אלישע בן קימון (עיתונאי 'ידיעות אחרונות' ו-ynet, מרצה לענייני התיישבות ביטחון ותקשורת)בליל שישי הקודם, באזור בנימין, התרחש עימות אלים שהציף שוב את העצבים החשופים בין נערים צעירים ביהודה ושומרון לצה"ל. בשיחות סגורות כל המעורבים מסכימים כי מדובר באירוע רע, שמעיב על היחסים המורכבים בין הצבא לתושבים. הצלילה לפרטי התקרית מגלה מציאות סבוכה, שבה חוסר טיפול שורשי מוביל להסלמות חוזרות ונשנות ולהפיכת הגבעות לקרקע לאירועים אלימים, שכן המעורבים באירוע אינם תושבי בנימין, כולל הנער הפצוע, שכלל לא מתגוררים ביו"ש. זהו אירוע טקטי, שמושפע ממה שקרה לפניו וגם אחריו, אך הוא מלמד ששום לקח לא נלמד, וסביר שיישכח – עד לפעם הבאה.
הסיפור מתחיל הרבה לפני ליל שישי. חבורת צעירים, צעירי גבעות, ניסתה להתיישב בשטח סמוך לכפר מאלכ, באזור בעל חצור. זאת, ברקע פעילות תג מחיר שהתרחשה ימים ספורים קודם לכן, שבה רעולי פנים יהודים הציתו כלי רכב ובתים בכפר, מה שהוביל ליידוי אבנים הדדי ולנפגעים. חלק מהאירוע עדיין בחקירה. הצעירים, שפונו ביום חמישי על ידי כוח מג"ב מיומן, חזרו לגבעה לאחר שהמקום הוכרז כשטח צבאי סגור, שאוסר כניסה. בליל שישי, עד השעה 20:30, ניידת מג"ב עוד פיקחה על המקום. אך בשעה 22:00 זיהה צה"ל שני כלי רכב שהגיעו לגבעה, בניגוד לצו.
כאן מתחילה המחלוקת. הצבא מסביר כי הצעירים שחזרו לשטח עשו זאת בניגוד לחוק, שכן הוצא על השטח צו שטח צבאי סגור, ובנוסף ראו בכך "הכנה לפעילות לאומנית", בדומה לתג מחיר הקודם. הצעירים, לעומת זאת, טענו שהגיעו כדי למנוע הצתה של המאחז על ידי פלסטינים מכפר מאלכ במהלך השבת.
חפ"ק המג"ד הגיע לגבעה מחשש לפעילות לאומנית, אך לא ראה בכך פינוי מאחז – שכן מדובר בשטח צבאי סגור – אלא הרחקת צעירים לפני עבירה. הצעירים, לעומת זאת, חשו שזהו פינוי מאחז, כפי שקרה ביום חמישי. חשוב לציין כי פינוי מאחזים בלילה כמעט ולא קורה, בטח לא בשישי, שכן הפעילות בלילה מסוכנת יותר ומגבירה את הסיכוי לפציעות או לטעויות בזיהוי. בנוסף, פינוי בוודאי לא נעשה בכוח מצומצם כמו חפ"ק מג"ד.
עם הגעת ג'יפ המג"ד, פרץ עימות. המג"ד סיפר כי הצעירים הפעילו אלימות פיזית, יידו אבנים וניקבו צמיגים. הצעירים, בתגובה, הזעיקו "מתגברים" מקבוצות ווטסאפ בגבעות הסמוכות, כדי להקשות על הכוחות ולמנוע את הפינוי. צה"ל, שהבין את ההסלמה, הזעיק את המשטרה ומג"ב, והם פרסו מחסומים למניעת הגעת ה"מתגברים". באחד המחסומים התפתח עימות נוסף, שכלל ירי באוויר. הצעירים טענו כי נער נפגע מקליע שנורה לעברו, והוא מאושפז במצב בינוני. במקביל, במקום האירוע עצמו, המג"ד הורה לצעירים לרדת לרצפה תוך איום בנשק. המשטרה הגיעה, והתוצאה: שישה עצורים ונער פצוע. אך הסיפור לא נגמר כאן.
דובר צה"ל הוציא הודעת גינוי חריפה לתקיפת הכוחות וגיבה את המג"ד. בנוסף, הרמטכ"ל ודובר צה"ל עצמו הגיעו למקום לקבל סקירה. הצעירים, מצידם, תיעדו את האירוע והפיצו סרטונים ברשתות. התגובות לא איחרו לבוא: חברי כנסת, שרים וראשי מועצות התנגחו זה בזה והגבירו את המתיחות אפילו עוד.
למי שמכיר את האירועים, זו לא הפתעה. תסריט דומה התרחש בינואר השנה, כאשר עשרות צעירים התפרעו בכפרים פונדוק וג'ינספוט, הציתו מבנים וכלי רכב, ובעימות עם כוחות הביטחון נפצעו שני נערים, אחד באורח קשה, מאש שוטר. התסריט, אם כן, מוכר והתוצאה לא משתנה. ואכן, יומיים לאחר מכן הוצת מתקן ביטחוני – שברור למי שמכיר מדוע דווקא הוא הוצת – וכמו כן, נגרם נזק לכלי רכב צבאיים במהלך הפגנה מחוץ לחטמ"ר (חטיבה מרחבית) בנימין.
האירועים בבנימין מספרים סיפור מוכר. בבסיסו עומדים צעירים פורעי חוק, שמותחים את המערכת עד הקצה ומתקרבים לקו המגע עם הפלסטינים. מולם ניצב מג"ד מוערך, שהקריב מאות ימי מילואים, נמצא בשחיקה ומתמודד שוב ושוב עם אותם צעירים שמגדפים אותו. ברגעי לחץ כאלה, רוב בני האדם עלולים לאבד עשתונות, אך זו לא הצדקה. הסרטונים שצולמו, נראים לא טוב מצד המג"ד. וגם עניין הירי בזירה סמוכה טרם הובהר עד הסוף, ובפועל יש נער פצוע מירי כדור – דבר שלא צריך היה לקרות.
שר הביטחון ישראל כ"ץ מינה לפני שבועות ספורים את אל"מ (מיל') אביחי תנעמי כפרויקטור לטיפול בנערי הגבעות, והכריז על הפסקת השימוש בצווי מעצר מינהליים נגד יהודים, תוך העברת האחריות לשב"כ ולאלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט. בלוט, שפועל בהגינות מול ההתיישבות ומקדם את מדיניות השר בצלאל סמוטריץ' במינהל האזרחי, נאבק בתופעה. האירועים מתרחשים בגזרות שונות, ואין מענה ראוי של הרשויות. צה"ל נשאר להתמודד עם התופעה לבד וקורס למול המורכבות.
האירוע בבנימין הוא רע, אך הטרגדיה האמיתית היא שבמציאות הנוכחית, הוא לא יהיה האחרון.
