אלינור רחימי (יוצרת וכותבת תוכן, מעצבת גרפית er1313@gmail.com)מבין המיצרים דרך תשעה באב ואפילו עד ט"ו באב אלה זמנים של התכנסות, של אבלות, זמנים של חשבון נפש חברתי. הזדמנות מעולה לחשוב ולהציע שידוכים. בשנים האחרונות נראה שקולנו, קולם של רווקים ורווקות, נשמע וקמים לא מעט מיזמים חדשים להיכרויות במיוחד בימים האלה. זה מדהים ומשמח ונותן תקווה.
בתשעה באב הכניסו אותי ללא פחות מ-5 קבוצות שידוכים, שבהן במשך כל הצום עלו כרטיסי היכרויות. הייתי רוצה לומר כרטיסים של גברים ונשים, אבל לצערי בכל הקבוצות היו מאות נשים, בעיקר מעל גיל 30, ומעט מאוד גברים, שחזרו על עצמם בכל הקבוצות. והכי גרוע בכל הסיפור: כשניסיתי לפנות למפרסם של אחד מהבחורים שחשבתי שיכול להתאים לי, הוא אמר לי שהבחור קיבל מאות פניות וזה לא רלוונטי. כששיתפתי חברות רווקות אחרות באותו טווח גילאים שלי, הן אמרו לי שהן חוו את אותה החוויה.
אני לא יודעת לומר בוודאות למה זה קורה, אבל קחו בחשבון שבחברה שלנו יש לא מעט גברים שיוצאים בשאלה או לחלופין יוצאים מהארון – מה שבאופן אוטומטי מוריד את מספר הגברים הרלוונטיים. מעבר לזה, נראה שבגילאי 35+ יש יותר בחורות מבחורים, לכן גם הבחורים שיש מוצפים בהצעות ולא טורחים בכלל להיכנס לשום קבוצה כזו, כי אין להם צורך. גם כשהם כבר נכנסים הם מעדיפים ילדות בנות 20, כי יש להם היצע כל כך גדול של בחורות, אז למה לא אם אפשר.
לכל חסידי אומות העולם שמציעים קודם להציע לנשים כדי ליצור איזון, צר לי לבשר לכם: זה לא יעזור. אם הסטנדרט הוא אותו סטנדרט דפוק, המציאות תמשיך להתנהל אותו הדבר. חייבים שינוי. בחינוך, בישיבות, בחינוך בבית. אישה היא לא "אלא ליופי", היא לא "מרחיבה דעתו של אדם" כמו "כלים נאים". היא לא רק "עזר כנגדו". היא בפני עצמה ישות משלה, ימי הביניים נגמרו.
הגיע הזמן להתקדם ולראות את הנשים הגדולות שהיו לנו לאורך כל ההיסטוריה וכן, גם בתנ"ך. קמו לנו נביאות ושופטות, בימינו גם רבניות ונשים לוחמות, שעשו ועושות שינוי, ניצחו מלחמות והביאו גאולה לעולם. לא מגיע לנו שמקטינים אותנו לכדי גיל, גובה ומשקל. שידוכים זה לא מפגש עם אחות טיפת חלב.
