"היא לא מרגשת אותי – אולי אני בכיוון הלא נכון?"

תחיה שטמר

שאול ישב מולי. בחור מרשים, מעל גיל 30, עיניים טובות, נוכחות שקטה – ושאלה אחת בלב: "אני לא מבין למה זה קורה לי. כל פעם שאני מתחיל קשר שנראה רציני, משהו מתכסה. זה נחמד – ואז פתאום אני לא נהנה, לא נמשך, לא מתרגש. אז אני פשוט עוזב. זה קורה לי שוב ושוב".

קודם כל, אני מצדיעה לשאול. לא כל גבר עוצר, מתבונן ושואל – מה באמת קורה לי בפנים? לא פשוט להודות שמשהו פנימי לא מסתדר – ולחפש עזרה.

ואז שוחחנו על כיווניות. באיזה כיוון אתה מגיע לזוגיות? אם אתה נכנס לקשר מתוך גישה של "היא צריכה לספק אותי", "אני לא מרגיש התרגשות", "זה לא זורם לי" – אתה ניגש מהכוח הנקבי שבך. וזה לא טוב או רע – אבל זה לא המקום שממנו גבר מוצא סיפוק.

בתוך כל אדם יש שני כוחות – גברי ונקבי. הנקבי הוא המקבל, המחפש את התחושה. הגברי – הוא הנותן, המשפיע, הבונה. כשגבר נכנס למערכת יחסים מהמקום הגברי – הוא לא שואל "מה היא עושה לי", אלא: "מה אני יכול להעניק לה?" איך אני משמח, איך אני בונה, איך אני מביא טוב. ורק אז – מתוך הכיוון הזה – הוא יכול לדעת אם זו האישה שלו. רק אז יש באמת מקום להתרגש. אבל כשגבר רק מחפש את התחושה – יש סיכוי שהוא יחמיץ.

וזה מה שמזכיר לנו גם הספר "מאדים ונוגה יוצאים לפגישה", של ד"ר ג'ון גריי: "במקום לבחון כדי לראות אם הוא יכול לגרום לאישה אושר ולכבוש אותה, הוא מתחיל להטיל ספק אם היא יכולה לתת לו את מה שהוא רוצה. כאשר גבר מתמקד במה שהוא רוצה – יש סיכוי סביר שהוא יחמיץ את האישה המושלמת בעבורו".

אשמח מאוד לשמוע את מחשבותיכם בעניין, וכל נושא אחר שתרצו שאכתוב עליו בטורים הבאים.

בשורות טובות!