צבי ארנברג (עו"ד, מחבר הספר "על מנהג שבת וחג", Alminhag@walla.co.il)שולחן הסעודה והתכנסות המשפחה היהודית סביבו מהווים כר נרחב להתפתחותם של מנהגים שונים. מנהג אחד שהתפרסם במיוחד מופיע לראשונה בספר "אוהב ישראל" שכתב רבי אברהם יהושע העשיל – 'הצדיק' מאפטא, תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק. בליקוטים לשבת שאחרי פסח הוא כותב: "טעם למה שמנקדין אז הלחם משנה במפתח דוקא, מנהג אבותינו ודאי הוא תורה".
שני טעמים מביא הוא למנהג זה. כאשר נכנסו ישראל לארץ פסק המן מלרדת לאחר הפסח, ומאז התחילו בני ישראל לאכול את תבואת הארץ. אירוע זה היווה שינוי בצורת הנהגתו של הקב"ה את עם ישראל מהנהגה ניסית להנהגה טבעית, בה על האדם לפעול ולהתאמץ יותר כדי להשיג את לחמו. המפתח מסמל את בקשותינו, שה' יפתח לנו שערי פרנסה ושובע. טעם נוסף שמביא האוהב ישראל הינו על דרך הקבלה, וכן טעמים נוספים שהוצעו במהלך הדורות, סובבים רובם ככולם סביב הסגולה לפרנסה, אך הם אינם מסבירים את הקשר לשבת דווקא.
חשבתי להציע טעם אחר הקושר את רעיון פתיחת השער עם יישוב הארץ ועם השבת. העיר הראשונה שנכבשה על ידי בני ישראל בבואם לארץ היא יריחו. בספר 'יהושע' מסופר שבני ישראל הקיפו את יריחו במשך שישה ימים, בכל יום הקפה אחת. הקפות אלו החלו לפי חשבון הימים בכ"ב בניסן. ביום השביעי, כ"ח בניסן, הקיפו את החומות שבע פעמים ותקעו בשופרות, אז נפלו חומות יריחו והעיר נכבשה. בירושלמי מצוין כי העיר נכבשה בשבת, וכך גם מופיע במדרש תנחומא: "אמר יהושע: השבת כלו קדש, וכל מה שכבשנו בשבת, יהא קדש לה', שנאמר: כל כסף וזהב וכלי נחושת וברזל קדש הוא לה', אוצר ה' יבוא".
רבי יעקב עמדין בסידורו "בית יעקב" אף מרחיב ומבטא את הרעיון שיריחו הייתה כמנעול של ארץ ישראל: "כ"ח בניסן – ביום זה הקיפו את יריחו ז' פעמים ונפלו חומותיה ונלכדה מנעולה של ארץ ישראל לפני יהושע ובני ישראל. וראוי להזכיר הנס הגדול ולתת שבח והודיה להשי"ת על זאת ביום זה". לרעיון של המפתח והמנעול ניתן גם להוסיף את הציווי של יהושע: "אָרוּר הָאִישׁ… אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ".
כך ניתן אולי לתת טעם למנהג חלת המפתח. הוא בא להזכיר ולהודות לקב"ה על הניסים הגדולים שנעשו לישראל בכניסתם לארץ ובכיבוש יריחו – מנעולה של ארץ ישראל.
Alminhag@walla.co.il
