Facebook
Youtube
  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל
Menu
  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל

מתפללים לטוב – רק שיגיע כבר

מוטי זפט (העורך הראשי של 'שבתון') כ״ה בניסן ה׳תשפ״ה (אפריל 23, 2025) 5:34 pm אין תגובות

ממה נפשך?

אחד. ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן (מראשי ה'גדויילים' בציבור החרדי בכלל והליטאי בפרט) השבוע בדברים נחרצים כנגד הגיוס: "נודיע לכולם, למי שרוצה לשמוע ולמי שלא רוצה לשמוע: אנחנו לא נוותר על אף אחד! אף אחד לא בעל הבית לוותר על התורה הקדושה" (את דבריו הביא העיתונאי החרדי ישראל כהן).

שתיים. הדברים דלעיל מעמידים את כל הדיבורים וההתפלמסויות על חוק גיוס חדש 'נורמלי' באור האמיתי: בולשיט. שטויות. לא יקום ולא יהיה.

שלוש. מסתבר שגם המילואימניקים הרבים, שעשו מאות ימי מילואים בשנה וחצי האחרונה, שהשתתפו בקרבות (וגם אלו שלא), שקברו חברים קרובים, שעזבו בית, משפחה ופרנסה למען הכלל, גילו עתה, כשקיבלו צו לעוד 70 ימי מילואים, שנגמר להם, או לנשותיהם, האוויר. זהו. יש גבול כמה אפשר לסחוט את הלימון, בעיקר כשלידך ממש עץ לימונים כולו עסיס, מלא בלימונים מאותרגים שאף אחד לא נוגע בהם, כי ביבי מפחד על כיסאו. התוצאה: כבר היום, שיעור ההתייצבות למילואים (בפעם הרביעית והחמישית) צנח מ-130% בפתיחת המלחמה, ל-60-70% כיום. ואנחנו מדברים על יחידות לוחמות, כאלה שסמוטריץ' רוצה שיחזרו לעזה לעוד כמה שבועות/חודשים/שנים.

ארבע. ואז, כצפוי, מגיעים להסדרניקים. הסדירים. 'הסדר' כי יש הסדר. מסלול של 5 שנים, מה זה (רק) שנה וחמישה חודשים (בלבד?) בצבא? (לעומת 32-36 חודשים של חייל רגיל. נכון, בזמן שהתלמידים בישיבות, הם בשל"ת, ואפשר לקרוא להם לשירות פעיל בצה"ל בלי התרעות גדולות. כך היה במלחמה, הם נקראו, באו ב-100% ורבים-רבים וטובים-טובים מהם נהרגו, ואחרים נפצעו. אבל כעת יש הטוענים, כאשר צה"ל במחסור כה גדול של כוח אדם, זה הזמן להאריך את המסלול הצבאי של ההסדרניקים ב-4 חודשים נוספים. נתקיימו על כך דיונים רבים, ראשי ישיבות הסדר רבים התנגדו, ושר הביטחון דחה את הבקשה/דרישה הזו של משרד הביטחון להאריך את שירות ההסדרניקים הפעיל ל-21 חודשים, במקום 17 חודשים כיום. גם יו"ר ועדת חו"ב אדלשטיין שם בצד את תפוח אדמה הלוהט הזה וכורך שינוי בו בכך שיחוקק חוק גיוס הוגן גם ביחס לגיוס חרדים. לטעמי, ככל שעוברים הימים, זה נראה לי דבר אוטופי.

חמש. צה"ל מוריד את רף הדרישות ולוקח למשימות קרביות בעלי פרופיל נמוך ממה שהיה מקובל כפרופיל קרבי. לטעמי, לא בריא להם, לא תורם הרבה לביטחון שלהם, ושלנו.

שש. אם רוצים לקבל תמונה עד כמה צה"ל באמת משווע לכוח אדם, אפשר לראות זאת ב'הנחות' שהוא עושה. מעמיק גיוס בקרב נשים דתיות שבעבר קיבלו פטור בשל דתיותן, ועתה מגייס אותן בעיקר לתפקידים שהן הוכשרו להם באזרחות (עו"ס, פסיכולוגיות, אחיות וכדו'); צה"ל מעמיק גיוס בקרב מבוגרים אפילו בני 60 פלוס בעיקר לתפקידי אבטחת יישובים, ולא רק; וצה"ל פונה גם לכאלה שקיבלו פטור חרף גילם הצעיר (כמו הסדרניקים ואחרים ששירתו על ספינות חיל הים ושוחררו ממילואים כי לא היה צורך בהם), ועתה מסב אותם לתפקידי לחימה 'רכים', ועוד.

בעיניים שלי, צה"ל עדיין לא עושה כל מה שצריך כדי להעמיק את הגיוס בקרב צעירים שאינם דתיים שמשתמטים משירות פעיל, בטח משירות קרבי, באמתלות שונות, חלקן המצאות כדי להיפטר. פניתי לדובר צה"ל וביקשתי את היקפי התופעה הזו, הסיבות הנפוצות שם לקבלת הפטורים, הקשיתי האם הצבא עוקב אחר פסיכיאטרים שנותנים המלצות להשתחרר ביד 'נדיבה', האם מערכת הביטחון עוקבת, קוראת להם ומנחה להקפיד שלא לסייע להשתמטות וכדומה. להלן מה שענו מדובר צה"ל.

"קבלת פטור רפואי משירות בצה״ל נבחנת בהליך סדור, מוקפד ומנוהל, תוך בחינה מעמיקה של חוות הדעת הרפואיות המוגשות מהאזרחות. כל בקשה לפטור נבחנית על ידי הגורמים המקצועיים הרלוונטיים מתחום הרפואה ובריאות הנפש, וההחלטה אם לזמן את הפונה לבדיקה מתקבלת בהתאם לשיקולים מקצועיים. ישנה מדיניות בקרה מחמירה על חוות דעת חיצוניות בצה״ל. חוות דעת חיצוניות אשר בתדירות גבוהה אינן תואמות את חוות הדעת בצה״ל, עלולות להוביל לאזהרה ובמקרים חמורים יותר אף מתבצע הליך תלונה להסתדרות הרפואית או למשרד הבריאות. צה"ל פועל לייעל כל העת את הליך הגיוס, להנגיש ולהתאים אותו תוך מתן קשב לצרכים שעולים". הם הבטיחו להשלים פרטים. כשיגיעו, אם יגיעו, נביאם בפניכם.

אז לסמוטריץ', לביבי, ובכלל – ממה נפשך? השמיכה קצרה. צה"ל משווע לכוח אדם לוחם וגם לתומכי לחימה. זירות הלחימה התרחבו (גם סוריה במשחק, כוחות שלנו מחזיקים בכמה נקודות שם), הביטחון ביו"ש מחייב הרבה חיילים, הגבול הירדני מחייב העמקת הביטחון השוטף שם, לבנון, גם העורף מחייב היערכות כדבעי לקראת מתקפה אפשרית מאיראן (בתגובה למתקפה ישראלית או 'סתם ככה' בעקבות כישלון אפשרי לשיחות טראמפ-איראן), ועוד לא הזכרנו את האמביציה של סמוטריץ' שניכנס בעזה עם כל הכוח (כלומר, 6 אוגדות לוחמות, כ-200 אלף חיילים, רובם מילואים). מהיכן בדיוק תביא אותם?

 

כאוס או קבס?

אתה מסתובב ברחוב, מדבר עם אנשים, גם עם כאלה שלכאורה הכל טוב להם – בריאות, משפחה, ילדים. ובכל זאת, הם משדרים לך עצבות. מהמצב עכשיו, ודאגה מה יהיה בהמשך. לא ההתפתחויות עם איראן בראש דאגותיהם, אלא מה קורה פה בתוכנו. בחברה הישראלית, בפוליטיקה הישראלית. אצל רבים הבחירה לתאר את המצב היא בין כאוס לקבס. בין בלאגן לגועל נפש. כמה עצוב. והאור בקצה המנהרה? איה הוא? 59 חטופים עדיין שם. עצמאות שמח. איך בדיוק?

 

מילה מול מילה

רונן בר. צילום: עמוס בן גרשום לע"מ

כצפוי, לשכת רה"מ טענה כי התצהיר שהגיש ראש השב"כ רונן בר לבית המשפט על דרישותיו בזמנו של ראש הממשלה ממנו, הן שקריות. ראש השב"כ צירף לתצהיר לבג"ץ גם שלושה עמודים חסויים, שלא פורסמו לציבור. בג"ץ אפשר לרה"מ להשיב על תצהירו של בר עד יום חמישי (אתמול). ההערכה היא שבחלק החסוי הביא רונן בר אסמכתאות לדברים החמורים שכתב. תצהירו הוא כעדות בשבועה מול השופטים עמית וסולברג. אם אפילו רק חלק מהדברים שבר כתב על נתניהו יאוששו בבית המשפט (למשל להפעיל את הכלים של השב"כ אחר אזרחים שהשתתפו במחאה הציבורית ואחר התורמים לה, למשל להבטיח לו כי במקרה של משבר בין הממשלה לבג"ץ יפעל ראש השב"כ לפי עמדת נתניהו ולא לפי פסיקת בג"ץ, ועוד), זוהי הפרה ב-100% של כללי המשחק הדמוקרטי מצד ראש הממשלה, אם יפסקו השופטים כי כך אמנם היה. ואז, בעיניים שלי, מתבקש שנתניהו יניח, סוף-סוף, את המפתחות וילך הביתה – ולתמיד. לעומת זאת, אם יתברר כי רונן בר המציא ממוחו הקודח את ההאשמות החמורות האלה, יתכבד הוא לעמוד לדין גם באשמה של עדות שקר וסעיפים דומים.

ועד שבית המשפט יחליט, אם אני צריך לבחור צד למי להאמין, לרונן בר או לבנימין נתניהו, ברור וללא היסוס אני בוחר באופציה הראשונה. מאמין לרונן בר. לנתניהו רקורד ארוך ומאוד לא מרשים של דברי שקר (מה יותר אם נסתמך על חביבו ושר האוצר שלו סמוטריץ', שהעיד עליו 'שקרן בן שקרן'?!), וגם בחודשים האחרונים נתפס פעמים לא מעטות אומר דברים שרחוקים להיות דברי אמת. אולי גם זו הסיבה שהוא נרתע ונמנע מלקיים מסיבות עיתונאים עם שאלות ותשובות. נראה שזה לא סתם שמקרובי נתניהו (שמן הסתם מכירים היכרות קרובה עם חלק מהחשדות לכאורה שכתב בר) לחצו על בר שלא להגיש את התצהיר לבג"ץ. אבל זה לא עלה בידם.

בעיניים שלי, אם נשיא בית משפט העליון יצחק עמית והמשנה שלו השופט סובלמן יגיעו למסקנה משותפת שתצהירו של רונן בר אמת, אסור שיעברו יותר מ-24 שעות מאותו רגע ועד שנתניהו יודיע: איני יכול וראוי יותר. ואם הוא לא יעשה זאת, מיליוני ישראלים שיציפו את הרחובות, יראו לו את הדרך לעשות זאת. אם לא נעשה זאת ונאפשר לנתניהו לשחק בנו, אז זה פשוט יגיע לנו.

"אצל רבים הבחירה לתאר את המצב היא בין כאוס לקבס. בין בלאגן לגועל נפש. כמה עצוב. והאור בקצה המנהרה? איה הוא? 59 חטופים עדיין שם. עצמאות שמח. איך בדיוק?"

 

המסמר האחרון

לא בחרתי בו, ואלמלא חטף בעורמה (חוקית) את שם 'הציונות הדתית' (שכל עוד הייתה מה שהייתה, הרגשתי גאה להיות חלק ממנה) למפלגה בראשה הוא עומד – לא הייתי כ"כ כועס עליו, אולי אפילו לא הייתי מתייחס כל כך הרבה אל מה שהוא עושה ובעיקר אומר. אבל מכיוון שסמוטריץ' מייצג לכאורה את 'הציונות הדתית' (המגזר), ואני לכאורה חלק מהמגזר הזה, אני לא יכול להבליג. אפילו מוצא חובה שלא להבליג. מותר לו לחשוב מה שהוא רוצה (בהנחה שעשה עבודה קודם שהגיע למסקנות), גם אם אחרים ואני בתוכם סבורים אחרת לגמרי. כך, גם בעניין החטופים.

בצלאל סמוטריץ'. צילום: יונתן זינדל לפלאש90

סמוטריץ' חזר גם השבוע על עמדתו שהשבת החטופים היא לא העניין החשוב ביותר. הוא חשוב מאוד-מאוד-מאוד, אמר, אבל חשוב יותר לחסל את חמאס, לכבוש את הרצועה ו(במשתמע?) להתיישב שם. כש-59 חטופים כבר 560 יום בעזה, רובם מתים, מיעוטם (עדיין) חיים, משפט כמו שאמר סמוטריץ' נשמע נורא. כולם-כולם היו רוצים לראות את החטופים בביתם, כבר מזמן. בטוח שגם סמוטריץ'. אבל תפיסתו ה'ביטחונית' שונה. לדעתו, רק השמדה טוטאלית של חמאס תוך כיבוש מלא של עזה תבטיח ש-7 באוקטובר לא יחזור. מותר לו (אני חלוק עליו), גם אם זה נשמע נורא (אני מקווה שהוא יודע איך עושים את זה כששיעור המתייצבים לשירות מילואים ירד לכ-60%, וחוק גיוס סביר לא נראה באופק). לזכותו, הוא לפחות אומר מה שהוא חושב, להבדיל מכמה שרים אחרים, שחושבים הפוך ממנו אבל לא מעיזים לפתוח את הפה. חוששים מביבי וצוותו.

האם הוא מייצג אותי? ממש-ממש לא. בעיניים שלי, סמוטריץ' מביא לחילול ה' נורא ומעמיק את הקרע בעם (גם בכך שאפשר בתקציב המדינה המשך מימון ההשתמטות משירות בצה"ל), וגם בעיניים של המגזר הדתי לאומי, לטעמי עדיף היה שלא היה נבחר לייצג אותה בכנסת ובממשלה (בטוח שרבים ביו"ש חולקים עליי באלף אחוז, ולראייתם הם צודקים, כי אכן סמוטריץ' היטיב בצורה מעוררת השתאות עם חבלי יו"ש היקרים לכולנו). לדעתי, נפתלי בנט בתעלוליו הפוליטיים בזמנו בנה את ארון הקבורה הפוליטי של מה שהיה נקרא מגזר הציונות הדתית, ובצלאל סמוטריץ' (בעזרתו של בן גביר) דופק את המסמרים האחרונים בארון זה.

השר סמוטריץ׳ ב'קול ברמה': "רונן בר ידבר הערב בקבינט? אצא לקפה ולשירותים. צריך לנצל את הזמן. הוא פוגע בביטחון ישראל, בשב״כ ובדמוקרטיה". סוף ציטוט. לאחר שדיון ביטחוני חשוב (על מה עושים עם עזה) בוטל בגלל שסמוטריץ' איים על ביבי שאם ראש השב"כ יגיע, סמוטריץ' לא יגיע (ומזה נראה שביבי  חושש יותר), אז באמת תודה לכבודו שיכבד את הפורום אולי הכי חשוב במדינה בנוכחותו. גם אם ייעדר בקטעים שרונן בר ישתתף. האמת, גם לי לא כל כך ברור מה בר יחפש שם, הרי בין כה וכה נתניהו יעשה בדיוק מה שסמוטריץ' רוצה. אלא אם כן בר מגיע לכסת"ח עצמו. שיוכל לומר אח"כ: אמרתי לכם, הזהרתי לכם. ואני רק שאלה. יכול סמוטריץ' לחלוק על רונן בר אלף פעמים. אבל אם לא ישמע אותו, ישאל אותו, יקשה עליו, איך יידע לומר ההיפך? מסתבר, שעדיין יש לו מה ללמוד מנתניהו. נתניהו 'אוהב' את רונן בר בדיוק כמו שסמוטריץ' אוהב אותו, אולי אפילו פחות. אבל הוא, נתניהו, לפחות בא, יושב, ועושה עצמו שומע. שומע, לא בטוח שמקשיב.

ואם כבר הוצאתי מהבטן, אקנח בציטוט תגובתו של בני גנץ להתבטאויות סמוטריץ' בעניין החטופים: "העמדה השגויה של השר סמוטריץ' היא מכשול פוליטי להשבת החטופים. אבל על ערלות הלב שלו בהתבטאויותיו כמנהיג ציבור, שהיה חבר קבינט באסון 7 באוקטובר, מול משפחות שעוברות גהינום יום-יום, אין מחילה". סוף ציטוט. אני כל כך מתחבר לסייפא של דברי גנץ, ומאמין שלו היתה לי ההארה להתבטא כמוהו בעניין, הייתי חוסך מכם וממני (ומסמוטריץ') את הקטע הארוך הקודם לציטוט זה.

 

הפתעה

לא יודע אם ההחלטה להגדיל את מספר מדליקי המשואה ביום העצמאות מ-12 ל-36 נכונה (אם יש בכלל דבר כזה נכון או לא בעניין. הגיוני או לא נראה מתאים יותר). מה שכן, שאפו לוועדה שהחליטה על שמות מדליקי המשואה. רוב מוחלט-כל השמות הם 'בינגו'. אין מושלם, גם מרדכי היהודי היה רצוי 'רק' לרוב אחיו (הלוואי על ביבי). ואני רק תוהה:

א. למה לא משחררים לנו את הרשימה במכה אחת? למה אנחנו צריכים לשמוע ולראות את השרה מירי רגב מבשרת פעם אחר פעם על ההחלטה לזוכים? וכן, '(אני' החלטתי לבחור בך להדליק משואה", נשמעת כבוד השרה מבשרת לנבחרים. לא, גבירתי. ועדה מכובדת של אנשים בחרה, ואת רק השליח להעביר את הבשורה לזוכים. 'אני שמחה לבשר לך שהוועדה בחרה בך..' היה נשמע אמיתי יותר. בין כך ובין כך, יה"ר שטקס הדלקת משואות שיעביר אותנו מיום הזיכרון ליום העצמאות ימלא אותנו ואת כל בית ישראל באנרגיות חיוביות ובשמחת חיים. אכי"ר.

אושר מי?

אני די בטוח ש-99.999% מאזרחי המדינה הזו, ישראל שמה, שבכספי המיסים שלהם מממנים את משכורותיהם של 120 חברי הכנסת, לא שמעו מעולם את שמו של אחד יחיד ומיוחד מחברי הכנסת המכהנים, אושר שקלים שמו. מהליכוד. אז ביום ראשון, כשרובנו חזרנו לעבודה לאחר חופשת הפסח, ואילו חברי הכנסת עדיין בפגרה, קם הבחור המוכשר הזה עם רעיון אדיר. איך ישמעו עליי? איך ידעו על קיומי? הכנסת בפגרה, עונת המלפפונים בתקשורת, וקל יותר לתפוס במה. וכך, זמן קצר לאחר ששמע בתקשורת כי נפתלי בנט, לשעבר ראש הממשלה, (מה לעשות, עובדה), פונה למרכז רפואי מאיר, לאחר שחש ברע במהלך אימון, ושם בבית החולים עבר צינתור, ח"כ אושר שקלים צייץ בטוויטר: "מאחל בריאות איתנה לראש ממשלת המנדטים לשעבר.‏ תוהה כיצד מי שקורס באימון גופני בגיל 53, היה מסוגל לנהל 7 זירות מלחמה בו זמנית.‏ מן המתבקש שיחשוף כנדרש את תיקו הרפואי.‏ רפואה שלמה!".

אז ככה, מר שקלים. קודם כל עובדה. בנט נבחר עם 7 מנדטים. שיקלי ברח עם אחד. בדוק את זיכרונך. אבל לתוכן התגובה ועיתויה. לא מכבד, לא מכובד, בטח לא כשהבן אדם עדיין בבית החולים. אבל תגיד, אתה מוכן לדרוש גם מראש הממשלה שיחשוף את תיקו הרפואי? בנט הוא רק בפוטנציה, ביבי הוא ראש ממשלה בפועל המנהל מלחמה בשבע חזיתות, ובעיניים אובייקטיביות לא נראה מי יודע מה, וגם שמועות לא חסרות שהוא לא מאה. בריאותית. לא נכון יותר לדרוש שיפרסמו את הדוח הרפואי המלא של נתניהו? אני בטוח שבנט יסכים אח"כ לפרסם את שלו. אדון שקלים, קל לך 'ללכת' על הראש (והלב) של בנט. הרווחת התייחסות בתקשורת. אשריך. עשית לעצמך את היום. בעיניים שלי, חבל על כל שקל שאזרחי המדינה הזו מוציאים עליך (גילוי נאות: אינני מחסידיו של בנט ואף יש לי איתו 'חשבון' פתוח). מר שקלים, בתקווה שלאחר הבחירות הבאות תתכבד בתואר: חכ"ל (חבר כנסת לשעבר).

יזכור

את תפילות החג העברתי במניין עם כ-400 איש. כשהגענו ל'יזכור, נחיל אנשים יוצא החוצה, נשארנו אולי 100 יתומים. 3-4 דקות של כמה 'יזכורים', וההם חוזרים, כשהחזן כבר מזמר את ה'קדיש' בלחן החג. בשביל מה הז, היציאה והכניסה? מה קורה ב'יזכור'? איזו רוח מדבקת של אבל ושכול מרחפת באוויר כך שמי שאינו יתום ויישאר בזמן ה'יזכור' בבית הכנסת, משהו רע חס וחלילה יקרה למי מקרוביו? נשמע הזוי. כמי שאומר 'יזכור' כבר עשרות שנים, הרבה פעמים תהיתי ביני לביני בעניין. נרגעתי כשנתקלתי בתפילה שחיברו בצהר לבריאות ההורים, תפילה אותה אומרים אלה שזכו, התברכו ואינם יתומים, כן, בעת שהיתומים אומרים 'יזכור'. כך גם נמנעת רכבת היוצאים ושבים בזמן התפילה. בתפילה השנה, שאלתי חרדי שישב לידי מה דעתו על התפילה לבריאות ההורים במקום יציאה החוצה, והשיבני 'חדש אסור מן התורה', 'תתחיל בזה מי יודע לאן תגיע'.

לא השתכנעתי, אבל הלכתי לד"ר גוגל עם השאלה הזו. למה יוצאים. הנה כמה טעמים. לפחות לדעת. הרב דב קדרון, מביא מדברי הרב אפרים זלמן מרגליות זצ"ל (ב'פתחי שערים לשערי אפרים') סברה כי יוצאים כיוון שאילו לא יצא יביטו עליו אנשים שאין להם אב או אם ויש חשש שיגרום הדבר לעין הרע. בספר 'גשר החיים' כתב סיבה אחרת: "שאילו היו נשארים בבית הכנסת אותם אנשים שלא אומרים 'יזכור', כמובן היו שותקים (מסתבר שכך נהגו בזמנו בבית כנסת. לשתוק, לא לדבר מ.ז), היה נראה הדבר כמו אגודות אגודות, שהוא איסור 'לא תתגודדו'. ועוד הביא דעת בעל שו"ת אליעזר, בעקבות ביכנ"ס שרצה לבטל את יציאת הילדים החוצה ב'יזכור' במחשבה שאם יישארו ב'יזכור' ויראו את רצינות כוונות המתפללים זה יסייע לקשר של הצעירים עם הדורות הקודמים, ועל כך פסק בעל שו"ת ציץ אליעזר: "והנה הבל פיהם ודעת בעלי הבתים הפוכה, ואם נבוא לשנות מנהגים קבועים בטענות מדומות ושדופות קדים כאלה, מי יודע היכן נגיע". סוף ציטוטים. אישית, הרעיון היצירתי של רבני צהר נראה לי בענק. כמה חבל שאיני יכול להנחיל זאת לילדיי, שכבר 19 שנה נמנים על אומרי ה'יזכור' על אמם ע"ה.

Print Friendly, PDF & Email

כתבות שעשויות לעניין אותך

החיים של הנשים החרדיות שהתגרשו
שמחה רבה?
המצווה התרי"ד והמיליונים של בן גביר
לפני שאנחנו מטיפים לילדינו על חירות
מוטי זפט

מוטי זפט (העורך הראשי של 'שבתון') |להציג את כל הפוסטים של מוטי זפט (העורך הראשי של 'שבתון')


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

שבתון השבוע

פופולרי

הצעירה שהתחתנה עם ערבי
בחברה הישראלית

הצעירה שהתחתנה עם ערבי

הנשים שנוגעות במוות
המגזין

הנשים שנוגעות במוות

צעיר קוריאני השתוקק להיות יהודי. זה נגמר בחתונה עם דתיה מרמת הגולן
המגזין

צעיר קוריאני השתוקק להיות יהודי. זה נגמר בחתונה עם דתיה מרמת הגולן

הנעלמים: בכל שנה 10-15 אזרחים נעדרים ולא נמצאים- חיים או מתים
בחברה הישראלית

הנעלמים: בכל שנה 10-15 אזרחים נעדרים ולא נמצאים- חיים או מתים

אחרי 'אבודים במרוקו' – הילד שנחטף משתף איך נודע לו שהוא מאומץ ואיך זה לפגוש 4 אחים חדשים ואמא בגיל 53
המגזין

אחרי 'אבודים במרוקו' – הילד שנחטף משתף איך נודע לו שהוא מאומץ ואיך זה לפגוש 4 אחים חדשים ואמא בגיל 53

תנו לנו לייק

אודות

הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.

המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.

השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.

מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן

מה בשבתון

  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל
Menu
  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל

חדש באתר שבתון

קולות מהעיר המאוחדת: זיכרונות מהרגעים ההיסטוריים של שחרור ירושלים

להמשך קריאה »

לכל אחד ירושלים שלו

להמשך קריאה »

מתקרבים, לא ברור למה

להמשך קריאה »

יצירת קשר

  • 03-910-0710
    052-8907103 (מכירות)
  • ‎המגשימים 24 פתח תקווה
  • moti@shabaton1.co.il liat@shabaton1.co.il

רוצים לקבל ראשונים את שבתון במייל?

תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

פנו אלינו

הצהרת נגישות

Ⓒ 2020 - כל הזכויות שמורות לשבתון

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס