עו"ד פרופ' אבי וינרוטהמלאך ניצב בדרכו של בלעם. האתון ראתה את המלאך וסטתה מדרכה, אך בלעם לא ראה את המלאך והיכה את האתון. בשלב זה נגלה המלאך לבלעם ושואל אותו (במדבר כ"ב, ל"ב-ל"ג): "על מה הכית את אתונך זה שלוש רגלים? הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי, ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים".
שואל רבי לוי יצחק מברדיטשב: למה חרה למלאך שבלעם היכה את האתון? הן כל עוד בלעם לא ראה את המלאך, הייתה זו תגובה טבעית של אדם שאתונו סוטה ממסלולה? מבאר רבי לוי יצחק כי "בלעם ראה דבר תימה וחידוש, שרבצה האתון תחתיה", דבר שלא עשתה לו עד כה. היה עליו להסיק מכך, שרצון ה' הוא שישוב לביתו ולא ילך לקלל את ישראל.
כלומר, כשאדם מאמין רואה תופעה – עליו להיות קשוב. עליו להסיק מסקנות. הוא צריך להבין שלא סתם הוא נחשף לאירוע, אלא ה' מדבר אליו באמצעות המאורעות. אל לו לכפות את רצונו על המציאות ולנסות לשנות אותה בכוח. עליו להבין "מה רומזים לו משמיים" ולהתאים את עצמו.
הד לדברים הללו רואים כשמשה נחשף למחזה של שיח (סנה) בוער באש ואיננו כלה. אמר משה (שמות ג', ג'): "אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה, מדוע לא יבער הסנה". משה היה קשוב למה שקורה סביבו. בזכות תכונה זאת נגלה ה' אל משה ונאמר (שם, פסוק ד') "וירא ה' כי סר לראות – ויקרא אליו א-להים מתוך הסנה.
הרמב"ם ב"מורה הנבוכים" (חלק ב' פרק מ"ח) מבאר כי כל אדם חייב לראות את המתרחש סביבו כפרי ההשגחה העליונה ולא כמקרה, ועליו לחקור מהו המסר האלוקי הנמסר לו בכך. הרמב"ם מביא דוגמאות רבות. כך למשל, לבן ובתואל אומרים לאליעזר (בראשית כ"ד נ-נ"א) "מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב. הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה'". היכן שמעו כי כך דיבר ה'? הם היו קשובים למאורעות!
יוסף אמר לאחיו (בראשית מ"ה, ה'-ז') "למחיה שלחני א-להים לפניכם". יוסף לא ראה את המאורעות כמקרה, או כתוצאה מרצון אנושי. אלו לא מנהלים את העולם. הכל מתרחש משמיים. יהונתן אמר לדוד כי הוא יירה חיצים וישלח את הנער להביאם (שמואל א' פרק כ', כ'-כ"ב) "אם כה אומר לעֶלֶם, הנה החצים ממך והלאה, לך כי שלחך ה'". דוד ויונתן הבינו כי אם רודפים את דוד ועליו להיעקר ממקומו, אות הוא כי משמיים רוצים כך.
הרמב"ם פוסק בהלכות תעניות (א', ב'-ג') כי בזמן צרה יש לזעוק ולהריע. "אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות". כלומר, מי שלא עוצר להתבונן ולשאול את עצמו "צרה זו על שום מה"? מן ההכרח יהא לשלוח לו מסר חמור יותר וסבלו יוכפל – עד שיבין. אך אם יקשיב ויבין – יימצא נשכר. כי שום דבר לא קורה במקרה. אין מקרים בעולם. הכל השגחה. הקב"ה מדבר אלינו דרך המאורעות, ומוטל עלינו לשמוע!
