הרב ירחם שמשוביץ (ישיבת חורב, ירושלים)הרב ירחם שמשוביץ
חבר בתנועת 'הנתיב השלישי'
פרשתנו עוסקת באירוע כואב ביותר בתולדות ישראל – חטא המרגלים, עליו אמרו חז"ל: "אמר הקב"ה: אתם בכיתם בכיה לחינם, הנני מביא לכם בכיה לדורות". עד היום סובלים מתוצאותיו, ולצערנו עדיין לא למדנו את הלקח וגם כיום נכשלים בו בארץ ומחוצה לה.
חטא המרגלים לא היה חטא פשוט, סתם הוצאת דיבה, שהרי באמת העם היושב בארץ היה חזק מאוד ובאמת הערים בצורות וכו', כל מה שאמרו המרגלים היה נכון. אבל בסתר דבריהם ביטאו המרגלים יסודות כפירה, כשאמרו: "לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו". מה הייתה כוונתם?
צריך לזכור באיזו מציאות אירע חטא המרגלים: העם יושב במדבר על ערש הכניסה לארץ, מן יורד מן השמיים, מים עולים מן הארץ, ענני כבוד – כל המציאות היא מציאות של נס ופלא, כל החיים במדבר הם התרחשות ניסית. יש לכולם זמן ללמוד ואינם צריכים להתעסק במציאות החומרית.
על כן, אומרים המרגלים "לא נוכל לעלות". הגענו פה במדבר לשיא היכולת הרוחנית שאליה ניתן להגיע. עצם ההגעה לארץ לא תעזור לנו להתעלות, אלא להיפך, היא תשפיע עלינו לרעה שהרי נצטרך להתעסק גם בצדדים החומריים של העמדת האומה בארץ. לא נהיה שקועים כל הזמן בלימוד, אלא נצטרך גם לעשות. "כי חזק הוא ממנו" – אפילו מהקב"ה שאין לו היכולת לשנות את המהלך שגם בארץ ישראל תהיה מציאות ניסית כמו זו של המדבר.
אולם, זה שורש טעותם של המרגלים, שהעיקר אינו הלימוד ואינו במציאות הניסית, שהרי גדול לימוד רק משום שמביא לידי מעשה. והמציאות הניסית שבארץ ישראל, גדולה לאין ערוך מהמציאות הניסית שבמדבר, שהרי נס שבתוך הטבע גדול ומשפיע יותר מנס שהוא נגד לטבע, המשפיע רק לזמנו.
בהמשכה של פרשת המרגלים, המצוות הראשונות שמצווים בני ישראל קשורות להבאת פרי האדמה לד', וכן שאר המצוות שנאמר בהן "כי תבואו אל הארץ". הן מדברות על העלאת החומר לקודש, כי אין חכמה בלהיות צדיק בביהמ"ד, שם אין אפשרות אחרת. הניסיון האמיתי הוא בצאתי מהחממה הגדולה הזאת הנקראת הישיבה, מצליח להמשיך לשמור על דרכי, להיות בשוק אותו אחד שהייתי בביהמ"ד.
אם כן, נחדל ממאיסה בארץ חמדה ונקרא "שובו בנים שובבים", ונאמר כי תפקידנו הוא שילוב החול והקודש כדי להעלות את החול אל הקודש, ע"י איחוד תורה ועבודה.
תקוותנו היא שלאור ההתפתחויות האחרונות, ועל אף הכאב שבמחיר, תמשיך אחדות עמנו בארץ ובתפוצות להתחזק ולקרב אותנו לגאולה השלמה המיוחלת.
"הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" – ביחד ננצח.
