רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק (1787–1859) היה מייסדה של חסידות קוצק ומהבולטים באדמו"רי החסידות בימיו. היה מתלמידיו של החוזה מלובלין שפרשו ממנו בשלב מסוים והקימו את בית המדרש בפשיסחא (בהנהגתם של היהודי הקדוש, ואחריו רבי שמחה בונם מפשיסחא).
הוא התפרסם בגישתו האליטיסטית, בחריפותו, בפרישותו, בחדות אמרותיו הנוקבות, בהנהגתו התקיפה, ובחתירתו לאמת המושלמת. התרחק מעשיית מופתים, ותבע רבות מעצמו ומתלמידיו עבודת ה' בלתי מתפשרת וטוטאלית. אמירותיו החריפות של הרבי ביטאו בוז לזיוף ולהונאה העצמית, וקראו לחסידים לתבוע מעצמם אמת ומאמץ.
הנה כמה דוגמאות לכך:
- על דברי חז"ל שפירשו את משמעות דברי התורה "ויעש כן אהרון" על אהרון הכהן בהעלאת נרות המנורה שבאו "להגיד שבחו של אהרון של שינה", כל העולם שואלים מה המעלה הגדולה בכך שלא שינה? על כך מציע הרבי מקוצק שהכוונה בדבר היא "שלא עשה שום תנועה מבחוץ אך שהיה הכל בפנים בלב, כי התנועה החיצונית אינו דבק כל כך, רק עיקר הוא שיהיה נגנז וצפון בלב"
- על מאמר חכמים במסכת מגילה "יגעת ולא מצאת – אל תאמן" הסביר הרבי: אל תאמין שיגעת, כי אם היית באמת יגע ודאי היית מוצא כל מה שביקשת.
- הגמרא במסכת ברכות אומרת: "אם רואה אדם שיסורין באין עליו – יפשפש במעשיו .. פשפש ולא מצא – יתלה בבטול תורה". את המאמר הזה הסביר הרבי באופן הבא: פשפש אדם ולא מצא, יתלה את העובדה שלא מצא בביטול תורה "כי ההסרה מן התורה מונע אותו ומסמא את עיניו מלהביט בבחינת הרע הצפון בקרבו".
- פעם אחת בא לפני רבי מנחם מנדל מקוֹצק תלמיד חכם נודע, שביקש להיות חסיד שלו. שאל אותו הרבי: "מה למדת?" ענה לו האיש: "כבר למדתי וסיימתי את כל השַ"ס". השיב לו הרבי: "לא הבנת את כוונתי. אני שאלתי מה התלמוד לימד אותך".
- הגמרא מציעה פתרון להתמודדות עם יצר הרע: "אם פגע בך מנוול זה – משכהו לבית המדרש" – מסביר הרבי מקוצק שסיבת הדגשת הגמרא במילה "זה" כדי לומר לנו שיש סוג של יצר הרע שההתמודדות עימו היא להיכנס לבית המדרש, אבל צריך לדעת שגם בבית המדרש נמצא מנוול אחר ויש להישמר מפניו ומתחבולותיו.