ואף על פי כן

החל מחודש מרץ 1937 עד מרץ 1938 ארגנו אנשי התנועה הרוויזיוניסטית סדרה של הפלגות העפלה לארץ, שיצאו באוניות קטנות ובסירות מפיראוס ומאלבניה אל עבר חופי ארץ ישראל. בסך הכל, בכל סדרת ההעפלות ה'בלתי חוקיות' הללו הגיעו ארצה 535 עולים. השם שנתנו אנשי התנועה הרוויזיוניסטית לסדרת ההעפלות הללו היה 'אף על פי'.

כעשר שנים לאחר מכן, ב-17 בספטמבר 1947, לאחר כישלון הורדת מעפילי 'אקסודוס' וכתגובה לכך, בארגונם של אנשי המוסד לעלייה ב' סניף איטליה, 434 מעפילים יצאו לדרכם ארצה על סיפון אוניית ההעפלה, ממקום קטן ליד העיירה פורמיה במפרץ גאטה באיטליה. ב-26 בספטמבר, 45 מייל צפונית מזרחית לפורט סעיד, נתגלתה האונייה על ידי מטוס סיור בריטי.

העימות, שבסופו נהרג אחד מן העולים וכל המעפילים גורשו לקפריסין, היה בלתי נמנע. לקראת העימות הונף דגל כחול לבן, ונקבע על הסיפון שלט עם שמה העברי של האונייה – 'אף על פי כן'. לימים, שופצה האונייה וצורפה לשייטת הנחתות של חיל הים הישראלי, ובשנת 1969הועלתה אל החוף והייתה למוצג המרכזי במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

לפני יותר מ-800 שנה, כתב רבי משה בן מימון, הרמב"ם, את 13 עיקרי האמונה היהודית. בעיקר ה12 משתמש הרמב"ם בצירוף 'אף על פי': "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא". מילת הקישור הזו היא ביטוי של התמדה, מסירות, עקשנות, דבקות במשימה. פירושה פשוט: למרות שהנתונים הם כאלו וכאלו, למרות שהמצב הוא כזה וכזה, למרות שההערכות הן כאלו וכאלו – למרות הכל, אף על פי כן – אנו נעשה כך וכך. זה העם היהודי – קשה עורף, לחיוב ולשלילה. עם של 'אף על פי' לרעה ולטובה.

לקראת יום העצמאות, אפשר לכתוב כל כך הרבה על המצב. יש על מה לקטר, ובהחלט יש הרבה מאוד מה לתקן. לא חסר על מה להתלונן, ויש כאלו שהרחיקו עד מחוזות הייאוש. ואף על פי כן, יום העצמאות. צריך להודות ולשמוח.

מהרמב"ם ועד ספינות המעפילים, "וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא". אנחנו עם חזק ועקשן. עם שיש בו מתיקות מיוחדת וערבות הדדית נדירה. אף על פי שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו, ומחיר הנופלים כבד. כמילותיו של המתמטיקאי, הפיזיקאי והפילוסוף האיטלקי, גלילאו גלילאי: "אף על פי כן, נוע תנוע". נוע תנוע המדינה, נוע תנוע החברה הישראלית, נוע ינוע נצח ישראל.

"הנה אין ספק שהיום ההוא (ה' באייר), שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת ורוב גדולי הרבנים, לחוג אותו בכל הארץ, זכר לנס של תשועתנו וחירותנו – מצוה לעשותו שמחה ויו"ט ולומר הלל… ויפה כיוונו המנהיגים שקבעו את היום הזה דווקא, אשר בו היה עיקר הנס שיצאנו מעבדות לחירות, על ידי הכרזת העצמאות… ונס זה משך אחריו גם את הנס השני של ההצלה ממוות לחיים, הן במלחמתנו נגד הערבים בארץ ישראל, והן הצלת יהודי הגולה מיד אויביהם במקומות מגוריהם שעלו לארץ ישראל. ובא על ידי כך הנס השלישי של קיבוץ גליות… אדרבה, חיוב ומצווה הוא לעשות זכר לנס ולקבוע את יום העצמאות ליו"ט ושמחה ולומר בו הלל שלם" (הרב משולם ראטה זצ"ל, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, בספרו שו"ת 'קול מבשר').