כשרות בחזית

בעוד משפחות בכל רחבי הארץ מתכוננות לליל הסדר קונות מצות, מבשלות חרוסת ומבריקות את הבית אלפי חיילים ייכנסו לחג במדים, הרחק מהבית ובלב המערכה. השנה, אולי יותר מתמיד, פסח בצה"ל איננו עוד חג: הוא הצהרה. גם בעיצומה של מלחמה, נשמרת המחויבות העמוקה לערכים, למסורת ולדאגה לרוחם של הלוחמים. מאחורי ההיערכות העצומה הזו עומד ענף הכשרות בצה"ל גוף כמעט בלתי נראה, שפועל חודשים ארוכים לוודא שבכל מוצב, בכל יחידה ובכל בסיס, יהיה לפסח טעם של בית. השנה, בראשו של הצוות הזה עומד סא"ל (במיל') הרב נריה רונטל, שהוקפץ משנת פרישה היישר לתוך שגרת חירום

שירה סגל ואביטל דואן

בראיון אישי ומיוחד, סא"ל הרב נריה רונטל מספר על העבודה מאחורי הקלעים של המטבחים הצה"ליים, על הדילמות שמלוות את ההחלטות הכי קטנות, על הרצון לשמור על ההלכה מבלי לוותר על הלב, ובעיקר על ההזדמנות להפוך את הפסח הזה למשהו שהוא הרבה יותר מארוחה.

הרב נריה, ממלא מקום ראש ענף כשרות בצה"ל, מתאר את האתגרים הייחודיים של פסח תשפ"ה חג שמגיע בעיצומה של מלחמה, תוך כדי היערכות מבצעית מקיפה ובלוח זמנים צפוף במיוחד, כשליל הסדר יוצא במוצאי שבת. לשעבר רב חיל האוויר וראש ענף כשרות, נקרא השנה לשוב למילואים דווקא בתקופה הסוערת ביותר ולחזור לעשייה שהוא לא באמת נפרד ממנה. "אני הייתי ברבנות הצבאית במשך שנים רבות, עד סוף השנה האזרחית האחרונה. בתפקידי האחרונים שימשתי כרב חיל האוויר במשך הרבה שנים, וכן שימשתי כראש ענף כשרות. בשנה וחצי האחרונות, אני מדבר על סוף השנה הלועזית, יצאתי לגמלאות. נכון לעכשיו, אני איש מילואים, וכאשר קראו לי להחליף את הרב ערן, שהחליף אותי עקב יציאתו לקורס, נפלתי על תקופה מאתגרת הכוללת גם את חג הפסח וגם את תקופת המלחמה. כל הדברים האלה התנקזו יחד. כיוון שיש לי ניסיון כרב חיל האוויר, כולל התמודדות עם הקורונה בשנים האחרונות, ושנה שעברה עסקתי בכשרות לפסח במהלך המלחמה, ביקשו ממני לחזור למילואים לתקופה של ארבעה וחצי חודשים, ולספק מענה בזמן שהרב שמואל נמצא בתפקידו".

ענף הכשרות אחראי על כל תחום הכשרות בצה"ל, ויש בו שלושה מדורים עיקריים. המדור הראשון נקרא 'בסיסי המזון'. שם יש קצין שאחראי על כל בסיסי המזון בצה"ל. כל פריט מזון שמוזרם לצה"ל חייב לעבור אישור של מספר גורמים, כולל גורמי לוגיסטיקה ובריאות בצבא, וגם את אישור ענף הכשרות. בצה"ל יש שלושה בסיסי מזון אחד נמצא בטירת הכרמל, אחד בצריפין, והשלישי בחצרים. בסיסי המזון אחראים לספק את כל המזון לצה"ל, וכל פריט שנכנס לבסיס המזון חייב לעבור את אישור הכשרות שלהם.

המדור השני הוא 'כשרות חוץ'. מדור זה אחראי על כל מה שמוזרם לצה"ל ממקורות חוץ, ולא מתוך אספקה צבאית רגילה. לדוגמה קייטרינג, כריכים, בתי חייל וכפרי נופש. יש מטבחים בצה"ל שמנוהלים על ידי אזרחים, ויש גם מטבחים שנקראים 'מטבחי תמיד', שהם מטבחים של אספקה אזרחית בתוך בסיס צבאי. "כל התחומים הללו נמצאים תחת אחריות ראש המדור, שהוא אחראי על בדיקת כל המקומות, כולל קייטרינג ומטבחים אזרחיים. יש לנו צוותים של אנשי קבע, נגדים ואנשי מילואים שמספקים מענה לבדיקות השוטפות. התחום השלישי שקשור לענף הכשרות הוא אחריות על כל מוסדות הביטחון. לא הרבה אנשים יודעים את זה, אבל אנחנו אחראים על הכשרות בכל מוסדות הביטחון, כולל שב"כ, מוסד, רפאל ועוד. בכל המקומות הללו יש צוותי משגיחים ומפקחים שמפוקחים על ידי הענף שלנו.

"אנחנו אחראים גם על הכשרות של כוורות (חנויות נוחות שנמצאות בבסיסים). כל אלה תחת אחריות ראש מדור הכשרות. הוא אחראי על יישום כל נהלי הכשרות בצה"ל בקרה על כל המוצרים, תהליכי הכניסה שלהם לצה"ל, ופיקוח על כל תחום המזון. תחום זה כולל גם את כתיבת המדיניות וההנחות השוטפות לכל מה שקשור למזון בכשרות: איך לפקח, איך לנהוג בשבת, איך לברור קטניות, אילו נהלים יש לכל דבר, וכמה פעמים יש לבדוק כל נושא. כל סוגיה חדשה מצריכה לעיתים עדכון או כתיבת מדיניות חדשה. למשל, בסיטואציות מסוימות נתנו מענה יחד עם גורמי הלוגיסטיקה לתצפיתניות בשטח. דוגמה נוספת כשיש צורך להתאים את הכשרות למערכות הגנה מפני פגזים. הפיקוח במקרים כאלו מתבצע על ידי רבני הפיקוד, שהם אחראים על הכשרות במתקנים ובאזורים הללו".

"השנה ליל הסדר יוצא במוצאי שבת, וזה יוצר אתגר שאין לו אח ורע באזרחות. באזרחות בשבת בבוקר עדיין אוכלים חמץ, מה שנקרא 'סעודה שנייה' בצה״ל, החל מיום רביעי בבוקר לא היה חמץ בכלל. זה הכניס אותנו לאתגר ייחודי"

הרב נריה הדגיש את החשיבות הרבה של הפיקוח והאחריות המוחלטת של ענף כשרות בצה"ל. הוא הסביר שהענף אחראי על כל תהליך הכשרות בצה"ל, אך למעשה הפיקוח עצמו מתבצע על ידי רבני הפיקוח בכל יחידה ובסיס. כל פריט מזון שנכנס לצה"ל, בין אם מדובר במזון שמוזרם מבסיסי המזון של צה"ל ובין אם מדובר במזון מקייטרינג חוץ, עובר בדיקה מדוקדקת על ידי צוותי כשרות עצמאיים, ובכך מבטיחים שהמזון יהיה מהימן ויכלול את כל הדרישות ההלכתיות. הוא הסביר גם, שבפסח המורכבות הולכת ומתרקמת המוצרים במהלך החג מוגבלים יותר, ולכן יש דרישה לביצוע בדיקות קפדניות במיוחד. "אנחנו לא סומכים על הכשרויות חיצוניות", אמר והוסיף שהוא, כראש ענף כשרות, לא מתעניין בכשרויות שניתנות על ידי גורמים אחרים. כל מוצר, הוא טוען, נבדק באופן יסודי, ולא משנה אילו כשרויות או סימני כשרות יש עליו הכל עובר תחת פיקוח ובדיקה של הצוות הצבאי בלבד.

הרב נריה גם ציין את האתגרים שפסח מביא עימו: "כוחות צה"ל פרוסים בשטח, הכוללים שטחי כינוס ותמרונים, וזה דורש תשומת לב רבה להבטיח שהכשרות נעשית בצורה מוקפדת". במהלך כל חג הפסח, קייטרינג שמספק אוכל לצה"ל, בין אם מדובר במזון ממתקני צה"ל ובין אם מדובר בשירותים חיצוניים, חייבים לעבור את כל ההליך תחת המעקב של צוותי הכשרות של הענף. "חשוב להבין שבאופן שגרתי, ענף הכשרות אחראי על כלל מערך הכשרות בצה״ל על כל מה שנכנס, על המדיניות, על הנהלים, על ההנחיות. אבל מי שאחראי בפועל על הפיקוח בשטח הם רבני הפיקוד," מסביר הרב. "בפסח זה נהיה מורכב יותר המוצרים מוגבלים יותר, ויש צורך בבדיקות מדוקדקות יותר. השאיפה שלנו היא לא לסמוך על אף גוף חיצוני. אנחנו רגולטור עצמאי, גם מבחינה חוקית. לא משנה איזו חותמת כשרות מופיעה כל מוצר שנכנס לצה״ל עובר בדיקה מדויקת שלי ושל הצוות שלי. אני רוצה שחיילים יוכלו לסמוך עליי בעיניים עצומות. גם בפסח, כל מוצר, בין אם הוא מבסיסי המזון ובין אם מקייטרינג חיצוני נבדק ומפוקח על ידי המשגיחים שלנו. גם כשכוחות צה״ל פרוסים בשטח, בשטחי כינוס או בתמרונים כל דבר עובר דרך מערכת הכשרות של צה״ל, בפיקוח מלא שלנו".

הרב נריה, ממלא מקום ראש ענף הכשרות מדגיש לאורך הריאיון כי המטרה המרכזית שלו היא לחזק את האמון של המשרתים ובני משפחותיהם במערך הכשרות של צה"ל הן של חיילי הסדיר והן של אנשי המילואים. מבחינתו, זו לא רק כתבה על הכנות לפסח, אלא הזדמנות לחזק את תחושת הביטחון של החיילים בכך שכל מוצר מזון שנכנס לבסיסים עבר בדיקה מדוקדקת ומוקפדת. הוא מספר שבשנים האחרונות ענף הכשרות פעל להרחיב את המגוון הקולינרי בצבא הן בשגרה והן בפסח מתוך הבנה שתחום האוכל הפך משמעותי מאוד עבור המשרתים. "אנשים היום מתעסקים באסתטיקה, באיך מגישים את האוכל, במה יש בתפריט. זה חשוב להם," הוא מסביר. בהתאם לכך, נפתחו מוצרים חדשים שלא היו קיימים בעבר, כמו לחמניות כשרות לפסח והשנה גם פסטות. כל זאת, מדגיש הוא, ללא חשש קטניות: "בצה"ל אין קטניות בפסח. כל מוצר הוא ברמת מהדרין וללא קטניות."

"אנחנו עובדים עם חברות שונות כדי לספק לחיילים מגוון רחב של מזון, גם בתנאים מורכבים. נמשיך השנה במסורת של חלוקת קערות סדר מי שיזמין דרך המסעדה הצה"לית יקבל את הקערה עם כל המרכיבים הנדרשים: חזרת, חרוסת, ביצה, כרפס (שהוא מלפפון חמוץ במקרה שלנו), מצות ועוד." הוא מוסיף בגאווה שכ-700 מנות מצווה נארזו במיוחד ללוחמים בשטח, שממשיכים את הלחימה גם בליל הסדר. "המנות האלו מיועדות לשלושה לוחמים כל אחת, כדי שיוכלו לקיים את ליל הסדר כהלכתו גם תוך כדי מבצע. כל מנה כוללת את כל מה שצריך לסדר, גם אם הם בשטח ובתנאים לא פשוטים."

השנה, לאור המצב הביטחוני והחוסר הוודאות, בצה"ל נערכו להפתעות והגדילו את כמויות המזון, מתוך הבנה שייתכן ויידרשו תגובות מהירות לשינויים בשטח. הרב מציין שאתגר מיוחד השנה הוא העובדה שפסח חל במוצאי שבת: "בבית אולי קל יותר להכין אוכל מראש למשפחה, אבל בבסיסים, עם כמויות גדולות של סועדים לפעמים 200 איש ויותר זה מורכב מאוד. אנחנו נערכים לזה מבעוד מועד, כדי שליל הסדר בצה"ל ייראה כמו שצריך, גם השנה."

אחד האתגרים המרכזיים הוא האתגר שבהוצאת סעודת חג מכובדת לליל הסדר לא רק לספק אוכל, אלא לדאוג לתפריט עשיר ומכובד הכולל שלוש מנות: דגים וסלטים, מרק, ומנה עיקרית עם מגוון בשרים ותוספות. לדבריו, מדובר באתגר לוגיסטי משמעותי שדורש חשיבה מוקפדת והתארגנות מראש. השנה, הוא מציין בגאווה, הצליחו בצה"ל להתקדם משמעותית גם בתחום הזה, במיוחד בבסיסים הגדולים. הותקנו מתקני חימום ייחודיים בשיתוף פעולה עם מנהל המזון של צה"ל, כדי לאפשר חימום יעיל של כמויות גדולות של אוכל ולאפשר לחיילים לחוות את ליל הסדר באווירה חגיגית ומכובדת, גם רחוק מהבית.

"אנחנו נותנים מענה לחיילים טבעונים, לחיילים עם צליאק, לחיילים חסידי חב"ד בעצם לכל חייל עם דרישות מיוחדות. כל אחד צריך לקבל בדיוק את מה שהוא צריך. זו המשימה שלנו"

מעבר לכך, הוא מדגיש את חשיבותו של "יום ההכשרות", שבו נערכות הבדיקות האחרונות וההכנות הסופיות לקראת החג השנה ייערך ביום רביעי, זהו מועד חשוב בלוח השנה של ענף הכשרות, שבו מתבצעות ההכשרות האחרונות למטבחים והצוותים נערכים לשמירה קפדנית על כללי הכשרות לפסח בכל רחבי צה"ל. "השנה, ליל הסדר יוצא במוצאי שבת וזה יוצר אתגר שאין לו אח ורע באזרחות", מסביר סא"ל, ממלא מקום ראש ענף כשרות. "בעוד באזרחות, בשבת בבוקר עדיין אוכלים חמץ מה שנקרא 'סעודה שנייה' בצה״ל, החל מיום רביעי בבוקר לא היה חמץ בכלל. זה הכניס אותנו לאתגר ייחודי איך מאפשרים לחיילים לאכול בשבת מצרכים שהם מצד אחד כשרים לפסח, אבל מצד שני לא נחשבים כמצה, כי אסור לאכול מצה בערב פסח."

"כדי להתמודד עם זה, ייצרנו במיוחד עבור צה״ל ומוסדות הביטחון מצות 'שאינן לשמה' הן כשרות לפסח, אך לא נאפו לשם מצוות מצה ולכן אי אפשר לצאת בהן ידי חובה בליל הסדר. כך מצד אחד מותר לאכול אותן בשבת, ומצד שני הן לא נחשבות מצה שמפרה את האיסור ההלכתי לאכול מצה בערב פסח. זה פתרון הלכתי ייחודי, וחשוב לנו שחיילי צה״ל יוכלו לקיים את סעודות השבת כהלכתן גם בתוך ההיערכות לפסח".

לדברי הרב, מי שמוביל את מבצע ההכשרה לפסח בכל בסיס ובסיס הם "קציני שליטה ובקרה" קציני מילואים שהם גם רבנים צבאיים, שתפקידם לדאוג להכשרה מלאה של המטבחים והמוצבים על פי הנחיות ברורות. בכל שנה מוציא ענף הכשרות בצה"ל חוברת הנחיות מקיפה הכוללת פירוט מלא של כל המיכון והציוד הקיימים בצבא, עם הוראות מדויקות אילו כלים ניתנים להכשרה וכיצד. "בצה״ל הכל נעשה על פי הספר" הוא מדגיש. "אין דבר כזה שכל אחד פוסק לפי מה שהוא מכיר לכולם יש חוברת אחת ברורה, והיא האורים והתומים שלנו."

עוד הוא מציין כי ההכשרות יתקיימו בכל המקומות, לרבות מוצבים מעבר לגבול כמו בלבנון, סוריה, וכמובן עזה. "הרבנות הצבאית נמצאת בכל מקום ומכשירה את השטח," הוא אומר. "במטכ"ל יוקם חמל כשרות שיתאם בין כל הפיקודים והזרועות כדי לוודא שהמבצע מתנהל בצורה מסודרת. אנחנו ערוכים לגמרי, כל יחידה בצה״ל אישרה תוכנית מסודרת יחד איתנו, והרב הראשי לצה״ל מעורב בכל פרט."

"חטיבת החשמונאים היא חטיבה חרדית שהוקמה לא מזמן", מוסיף הרב.. "החטיבה הזאת חרתה על דגלה לקבל אך ורק מוצרים בכשרויות הגבוהות ביותר, ואנחנו נותנים להם מענה מלא גם בפסח." לדבריו, המענה שמעניקה הרבנות הצבאית לא מסתיים שם: "אנחנו נותנים מענה לחיילים טבעונים, לחיילים עם צליאק, לחיילים חסידי חב"ד בעצם לכל חייל עם דרישות מיוחדות. כל אחד צריך לקבל בדיוק את מה שהוא צריך. זו המשימה שלנו. המטרה שלנו, לאורך כל השנה ובמיוחד בפסח, היא להיות שותפים לניצחון. חייל שמקבל אוכל עם כשרות שהוא סומך עליה זה חייל רגוע, מרוכז, והוא מבצע את המשימה שלו כמו שצריך. אבל כשאין לו ביטחון בכשרות, כשהוא מתחיל לחשוש או להבין בדיעבד שהיה כשל זה מסיח את דעתו, וזה פוגע ביכולת שלו לבצע את המשימה."

במהלך הריאיון, הוא מדגיש שוב ושוב את תרומתם האדירה של משגיחי הכשרות בצה"ל אלו שפועלים מאחורי הקלעים, לא תמיד בפרונט, אבל מבחינתו הם חלק בלתי נפרד מהחזית. "אני אומר להם את זה בכל מקום אתם שותפים לניצחון המלחמה," הוא מציין. "יש בצה"ל אלפי חיילים, ובזכות הסייעתא דשמיא שיש באכילת מזון כשר, יש לזה חשיבות עצומה." לדבריו, החיילים סומכים על הרבנות הצבאית בעיניים עצומות: "חיילים, קצינים, אנשי מילואים פונים אליי ואומרים: 'אם הרבנות בדקה מבחינתנו זה בסדר'. זה מאפשר להם לאכול בשקט, בלי לבזבז אנרגיה על לבדוק ולברר כל דבר וזה שווה המון." הוא מצטט בהתרגשות, מפקד בצה"ל ששלח לו הודעה שנחרטה בו" כשאתה מפקד על משימות קשה מאוד להיות חד על נושא הכשרות בזמן הקצר שיש לך לאכול. זו אנרגיה שבעבר הייתה באה על חשבון מבצעיות. היום קל הרבה יותר לעבוד".

במלחמה אזרחים רבים מתוך נדיבותם תרמו אוכל לחיילים שלנו, אבל הרב מסביר שזה היה אתגר משמעותי לבדוק את כל האוכל שנכנס לבסיסים. "זה האתגר הכי משמעותי" הוא מספר. "בעיצומה של המלחמה, מאז7 באוקטובר עד אפריל, עבדנו קשה מאוד. צה"ל היה צריך להוציא בכל יום 270 אלף מנות, ואני לא מדבר על מה שבושל בבסיסים, שזה סיפור נוסף, אלא רק על מה שהוזמן מבחוץ."

לדבריו, שוק המזון בישראל פשוט לא הצליח לעמוד בדרישה. "היה קושי גדול למצוא הרבה פריטים. נאלצנו לייבא מחו"ל מוצרים שלא הצלחנו להשיג כאן כמו קבנוס, בשר מיובש, שהוא חיוני מאוד ללוחמים, או חטיפי אנרגיה שחשובים כדי לאפשר ללוחם להמשיך להילחם. לא היה מספיק במדינה. היו המון חיילים בשטח, והמשק הישראלי לא הצליח לייצר את הכמויות שצה"ל היה צריך לתרחישים המחמירים. צריך לזכור שבתחילת המלחמה הייתה חוסר ודאות מוחלט לא ידענו מאיפה תיפתח הרעה, אילו גזרות יבערו, והצבא תמיד נערך לתרחיש הכי מחמיר. לכן, ביחד עם ענף מזון, הבאנו מומחה כשרות מחו"ל הרב ידידיה קראוס טיימר שהושב בתוך חמ"ל ענף מזון, כדי לייעץ לנו מאיפה ניתן לקנות מוצרים כשרים ברחבי העולם."

הוא מוסיף: "כשהייתה בעיה עם חטיפי אנרגיה שלחנו אותו בעצמו להולנד. הכשרנו שם מפעל שהיה חלב עכו"ם, ועשינו ייצור מיוחד לחיילי צה"ל ייצור מהדרין. הבאנו גם קבנוס מיוחד עם פיקוח מארה"ב בכשרות סטאר-קיי. זה לא דבר של מה בכך."

כדי לסבר את האוזן בשגרה, בלי מלחמה ענף הכשרות עובד מול תשעה קבלני קייטרינג ושני מפעלי כריכים. במלחמה? המספרים האלה קפצו פי כמה וכמה.. במהלך המלחמה, מספר החברות שסיפקו מנות לצה"ל עלה ל-42, מה שהקשה מאוד על הפיקוח הכשרתי. הרב מציין שענף הכשרות שיפר את רמת הכשרות במדינה על ידי דרישות מחמירות ופקוח צמוד על כל החברות, מה שמנע תקלות וגרם לשיפור כשרותי משמעותי. הוא מדגיש את הצורך בתכנון מוקדם לפסח, שדורש התארגנות כבר בנובמבר, בשל מכרזים, חומרי גלם שמגיעים מהמזרח, והתעכבויות שיכולות לקרות. הוא מסביר שבצבא יש צורך להתחיל את ההכנות זמן רב לפני פסח כדי למנוע בעיות בהפקת המזון.

"בזכות העבודה הקפדנית והמסורה של צוותי הכשרות בצה"ל, החיילים יודעים שהם יכולים לסמוך על כל פריט מזון שמגיע אליהם לא רק מבחינת איכות, אלא גם מבחינת כשרות הלכתית. בשנה הזו, יותר מתמיד, הפסח בצה"ל הוא לא רק חג, אלא הצהרה על עמידה עיקשת ומחויבות לערכים, למסורת ולחיילים שלנו, גם בתנאים הקשים ביותר. כל מנה שהוכנה, כל פריט שנבדק, וכל החלטה שנלקחה, כל אלו מאפשרים לחיילים להרגיש חיבור לבית ולמסורת גם כשהם רחוקים מהם יותר מתמיד. העבודה הזו, שנעשית ללא רעש ובלי קרדיט, היא חלק בלתי נפרד מהמאמץ הכולל של צה"ל לשמור על החיילים לא רק בצדדים הקרביים, אלא גם ברוחניות ובערכים שמניעים אותם", מסכם הרב.