במסכת מגילה מובאת מימרת רב, לפיה בראש חודש אב שחל בשבת מפטירים "חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי". זוהי בעצם הפטרת "חזון", אותה אנו נקרא בשבת הבאה – זו הצמודה לתשעה באב. אכן, התוספות במקום מציינים שמנהגינו כיום הוא על פי מדרש ״פסיקתא דרב כהנא״, שם מסודרות ההפטרות לימי הפורענות, הנחמה והתשובה. לפי מנהג זה, בראש חודש אב שחל בשבת קוראים את ההפטרה השנייה מתוך שלוש הפטרות הפורענות: ״שמעו דבר ה׳״ מספר ירמיהו.

taylor-wilcox
מה הסיבה לסטייה ממנהג הגמרא? בדרך כלל, כאשר ראש חודש חל בשבת, קוראים את הפטרת ״השמים כסאי״ מספר ישעיהו. הפטרה זו דוחה את ההפטרה הרגילה של אותה השבת, מאחר שהיא מוזכרת מפורשות בתלמוד. כאשר יחד עם ראש חודש חל בשבת אירוע נוסף אשר נקבעה לו הפטרה מיוחדת, העדיפו בעלי המנהגים לבחור הפטרה הכוללת אזכור של שני האירועים. על כן, פסק רב לקרוא בשבת ר"ח אב את הפטרת "חזון" שיש בה אזכור גם לר"ח וגם לחורבן. זו כנראה הסיבה שהגמרא מכנה את ההפטרה: ״חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי״, שהוא האזכור לר"ח.
המנהג לקרוא תלתא דפורענותא הוא רק מתקופת הגאונים, ומשהתחילו לנהוג בו חזרה ההתלבטות איזו הפטרה לבחור לשבת ר"ח אב. האם הפטרת "השמים כסאי" המוזכרת בתלמוד מפורשות או שמא הפטרת הפורענות "שמעו", שאומנם אינה בתלמוד אך מוזכר בה גם ראש חודש במילים ״כָּל מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ״.
במסכת פסחים (מ:) קובעים במפתיע התוספות, בניגוד לפסיקתם במסכת מגילה, שבשבת ר"ח אב מפטירים ״השמים כסאי״. נחלקו בעלי המנהגים באיזה ממנהגי התוספות לנקוט. הד מעניין למחלוקת המנהגים יש בדברי אבי מנהגי אשכנז – המהרי"ל, על ויכוח שפרץ בקהילתו במגנצא על קריאת ההפטרה בשבת ר"ח אב (שו"ת מהרי"ל יז).
להלכה פסק הרמ״א (או"ח תכ"ה) שבמקום שבו אין מנהג קבוע, קוראים בשבת ר"ח אב את הפטרת ״השמים כסאי״ כפסיקת התוספות בפסחים. הגר״א חלק עליו ופסק כתוספות במגילה לקרוא ״שמעו דבר ה׳״. למעשה, היום בהרבה קהילות, הן ספרדים והן ואשכנזים, נוהגים לקרוא את הפטרת הפורענות "שמעו", והספרדים מוסיפים גם פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "השמים כסאי".
מנהג התימנים על פי הרמב"ם שונה. בשבת השנייה של ימי בין המיצרים (גם אם היא ר"ח אב) מפטירים הם בחלק הראשון של הפטרת חזון בו מוזכר גם עניין ראש חודש, ואילו בשבת שלפני תשעה באב קוראים הם את החלק השני של הפטרת חזון, המתחיל במילים "איכה היתה לזונה". כך יוצאים הם גם ידי חובת הגמרא וגם ידי חובת מנהג תלתא דפורענותא.
Alminhag@walla.co.il
