בימינו מאוד מקובל לדון בפוריות האישה. תמיד נשים מוצגות כאחראיות בלעדיות על המצב – בין בתקופת הנישואין, כשהן רוצות להקים משפחה, ובין בתקופת הרווקות, כשכולם מסביב לוחצים עליהן לבצע הליך שימור פוריות. גם בגמרא נכתב שאם גבר נשא אישה והם לא הצליחו להביא ילדים במשך עשור – הוא שרשאי לגרש אותה. נושא פוריות הגבר לא עולה לכותרות עם 'קליקבייט' באתרים או בצד השני בעולם התורני. אז בכתבה הזו נעסוק בשני צדדי המתרס: גברים ונשים בעולם אתגרי הפוריות
"למה נתעקרו אימהות? רבי לוי בשם רבי שילא, רבי חלבו משם רבי יוחנן: שהקב"ה מתאוה לתפילתן ולסיחתן" (בראשית רבה מה, ד). מגיל קטן לימדו אותנו את הפירוש הזה על השאלה הקשה מדוע אימותינו, שהיו צדיקות, אולצו להתמודד עם בעיות פוריות – כי הקב"ה התאווה לתפילתן. מה שלא למדנו אי אז ביסודי הוא הגמרא הזו: "אמר רבי יצחק: יצחק אבינו עקור היה שנאמר (בראשית כ"ה, כ"א) ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו. 'על אשתו' לא נאמר אלא 'לנוכח' מלמד ששניהם עקורים היו".
זאת אומרת שהפעם הראשונה שעקרות של גבר מדוברת היא כבר בספר 'בראשית'. ועוד יותר מכך ממשיכה הגמרא: "א"ר יצחק מפני מה היו אבותינו עקורים מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים" (יבמות ס"ד, ע"א). משמע, לא רק אימותינו עקרות היו, אלא גם כל אבותינו – אברהם, יצחק ויעקב. מה שמגדיל את הנס פי כמה וכמה.
"הרגשתי שהשמיים נופלים עליי"

זכיתי לשוחח עם משה ואסתי יצחקי – בני זוג שהתמודדו עם אתגרי פוריות במשך שנים כזוג צעיר. כיום משה (45) איש צבא – אל״מ במילואים, ואסתי (42) היא זמרת יוצרת. כשהם התחתנו אסתי הייתה סטודנטית בת 21, ומשה היה עתודאי בן 23 – שניהם ציפו בהתרגשות לבנות את הקן הפרטי שלהם, להקים משפחה. אחרי שנה של ניסיונות שלא צלחו, ואכזבות מדי חודש, כשהטבע אמר את דברו, הם פנו לראשונה לרופא המשפחה של אסתי. הרופא הפנה קודם את אסתי לסדרת בדיקות כדי לבדוק איך אפשר לעזור להם. כשהגיעו התוצאות של הבדיקות, כולן היו תקינות. בשלב הזה, רמז הרופא שיכול להיות שאצל משה יש בעיה.
משה, איך הגבת כשגילית שהבעיה היא אצלך, כגבר, בעל, מפקד?
"הרגשתי שהשמיים נופלים עליי באותו רגע", הוא מתאר. "אף אחד בעולם ובשום שלב בחיים לא מכין אותך לדבר הזה". רופא המשפחה הפנה אותו לרופא היחידה שלו בצבא כדי לבצע בדיקת זרע. "לקח לי כמה ימים טובים לאזור אומץ ולבקש את הבדיקה". הוא מספר שהוא היה צריך זמן לעכל ולהכיל את העובדה שכנראה משהו אצלו הוא שמונע מהם להיכנס להיריון. "אצל הגברים משום מה זה עדיין נחשב לבושה גדולה יותר, וכביכול פגיעה בגבריות. היה מאוד קשה להכיל ולהבין את המצב, הייתי בטוח שאני המקרה היחיד במדינת ישראל".
שניהם מספרים שבשלב הזה הם הסתגרו בתוך עצמם, אחד עם השני, והתנתקו מהמשפחה. "הרגשנו שהעולם חרב עלינו, לא שיתפנו אף אחד", משה מוסיף, "אחרי שסופסוף ביקשתי את הבדיקה, המימון לבדיקה מטעם הצבא לא היה קיים אז. הרופא המליץ לי לגשת לבצע את הבדיקה באופן פרטי". בזמנו גם לא היה מידע זמין או אתר החיפוש 'גוגל', אז הם החליטו לבצע את הבדיקה באופן פרטי באוניברסיטת בר-אילן.
תוצאות הבדיקה חזרו, והן היו לא תקינות. כשהם חזרו לרופא המשפחה של אסתי, הוא אמר להם שאפשר לבצע ניתוח. בנקודת הזמן הזו הצבא לא מימן בדיקה או ניתוח, ובני הזוג לא ידעו מה לעשות. בשלב הזה הם אוזרים אומץ ומשתפים את אבא של משה, שגם הוא רופא, שהם לא יודעים מה לעשות הלאה. בתוך שלושה ימים הוא עוזר להם להגיע למומחה בתחום, והמומחה קובע שמשה אכן צריך לעבור ניתוח.
"אצל הגברים משום מה זה עדיין נחשב לבושה גדולה יותר, וכביכול פגיעה בגבריות. היה מאוד קשה להכיל ולהבין את המצב, הייתי בטוח שאני המקרה היחיד במדינת ישראל"
אחרי הניתוח, משה שוב עובר את הבדיקה, ובני הזוג מגלים בכאב שהניתוח לא שינה את המצב. בינתיים הם עוברים תקופה קשה, עם מבטים בוחנים בבית הכנסת ובקהילה ואיחולי "בקרוב אצלכם". בתור זוג צעיר, כשכל חבריהם עם ילדים קטנים והשיח שלהם מתמקד בעולם הילדים, זה גורם להם להתכנס יותר בתוך עצמם. כל דבר נהיה טריגר: אחד בספטמבר, החגים, התמונות שמעלים החברים ובני המשפחה עם הילדים שלהם.
בשלב זה, אבא של משה מפנה אותם לקולגה שלו במחלקת IVF בבית חולים 'שערי צדק', והם מתחילים בטיפולים. מה שלא כולם יודעים זה שגם כשהבעיה היא אצל הגבר, את עיקר הטיפולים עוברת האישה – בין אם מדובר בהזרעה או בהפריה חוץ גופית.
מה עבר עליכם בתהליך הזה?
אסתי: "כולם מתערבים לנו. אין כבר אינטימיות, כולם שותפים לתהליך. הלבורנטית, הרופא והאחות. אומרים לכם מתי לקיים יחסים. הכל טכני ולא דיסקרטי. המועד מאוד קשיח ומדויק, אי אפשר להזיז אותו. וכל זה כשמשה נמצא בצבא, וצריך למצוא דרך ותירוצים להשתחרר בזמן בלי לומר למה".
בשל המצב, משה שוקל לעזוב את הצבא, אבל המפקד המדהים שלו מגלה את האמת, משאיר אותו בצבא ותומך בו לאורך כל הדרך.
אז יש לנו סוף טוב, נכון?
"אחרי 4 וחצי שנים של כל התהליך נולדו הגדולים, תאומים! בן ובת. שנתיים אחרי החלטנו לחזור לטיפולים, ואז נולד הבן הקטן, אלקנה. לקח לי עוד הרבה שנים עד ששחררתי את הרצון בעוד ילדים. את הילד הרביעי בחרנו לא להביא מטיפולים, בגלל המחיר הנפשי-רגשי הגבוה. לא נעים להיות כל הזמן סביב מעגל של כישלונות", משתפת אסתי.
כיום, כשהם כבר הורים לשלושה ילדים בוגרים, אסתי ומשה מספרים את הסיפור שלהם במופע "יוצאים לאור", שבו הם יוצרים שיח אחר ופתוח יותר על הנושא.
לכו להיבדק – שניכם
על פי הרפואה, זוג מוגדר "סובל מאי פוריות" אם הוא לא מצליח להגיע להיריון לאחר שנה שבה הוא ניסה להרות באופן טבעי במקרה שהאישה הוא מתחת לגיל 35, או לאחר חצי שנה במקרים שבהם גילה של האישה הוא 35 ויותר. על הפן הרפואי שוחחתי עם פרופ' אסף בן מאיר – מנהל היחידה להפריה חוץ גופית, המרכז הרפואי הדסה עין כרם.

מהם נתוני הסטטיסטיקה של אתגרי פריון בחלוקה לנשים ולגברים?
"30% אצל גברים – בעיות באיכות הזרע או בעיות בתפקוד ביחסי אישות; 30% אצל נשים – נשים שלא מבייצות בכלל או נשים שלא מבייצות בכל חודש ובעיות מכניות; 20% בעיות אצל שני הצדדים; 20% – אי פוריות בלתי מוסברת".
אז מה ההבדל בין גברים לנשים?
"נשים מייצרות את כל הביציות שלהן כבר בתור עובר בתוך הבטן(!) – כ-2 מיליון ביציות, כשלאורך השנים הן מתחילות לאבד ביציות. מזמן הווסת הראשון נשים מאבדות בין 200 ל-300 אלף ביציות. עם השנים מספר הביציות יורד. הסיבות העיקריות לקצב ולזמן איבוד הביציות הינו גנטי, אבל חשוב לדעת שיש גם השפעה של גורמי סביבה, כמו עישון ותזונה, שגורמים להזדקנות מואצת של הביציות. מדהים לראות שמיום שהאישה יוצאת לאוויר העולם, הביציות שלה ממתינות לתהליך הביוץ, ולכן עם הזמן הן יורדות באיכותן. חשוב לציין שיש נשים עם רזרבה שחלתית נמוכה יותר. אלו נשים שנולדו לכתחילה עם מספר ביציות נמוך יותר, או שהרס הביציות שלהן היה מהיר יותר".
"בניגוד לנשים שנולדו עם כל מלאי הביציות שלהן, גברים מייצרים זרע כל הזמן", מוסיף פרופ' בן מאיר. "מצד שני, גם אצלם עם הגיל ספירת הזרע (כמות תאי הזרע למיליליטר) יורדת, ויש גברים עם ספירת זרע נמוכה – ברוב המקרים אנחנו לא יודעים לומר מדוע. בנוסף, כבר בגיל 40 לשליש מהגברים יש בעיות בתפקוד ביחסי אישות, ואפילו בעיות שגם כדורים לא יכולים לפתור – מה שיכול בהחלט לגרום לבעיות פריון. בנוסף, עלולות להיות בעיות גנטיות, הורמונליות, זיהומים וגידולים. לכן, חשוב ללכת להיבדק", מסביר פרופ' בן מאיר.
לטובת ציבור הגברים בעלי הפרעה באיכות הזרע, מציין המומחה שכדאי להימנע מגורמים שעלולים לפגוע באיכות הזרע: עישון, אלכוהול, סמים, השמנת יתר. בניגוד למיתוס שמדבר על קרינה סלולרית כפוגעת באיכות הזרע אצל גברים, הפגיעה בפועל היא יחסית מינורית.
כשזוג מגיע לרופא אחרי ניסיונות טבעיים להרות שאינם צולחים, איך מתחילים את התהליך?
"הדרך הנכונה, וזו הדרך שבה גם מתנהלים בציבור הכללי, היא לבצע בירור רפואי לשני בני הזוג במקביל. בציבור הדתי והחרדי, בגלל בעיות הלכתיות, משתדלים להימנע מבדיקה של הגבר בשלב הראשוני, אבל גם לכך יש פתרונות הלכתיים".
"הדרך הנכונה היא לבצע בירור רפואי לשני בני הזוג במקביל. בציבור הדתי והחרדי, בגלל בעיות הלכתיות, משתדלים להימנע מבדיקה של הגבר בשלב הראשוני, אבל גם לכך יש פתרונות הלכתיים"
מפתח הפריון – מה'
כדי לברר את הגישה ההלכתית לנושא, שוחחתי עם הרב אליהו האיתן, יועץ ופוסק במכון פוע"ה (פוריות ורפואה עפ"י ההלכה). "ככלל, בהכשרה למדריכי חתנים וכלות במכון פוע"ה, אנחנו מלמדים את הנושאים של פריון ותפקוד", אומר הרב. "חוסר הידיעה והמודעות עלול לגרור בעיות נוספות בקרב זוגות צעירים שלא קיבלו את כל ההדרכה כמו שצריך. אנו במכון מעניקים לפונה את כל המעטפת ההלכתית, הרגשית, הרפואית והזוגית".

על פי מכון פוע"ה, אם בני הזוג לא מצליחים להיכנס להריון ספונטני במשך יותר משנה, או במקרה שהאישה מעל גיל 30 אז אפילו לפני שנה, או כשיש חשש מבוסס לבעיה על פי היסטוריה רפואית רלוונטית – מומלץ לפנות לבירור פוריות. כשפונים לבירור, חשוב בשלב הראשון, עוד לפני כל הבדיקות הרפואיות, לברר לגבי תקינות ותדירות חיי האישות בין בני הזוג.
הרב מסביר את המשך הבירור: השלב הבא הוא ביצוע בדיקות פוריות בסיסיות של האישה. כאן יש כמה אופציות: ביוץ לפני טבילה – פונים לגורם הלכתי לברר שאכן הזוג מקיים את ההלכה לפי מה שצריך ולא מחמירים סתם, ואם אכן יש בעיה מפנים לקבלת פתרון טבעי או תרופתי; קיימת בעיה במערכת הנקבית – לכך יש מגוון פתרונות, כגון הזרעה או הפריה חוץ גופית. במקרים נדירים מאוד פונים לכיוון תרומת ביצית או פונדקאות.
הגבר מבצע בדיקות זרע, עפ"י הדרכה הלכתית, וגם כאן יש כמה אופציות: אם הזרע לא תקין – ממשיכים לבירור אורולוגי/הורמונלי ומשם לתהליך הזרעה או הפריה מלאכותית. במקרים נדירים, אם לא נמצא זרע כולל בניתוח – פונים לתרומת זרע; אם הזרע תקין – ממשיכים בירור אצל האישה. אם מתגלית אי פוריות בלתי מוסברת, מתחילים בתהליך של טיפולי פוריות לפי הפרוטוקול – תרופות או הזרעה או הפריה מלאכותית.
חשוב מאוד לא להתבייש לשאול, ולא לקבל מידע מהרשת או אפילו מחברים וממשפחה – אלא לפנות לגורם מקצועי מוסמך. בנוסף, כדאי לדעת שקיימות קבוצות תמיכה או ליווי לזוגות מאותגרי פוריות, או אפילו רק לנשים מאותגרות פוריות. יש יותר מודעות ורגישות של החברה, טיפולים רגשיים, מקומות מפגש וסדנאות לצמיחה, וכל אלה יכולים לסייע בהתמודדות עם הכאב הפיזי והרגשי.
"בהכשרה למדריכי חתנים וכלות במכון פוע"ה, אנחנו מלמדים את הנושאים של פריון ותפקוד. חוסר הידיעה עלול לגרור בעיות נוספות בקרב זוגות צעירים שלא קיבלו את כל ההדרכה כמו שצריך"
***

בסופו של דבר, כאנשים מאמינים, יש פסוק שמסכם הכל: "אמר רבי יוחנן: שלושה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים, מפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים… מפתח של חיה מנין? דכתיב: 'ויזכר אלקים את רחל וישמע אליה אלקים ויפתח את רחמה". מפתח הפריון הוא בידיו של ה', ולכל נשמה יש את הזמן שלה לרדת לעולם. אנחנו רק שליחים לשמור על הפיקדונות היקרים והחמודים האלה. אם אתם מתמודדים עם אתגרי פריון, אל תישארו עם זה לבד. שתפו את היקרים לכם. לכו תדעו, אולי הם יהיו אלה שיעזרו לכם.