסביבה: צמצום השימוש בפלסטיק מזהם ובכלים חד פעמיים, טרנספורמציה דיגיטלית של מסמכים ותפריטים המובילה להפחתה משמעותית בהדפסת נייר, ועוד. הדגש הוא שגם עם מעבר ליישום מגמות ירוקות, האורח יכול לבחור מה שנכון ומתאים לו ותואם את צרכיו. כך למשל אם אורח מבקש לקבל בכתוב נייר מודפס במקום שימוש בטאבלט – כמובן שהוא יקבל".
בכל מה שקשור לסוגיית הכלים החד-פעמיים, היא מציינת כי "כל מערך הכלים החד פעמיים אשר אלפי העובדים בחברה נהגו לעשות בהם שימוש – הופסק. במהלך עבודתם, העובדים בכל המלונות ברשת משתמשים רק בכלים רב פעמיים. בנוסף, בחלק מהמלונות, את שקיות הכביסה מפלסטיק החליפו שקיות בד, ואת בקבוקי השמפו והסבון בחדרים החליפו דיספנסרים איכותיים", היא מדגימה.
"אנחנו מזהים מגמה של עלייה בהתייחסות האורחים לנושא הקיימות והכרה בחשיבות השמירה על הסביבה. זה ניכר למשל באכפתיות לפסולת בכלל ומיחזור בקבוקי פלסטיק וזכוכית בפרט. גם את כרטיס הכניסה לחדר האורחים דואגים להשיב בסיום האירוח כדי לעודד מיחזור״. פעולות נוספות לעידוד השמירה על איכות הסביבה בהן הרשת נוקטת הן הקצאת מקומות חניה ומטענים לרכבים חשמליים, כדי לעודד אורחים להגיע עם כלי נסיעה שפחות מזהמים ובחינת דרכים להפקת ביו-גז מפסולת, שיפחיתו את כמות הפסולת הנשלחת להטמנה ויפחיתו את צריכת האנרגיה לחימום ולבישול.
"בכל המלונות ברשת העובדים משתמשים רק בכלים רב פעמיים. בנוסף, בחלק מהמלונות, את שקיות הכביסה מפלסטיק החליפו שקיות בד, ואת בקבוקי השמפו והסבון בחדרים החליפו דיספנסרים איכותיים"
בגדים, רבותיי, בגדים
מיטל פלג מזרחי, דוקטור למדיניות ציבורית, עמיתת פוסט-דוקטורנט במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת ייל, היא חוקרת אופנה בת-קיימא ומציגה זווית אופטימית באשר לצריכת אופנה ושמירה על איכות הסביבה. "אנחנו רואים עלייה חד משמעית במודעות, ועדיין אנחנו לא במקום שהיינו רוצים להיות בו. עדיין התפיסה היא שבפסח, שהוא חג של התחדשות, צריך לקנות דברים חדשים, וזו בעיה דו-כיוונית: מצד אחד, רכישה של פרטי אופנה חדשים; מצד השני, להיפטר מפריטים ישנים".
"פסח היא תקופה קשה מאוד עבור חנויות צדקה ויד שנייה, שמקבלות בגדים בתרומה", היא טוענת. "הם מקבלים ערימות על גבי ערימות של בגדים, שחלקם במצב לא טוב. גם אם כל הבגדים היו מתקבלים במצב טוב, זה עדיין הרבה מעבר ליכולת ההתמודדות שלהם, במיוחד נוכח העובדה שהרבה מהמקומות מבוססים על עבודה של מתנדבים".
היא מציעה לנו, הצרכנים, לחשוב פעמיים ויותר לפני שאנחנו נפטרים מפרטי לבוש. "יש איזו מחשבה לא נכונה שמישהו בצד השני מחכה לזה והבגדים האלו יגיעו לנזקקים, אבל זה לא ממש קורה. בסוף, הרוב הגדול של הבגדים האלה עושים את דרכם לאפריקה – שם רוב הסיכויים שהם יסיימו במזבלה, פשוט כי יש יותר מדי".
ואם אתם שואלים: רגע, אז אולי נמחזר את הבגדים שאנחנו לא צריכים? למיטל יש תשובה: "הרוב המוחלט של הבגדים עשויים מתערובות של בדים. באופן כללי, מדובר בתערובת של סיבים סינטטיים וסיבים טבעיים. לדוגמה, כותנה ופוליאסטר. כשאנחנו מערבים שני חומרים יחד, תהליך המיחזור הופך להיות הרבה יותר מורכב מבחינה טכנית, וכפועל יוצא, גם הרבה יותר יקר. לכן, כשאנחנו מעבירים בגדים הלאה, הסיכויים שהם יעברו תהליך מיחזור נמוכים מאוד, לעומת הסיכוי שהם יהפכו לפסולת, כי זה לא משתלם כלכלית". לכן, מציעה מיטל להאריך את חיי הפריט שיש לנו ככל הניתן.
"פסח היא תקופה קשה מאוד עבור חנויות צדקה ויד שנייה. הן מקבלות ערימות על גבי ערימות של בגדים, שחלקם במצב לא טוב. גם אם כל הבגדים היו מתקבלים במצב טוב, זה עדיין הרבה מעבר ליכולת ההתמודדות שלהם"
עבדים היינו
היבט נוסף שמיטל מתייחסת אליו הוא ניצול העובדים בתעשייה. "תעשיית האופנה היא אחת התעשיות המנצלות ביותר. כשמותג אומר שהוא מותג ירוק, ייתכן שהקולקציה שלו נעשתה מכותנה אורגנית ובאופן ידידותי יותר לסביבה. אבל האם זה אומר ששילמו למי שייצר את הבגד בצורה נאותה? שלא הייתה התעללות לאורך פס הייצור?" היא מציעה לתת על זה את הדעת. "דווקא בהקשר של פסח ושל יציאה מעבדות לחירות, זאת שאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו הרבה יותר לעומק. לא רק האם הבגד הזה ספציפית טוב יותר במונחים של איכות הסביבה, אלא מי ייצר את הבגדים ובאילו תנאים ייצרו אותם".
מהו מותג ששומר על קיימות? "כשאני מדברת על מותגים שהם מותגים מקיימים, אני מתייחסת לכאלה שהם גם מייצרים בהעסקה ובשכר הוגנים, וגם מייצרים באופן ידידותי לסביבה. קיימות הרבה דרכים לעשות זאת". דוגמאות שמונה מיטל הן ייצור מחומרים ידידותיים יותר, 100% שימוש באותו חומר, כלומר 100% סיבים טבעיים או 100% סיבים סינטטיים כך שתהליך המיחזור יהיה קל יותר, שימוש מופחת במים לאורך שרשרת הייצור, הימנעות מכימיקלים רעילים בתהליך הצביעה ועוד, כאשר השאלה המשמעותית היא לא רק החומר, אלא גם הכמויות. "יש מותגים שמוציאים עשרות ומאות קולקציות בשנה, ויש מותגים, לרוב קטנים יותר, שמסתפקים ב-4 קולקציות, בהתאמה לעונות השנה. ריבוי קולקציות מייצר עודפי מלאי. אם חשבנו שניתן יהיה למכור אותם שוב בעונה הבאה, המותגים מעדיפים להיפטר מהבגדים. זאת משום שמנקודת מבטם, עלות אחסון המלאי גבוהה יותר מהאפשרות להיפטר ממנו".
הצורך בהתחדשות
"זה בסדר גמור לרצות להתחדש", מדגישה מיטל. "זה כיף לחגוג את עצמנו ואת המראה שלנו, אבל התחדשות אינה בהכרח דרך בגדים. אפשר לחדש את ההופעה שלנו גם עם תספורת חדשה, משחק חדש עם הבגדים שכבר יש לנו בארון". היא מציעה לשנות את התפיסה המחשבתית של מה ניתן לפנות לטובת מקום לפריטים חדשים, בתפיסה לפיה: מה לא לבשתי הרבה זמן ואני רוצה עכשיו ללבוש.
"דרך נוספת היא 'מיחדוש' – לקחת את הבגדים שאנחנו כבר לא רוצים לתופרת טובה ולשאול אותה איך אפשר לייצר מהם בגד חדש", מציעה מיטל. "כך אפשר ליהנות מבגד שמותאם אישית עבורנו, למידות שלנו, כמו שאנחנו אוהבים. זה יוצר סיפור אישי יפהפה סביב הבגד. בנוסף, אפשר להשתתף או לארגן מסיבות החלפת בגדים – כל אחד מביא את הבגדים שהוא כבר לא רוצה בהם, ולוקח את מה שהוא רוצה מהפריטים שהאחר הביא. זו דרך נהדרת להתחדש ולדעת מהיכן מגיעים הבגדים שלנו". כדי להיות יעילים היא ממליצה שכל משתתף יביא עד 10 פריטים תוך הקפדה על האיכות והניקיון שלהם.
היה וכל האפשרויות מוצו או לא מספקות אתכם, ובכל זאת תרצו לקנות משהו חדש, גם זה בסדר. "אבל תחשבו בדיוק מה אתם רוצים לקנות ולמי אתם רוצים לתת את הכסף שלכם. ב"ה יש לנו הרבה אופציות נהדרות לקנות בארץ. קיימים מותגים ישראליים ותיקים שמייצרים באופן ידידותי לסביבה וגם בהעסקה הוגנת, שכיף לשלם להם ולראות אותם מצליחים. זה פשוט מצריך קצת יותר מחשבה".
לטענה כי מחירי היצרנים המקומיים גבוהים יותר מהמותגים הגדולים, יצרני האופנה המהירה, משיבה מיטל: "המחירים הגבוהים יובילו לכך שהצרכנים אמנם יקנו פחות, אבל לא יהיה להם פחות. אנחנו עומדים מול מציאות שבה 85% מהבגדים נזרקים בתוך פחות משנה מהרגע שקונים אותם, כאשר ב-80% מהזמן אנחנו לובשים 20% מהבגדים שלנו. ממילא אנחנו לא נהנים מהארון שלנו במלואו. ובסוף התחושה היא שאין מה ללבוש למרות או דווקא בגלל העומס. כך שפחות בגדים בארון זה מצוין, ובעיניי זו שאלה של איכות מול כמות".
עיר ירוקה
בשבוע שעבר זכתה קריית גת במקום הראשון בתחרות העיר הירוקה בישראל לשנת 2025. הדס פדידה בוקרה, מנהלת אגף לאיכות הסביבה בעירייה, חושפת חלק מהדרכים של העיר להגיע לתואר הנכסף: במהלך כל השנה, העיר משקיעה בהסברה בערוצים מגוונים –פייסבוק, אינסטגרם, עיתונות ושלטי חוצות. בנוסף מתקיימת הסברה רוחבית בגני ילדים, בתי ספר ומוסדות חינוך לכלל הזרמים, במטרה להטמיע ערכי קיימות מגיל צעיר.
"בנוסף, אנחנו מקיימים פעילות יישומית", היא מוסיפה. "הרשות מטפחת גינות קהילתיות במתחמים שונים לציבור מגוון, כגון קשישים, נוער, הקהילה האתיופית ועוד. לגינות מגיעים מתנדבים שונים הן מבתי הספר והן מגופים חיצוניים אחרים לתרום ולטפח את הגינות. במסגרת זו מתקיימות פעילויות הסברה ולמידה לקיימות, לצמחייה, לסביבה ועוד. באותן גינות מתקיימים גם חוגים לאוכלוסיות מיוחדות ולילדים עם צרכים מיוחדים".
"יש תגבור טרום חג הפסח, והרשות מבצעת הסברה לשמירה על הסביבה ועידוד הציבור למחזר פסולת, בדגש על הפרדת פסולת והשלכת אריזות לפח הכתום, מתוך תפיסת עולם חינוכית-קהילתית"
הדס מציינת את האתגר המרכזי טרום חג הפסח: הוצאת פסולת רבה למרחב הציבורי על ידי התושבים – פסולת ביתית, פסולת גושית (רהיטים), גזם, פסולת למיחזור (אריזות, זכוכית, טקסטיל) וכו'. כמובן, הרשות נערכת לכך: "יש תגבור טרום חג הפסח, והרשות, בהובלת ראש העיר כפיר סויסה, מבצעת הסברה לשמירה על הסביבה ועידוד הציבור למחזר פסולת, בדגש על הפרדת פסולת והשלכת אריזות לפח הכתום, מתוך תפיסת עולם חינוכית-קהילתית".
