שירה סגלבשנים האחרונות קמות יוזמות המאפשרות לצעירים חרדים, ובעיקר לחרדים שלומדים תורה, להשתלב בתעשייה הישראלית מבלי לוותר על הזהות הדתית והקהילתית שלהם, בין אם זה בהייטק, בפיננסים או בתחומים נוספים. ארגונים מתמחים מפתחים מסלולים מותאמים שמכבדים את אורח החיים החרדי, אך גם מציבים רף מקצועי תובעני. השילוב של חרדים בין קודש לחול טוב להם, למשק ולכולנו
איציק קרומבי, בן 42, נשוי ואב לחמישה מכפר חב"ד, הוא דמות מרכזית בתחום קידום תעסוקה והשכלה גבוהה בציבור החרדי. כבר עשור שהוא חלק מעמותת "קמ"ח – קידום מקצועי חרדי", הפועלת לשילוב חרדים במעגל העבודה תוך שמירה על אורח חייהם.
"התחלתי את דרכי כמתכנת", הוא מספר, "אבל בעשור האחרון אני מנהל את הפעילות בעמותת קמ"ח – ארגון שנוגע בחייהם של עשרות אלפי חרדים מדי שנה. הארגון פועל בכמה מישורים מרכזיים: מרכזי ייעוץ תעסוקתי ולימודי, קרן מלגות ללימודים אקדמיים, מסלולי הכשרות מקצועית, שמונה מרכזי השמה ברחבי הארץ, ומרכז חדשנות ליזמות ולסטארט־אפים".
ארגון קמ"ח הוקם לפני יותר מ־15 שנה על ידי קבוצת פילנתרופים חרדים בארץ ובחו"ל, מתוך הבנה שתעסוקה איכותית היא מפתח לרווחה כלכלית, לעצמאות אישית וגם לשימור עולם התורה. "אם חרדים לא יעבדו, לא יהיה מי שיממן את עולם התורה. לכן, דווקא חיזוק התעסוקה מחזק גם את הלימוד", מסביר איציק.
אולם, כשבוחנים את הנתונים, הפערים מדאיגים: רק 55% מהגברים החרדים עובדים, לעומת 87% מהגברים היהודים שאינם חרדים. השכר הממוצע של גבר חרדי הוא רק 53% מהשכר הממוצע של מקבילו בחברה הכללית, ופחות מ־5% מהסטודנטים בישראל הם חרדים, רובם בתחומים מצומצמים כמו משפטים וחינוך.
לדברי איציק, עיקר האתגר טמון בגברים החרדים, בעוד נשים חרדיות משתלבות היטב בשוק העבודה ושיעורי התעסוקה שלהן כמעט זהים לאלו של נשים יהודיות לא חרדיות. "היום אנחנו מתמקדים בלספק כלים ותמיכה לגברים חרדים, כדי שיוכלו להשתלב בעבודות משמעותיות", הוא אומר.
אולם, הדרך לשם רצופה חסמים, המשמעותי בהם הוא אידיאולוגי: "חרדים לא מחפשים להשתלב בכל מחיר. יש כאן רצון להתבדל בלבוש, באורח החיים, באמונה. ההחלטה לצאת ללימודים או עבודה מלווה בשאלה עמוקה: האם זה יפגע לי ברוחניות? יש מי שמעדיפים להישאר עניים אבל חרדים 'במאה אחוז', מאשר להתפשר על הזהות. אנחנו בקמ"ח לא באים לשנות את החברה החרדית, אלא להראות שאפשר להיות גם וגם – גם חרדי שומר מצוות, וגם איש מקצוע מצליח".
"אנחנו לא באים לשנות את החברה החרדית, אלא להראות שאפשר להיות גם וגם – גם חרדי שומר מצוות, וגם איש מקצוע מצליח"
יישארו שמרנים
השנה וחצי האחרונות היו קשות במיוחד בעקבות משבר חוק הגיוס, צעירים חרדים בני 18–26 אינם יכולים ללמוד או לעבוד מבלי להסתכן באכיפה. "זה הגיל הקריטי ביותר, והם פשוט חסומים. כשכבר יש להם משפחות, הרבה יותר קשה להתחיל לימודים ארוכים", מסביר איציק בכאב.
למרות הרושם הציבורי, איציק מדגיש שהייטק הוא לא הפתרון לכולם. "יש הרבה דיבור על תכנות והייטק, אבל האמת היא שרוב האנשים, כמו בכלל האוכלוסייה, לא מתאימים לתחום הזה. אנחנו דווקא מנסים לדחוף למקצועות מגוונים: רפואה, סיעוד, הנדסה, פסיכולוגיה. לא רק חינוך ומשפטים".
לשאלה על ההבדלים בין קבוצות חרדיות שונות, הוא עונה בזהירות: "יש הבדלים מסוימים. החסידים למשל משתלבים בעבודה מוקדם יותר מהליטאים, והספרדים הם הקבוצה עם אחוז התעסוקה הגבוה ביותר. אבל הפערים לא דרמטיים, יש גיוון גם בתוך כל קבוצה".
ואם מישהו תוהה האם זה באמת עובד, איציק גאה להצביע על ההצלחות. "בין הבוגרים שלנו יש היום שרים, מנכ"לים של משרדי ממשלה, ראשי ועדות בכנסת. זה מרגש. מה שעוד יותר מרגש זה שרובם נשארו חרדים. זו ההצלחה האמיתית". "אבל החלום הוא שלא נצטרך את ארגון קמ"ח יותר", מוסיף איציק. "שחרדים יוכלו ללמוד, לעבוד ולהתפרנס בכבוד בלי עזרה – זה היעד האמיתי".
איציק מבקש להעביר מסר חשוב: "החברה החרדית לא רוצה להיות חילונית. היא שמרנית ורוצה להישאר כזו. אם באמת רוצים לשלב אותה, צריך לאפשר לה לשמור על אורח חייה. לא בכל דרך, לא בכל מחיר, אבל כן מתוך הבנה, כבוד והכלה. אי אפשר לכפות שינוי בכוח. הניסיון לחייב את החרדים להשתנות רק מחזק אצלם את הרצון להסתגר. הדרך היחידה היא שיח, הקשבה והבנה שאנחנו לא חייבים להיות אותו דבר כדי לחיות ביחד".
מוכשרים כמו כל אחד אחר
בנימין לוין, בן 35, הוא איש הג'וינט – ארגון יהודי הומניטרי בינלאומי שפעיל זה עשרות שנים ברחבי העולם. בנימין עובד באגף "תבת" – אחד האגפים המרכזיים בג’וינט, הפועל כזרוע פיתוח חברתית, בשיתוף פעולה הדוק עם הממשלה.
במסגרת תפקידו, בנימין והצוות שלו מפתחים ומנחים פיילוטים חברתיים חדשניים. "אנחנו מנסים לזהות בעיות, לייצר פתרונות, לבדוק את היתכנות הפיילוטים, ואם הם עובדים מעבירים אותם לפיתוח ממשלתי נרחב כדי שיהיו בהיקף רחב", הוא מסביר. "כך נוצרו למשל שירות טיפות חלב, מרכזי תעסוקת צעירים ועוד יוזמות משמעותיות".
בנימין מוסיף כי הג'וינט פועל בשותפויות רחבות יחד עם המגזר השלישי, הרשויות המקומיות והמגזר העסקי, "וזה מה שהופך את העבודה שלנו לייחודית. אנחנו המרכז לפיתוח חברתי בישראל, ולא פועלים לבד, כל מה שאנחנו עושים נעשה בשותפות ובשיתופי פעולה משמעותיים".
אחד התחומים הבולטים שבהם פועל בנימין הוא שילוב חרדים בתעשיית ההייטק. "בתוך ג'וינט ישראל שלנו, יש אגף שנקרא 'תבת – תנופה ותעסוקה', המתמקד בפריון העבודה המכליל. זה לא רק למצוא עבודה, אלא למצוא עבודה איכותית, מתגמלת ויציבה. בקהילה החרדית אנחנו עובדים כבר שנים רבות, וצוות העובדים שלנו כולל אנשים חרדים שמכירים את הקהילה מבפנים, את האתגרים, הצרכים והנורמות".
המיזם לאומי לשילוב חרדים בהייטק הוא מיזם של ג'וינט תב"ת, הפועל בשותפות עם משרד העבודה, והקואליציה לתעסוקת חרדים. המיזם מציב לו למטרה לא רק להציע הכשרות נקודתיות, אלא ליצור שינוי מערכתי ומתמשך.
בנימין מדגיש את חשיבות ההכשרה האקדמית והמקצועית, לעומת הכשרות קצרות שמתחילות לפרוח בשוק ההייטק. "היום יש המון הכשרות קצרות שמבטיחות הרבה, אבל המציאות מראה שרוב המשתתפים בהן לא מצליחים להשתלב בתעשייה. המיזם הלאומי הפסיק לתמוך בהכשרות כאלה, ועובר לתמוך רק בלימודים ארוכים כמו תארים או לימודי הנדסאי, שניתנים דרך מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע) במשרד העבודה".
"בחברה החרדית יש פחות היכרות עם עולם ההייטק. אין 'חבר מביא חבר' ושימוש ברשתות כמו לינקדאין. מנגד, המעסיקים רוצים לשלב חרדים, אך תוהים לגבי השילוב החברתי והתרבותי שלהם במקום העבודה"
בנוסף, המיזם מציע תוכניות לימודים גמישות, למשל "אלפא" – תוכנית ללימודי תואר ראשון במדעי המחשב, המותאמת לאוכלוסייה החרדית. "אפשר ללמוד בשעות הערב, לפרוס את הלימודים לאורך זמן, ולשלב את הלימודים עם חיי היומיום בישיבה או בעבודה", אומר בנימין.
המיזם פונה לכמה קהלי יעד עיקריים: קהל יעד הראשון הוא גברים ונשים חסרי רקע טכני או היכרות עם עולם ההייטק, שלהם מוצעים כלים מיוחדים לחשיפה ומיון לצורך בדיקת התאמה לתחום; קהל יעד שני הוא סטודנטים ולומדים בתוכניות השונות, שמקבלים ליווי מקצועי כולל מציאת עבודה; וקהל יעד שלישי הוא המעסיקים הפוטנציאליים, איתם מתקיימים שיתופי פעולה כדי לפתח פתרונות קליטה והתמודדות עם אתגרי ההעסקה.
"אחד האתגרים המרכזיים הוא 'אתגר הג'וניורים'", אומר בנימין. "זה חוסר הניסיון שמקשה על מועמדים חדשים להיכנס לשוק העבודה. כדי לפתור את זה, אנחנו מפתחים תוכניות המעניקות ניסיון מעשי, כולל פרויקטים אמיתיים בהייטק, שמקנים לסטודנטים ולמועמדים יתרון בשוק העבודה".
מה הסיבה המרכזית להצלחת המיזם שלכם?
"ההיכרות הפנימית עם הקהילה החרדית. הצוות שלנו כולל חרדים שמכירים את התרבות, הגבולות וההבדלים בין הפלגים השונים – ליטאים, חסידים, ספרדים – ועובדים בשיתוף פעולה עם מנהיגים, רבנים ואנשי הקהילה. אנחנו לא מעל הקהילה ולא מתחתיה, אלא יחד איתה".
אחד הפרויקטים החדשניים של המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק הוא "הכיתה החסידית" – לימודי הייטק לחברה החסידית שמתקיימים בתוך שכונת מאה שערים(!). "בחברה החסידית, רוב הגברים יוצאים לעבוד אחרי החתונה, אבל לא בהייטק. השמרנות הרבה והחשש מהקדמה מונעים מהם להשתלב בתחום. הפרויקט הזה מיועד להתאים את ההכשרה וההעסקה לצרכים התרבותיים והדתיים של החברה החסידית".
במסגרת הפרויקט, המשתתפים לומדים לימודי הנדסאי תוכנה בהתאמה לחברה החסידית, תוך ליווי צמוד לאורך כל התהליך ושילוב במקום עבודה מותאם. "הפיילוט הראשון כבר פועל בהצלחה, ועכשיו אנחנו מתכננים לפתוח מחזורים נוספים ברחבי הארץ".
בנימין מסביר שהקושי במציאת המשרות הראשונות הוא למעשה כפול – גם עבור המחפשים החרדים, וגם עבור המעסיקים. "בחברה החרדית יש פחות נוכחות והיכרות עם עולם ההייטק. אין 'חבר מביא חבר' כמו בחברה הכללית, ופחות שימוש ברשתות כמו לינקדאין. מנגד, המעסיקים רוצים לשלב חרדים, אך תוהים לגבי השילוב החברתי והתרבותי שלהם בתוך מקום העבודה. אנחנו מייעצים להם, מפתחים להם כלים ונותנים להם מענה לשאלות לגבי כל נושא ההתאמה והקבלה. עשינו פיילוט עם שמונה מעסיקים, שזכו לליווי ולהדרכה מקיפה, וקיבלנו תוצאות מעולות שכעת יונגשו לכלל המעסיקים!".
אילו תגובות אתה מקבל מאנשים שמגיעים אליכם?
"מבחינת כישורים, יש בחברה החרדית אנשים שמוכשרים לא פחות מכל אחד אחר. בדיוק כמו בכל אוכלוסייה, יש אחוז מסוים שמתאים להייטק. המטרה שלנו היא לזהות אותם, להכשיר אותם, ולהעניק להם את הכלים וההזדמנויות להשתלב. אנשים רבים מגיעים אלינו מלאים בהכרת תודה. הם אומרים לנו שמישהו סוף-סוף פתח להם את הדלת".
ללמוד שפה חדשה
כששואלים את חיים, חרדי צעיר בן 25, איך מצא את עצמו בעולם ההייטק, הוא צוחק. "אצלנו בבית לא היה מחשב", הוא מספר. "הפעם הראשונה שנגעתי במחשב הייתה בכלל בישיבה, כשישבתי ליד חבר שהיה קורא עיתון דיגיטלי".
חיים גדל בבית חרדי טיפוסי, למד ב'חיידר' ובישיבה גדולה, ונישא בגיל צעיר, כפי שמקובל בחברה ממנה בא. אבל בליבו תמיד הייתה זיקה למחשבים. לא במובן הטכני אלא פשוט סקרנות טבעית לעולם הדיגיטלי, שתמיד היה נראה רחוק ובלתי מושג.
לאחר החתונה, החליט חיים לבדוק האם ההייטק יכול להיות בשבילו מסלול חיים. הוא נרשם לתוכנית "מיגו", קורס מקיף של שנה וחצי. "בהתחלה זה היה קשה מאוד", הוא מודה. "היו רגעים שחזרתי הביתה ואמרתי לעצמי: זה לא בשבילי. קוד, תכנות, מחשבים – לא הבנתי אם אני בכיוון הנכון".
אחד הקשיים הגדולים של חיים ושל חרדים אחרים שנכנסים לעולם ההייטק הוא הפער ההשכלתי: "הגענו ללימודים בלי רקע במתמטיקה, בלי אנגלית כמעט. כשדיברו איתנו על חזקות, הסתכלנו אחד על השני כאילו מדברים איתנו סינית", הוא נזכר. אבל חיים לא נשבר. בזכות תוכנית השלמה ומכינה איכותית, הצליח להשלים את הפערים. "המורים הבינו את הרקע שממנו אנחנו מגיעים וידעו לגשר על הפער", הוא אומר.
"הגענו ללימודים בלי רקע במתמטיקה, בלי אנגלית כמעט. כשדיברו איתנו על חזקות, הסתכלנו אחד על השני כאילו מדברים איתנו סינית"
אחרי שסיים את הלימודים, חיים לא הצליח למצוא עבודה מייד. "חיפשתי משרה במשך חצי שנה, ולא קיבלתי אף הצעה", הוא משתף. ואז הגיע השינוי: תוכנית של המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק, בשיתוף ארגון מקס אימפקט ישראל (חל״צ). במסגרת התוכנית, מקס אימפקט ישראל פיתחה פלטפורמה המאפשרת להשתבץ לצוותי פיתוח רב-תחומיים אשר מפתחים פתרונות חברתים-טכנולוגים בהתנדבות עבור ארגונים ועמותות בישראל. חיים שובץ לפרויקט התנדבותי בעמותת "כנפיים של קרמבו", שם עבד על אפליקציית simplifai – פלטפורמה ללימוד חזותי עבור ילדים על הרצף האוטיסטי, שקשה להם לתקשר באמצעות שפה מדוברת.
"הרעיון היה לאפשר לחונכים לכתוב טקסט, למשל על חג הפסח, והמערכת מציעה להם תמונות תואמות, כמו שולחן ליל הסדר, ארבע כוסות, או משפחה סביב שולחן. ככה אפשר לתקשר עם הילדים בצורה חזותית", הוא מסביר.
חיים השתלב בצוות הפיתוח, עבד על ממשק המשתמש פיתוח הפונקציונליות, ודאג שהמערכת תהיה מהירה, נגישה ונעימה. "עבדנו עם דדליינים, עם מנהלי מוצר וראש צוות ממש כמו בעולם האמיתי", הוא מתאר. "היינו צוות מגוון חרדים, חילונים, דתיים. בהתחלה זה היה מוזר. אף פעם לא עבדתי עם נשים או עם אנשים מחוץ למגזר שלי. אבל מהר מאוד נוצר חיבור. העבודה המשותפת, הדיאלוג, זה היה שיעור לחיים. זה לא רק ללמוד לתכנת. זה ללמוד לעבוד בצוות, לתקשר, להבין דרכי מחשבה שונות, להבין את המציאות הישראלית כמו שהיא", מדגיש חיים את החוויה הבונה.
היום חיים כבר עובד במשרה מלאה בתחום, ומרגיש בטוח במקום שלו בהייטק. "אני לא מפחד יותר. יש לי את הכלים, את הניסיון, את היכולת. ואני יודע שגם אם אני שונה – יש לי מה לתרום".
מה אתה רוצה להגיד לחרדים אחרים ששוקלים לפנות להייטק?
"לא לפחד. כן, יש פערים. כן, זה קשה. אבל זה אפשרי. אם יש רצון – יש דרך. ואני באמת חושב שהחברה החרדית רק מרוויחה מזה גם ברמה הכלכלית, וגם בזה שאנחנו לומדים להיות חלק מהמרקם הישראלי".
