אלישע בן קימון (עיתונאי 'ידיעות אחרונות' ו-ynet, מרצה לענייני התיישבות ביטחון ותקשורת)זירה משמעותית שהושפעה מהמלחמה עם איראן אך פחות מדוברת היא זו הפלסטינית, שנמצאת גם היא בימים מורכבים ורגישים מאוד. דקות לאחר תחילת המתקפה הישראלית באיראן, כבר התקיימו שיחות בין בכירים במערכת הביטחון לבין גורמים בכירים ברשות הפלשתינית, בראשם אבו מאזן. גורמי הביטחון עדכנו את הפלסטינים שישראל הולכת לקראת מהלך עוצמתי ומשמעותי. ההנחיה במטכ"ל למפקדי צה"ל היא שכל זירה אחרת למלחמה מול איראן, ובטח יו"ש, חייבת להישמר כמשנית. ההבנה היא כי אם ביהודה ושומרון יחלו גל טרור או עימותים והפרות סדר המוניות, הדבר יפגע ישירות במאמץ המלחמתי עם איראן.
עם תחילת המתקפה על איראן, נפרסו מחסומים בכל האזור ביו"ש. בצד הפלסטיני, 48 השעות הראשונות היו הטלת מורא מבחינתם. צה"ל סגר את הערים הפלסטיניות, ואנשים שרצו לצאת מהן לא יכלו. לאחר מכן, עם הגעת כוחות תגבור, החלו בפיקוד המרכז לרדד את כמות המחסומים והורידו את רמת הסגרים. גם כמות ההתראות והאינדיקציות שהגיעו משב"כ החלה לרדת אחרי שבהתחלה עלתה.
לאורך ימי המלחמה, אבו מאזן בעיקר שתק. בכירי הרשות משדרים בחדרי חדרים שהשלטון באיראן רע להם ומייצר אצלם חוסר יציבות. הם לא מוכנים לאפשר לאיראן להשתלט על פעילים של חמאס כדי לייצר גל טרור ביו"ש בזמן מלחמה. האיראנים עושים זאת כבר תקופה ארוכה דרך הגבול המזרחי, כאשר הם מחדירים אמצעי לחימה וגם מעבירים כסף בשיטות שונות כמו מטבעות קריפטו, סחר חליפין בין סוחרים ומשרדי חלפנות.
אך, אף שבכירי הרשות שותקים, היו במקומות שונים ברשות הפלשתינית גילויי שמחה לאיד ישראל בזמן שטילים מאיראן גבו קורבנות בישראל. זה קורה בין היתר ברמאללה, שם מדי פעם מאות צעירים מוצאים עמדה טובה, פותחים נרגילות ומביטים לכיוון ת"א כדי לראות את הטילים. "מבחינתם זה מופע", מסביר גורם ביטחוני בכיר. קציני המנהל האזרחי – היחידה הצה"לית שמנהלת את אופרציית התיאום הביטחוני המורכב עם הצד הפלסטיני – הבהירו לאנשי המנגנונים כי יש למנוע כל גילויי שמחה בזמן ירי טילים.
במקביל לשיחות מול בכירי הרשות, מבצעים שב"כ ופיקוד המרכז שורת מעצרים הגנתיים ופועלים בלב הערים על מנת לסכל התארגנות טרור מקומיות. גם מנגנוני הביטחון השונים של הרשות מבצעים מעצרים של גורמי טרור. "הם מבינים שהקמה של תאי טרור פה על ידי האיראנים תטלטל את היציבות הביטחונית, ולכן הם פועלים", מסביר גורם ביטחוני. "הם לא רוצים פרוקסי של משמרות המהפכה פה. הם סבלו מהזרמת הכסף האיראני לג'נין ובלאטה. בכך הם דחפו אנשים לטרור וגורמים להחלשת הרש"פ. זה הציר השיעי שמאיים לחדור לפה".
ועדיין מדובר ברשות הפלסטינית ובאבו מאזן, שנזכיר, משלם כסף למחבלים שרצחו יהודים ומסייע להם ולמשפחותיהם. זו אותה רשות פלסטינית שלא מגנה את מה שנעשה לנו ב-7 באוקטובר, רשות שפועלת נגדנו בעולם ומקדמת נגד אנשינו סנקציות. ולכן – לאן הולכים מכאן?
אחרי חמאס, חיזבאללה ואיראן, הופכת הסוגיה הפלסטינית לקריטית נוכח האירועים הטקטוניים שמתרחשים במזרח התיכון. גורמי ביטחון שעוסקים בסוגיה שנים מסבירים כי אבו מאזן נמצא לקראת סוף כהונתו וירצה לקחת חלק בשינוי מהותי אם יקרה כזה לאחר המלחמה עם איראן. בישראל כמובן יש רוב מוחלט, גם בממשלה וגם בקרב גורמי הביטחון, שמתנגד לקידום רעיון המדינה הפלסטינית. רוב חברי הממשלה כבר לא רואים באבו מאזן או ברשות כרגע כפרטנר למשהו, בטח לא ל"יום שאחרי" ברצועת עזה.
ואם כן, מה יהיה על חזית יו"ש? איך היא תיפתר?
