מוצבים רבים של צה"ל מצויים במקומות מרוחקים ומבודדים, שאינם סמוכים לתשתיות קבועות. במוצבים אלה, אין צנרת מים עירונית שיכולה להבטיח אספקת מים סדורה, ועל כן חיילי המוצב משתמשים במיכלי מים שאותם ממלאים אחת לכמה ימים. כדי להבטיח זרימה נוחה של מים בברזים ובמקלחות, מותקנת בסמוך למיכלי המים משאבה חשמלית. עם פתיחת ברז המים, המשאבה מופעלת אוטומטית, וכך החיילים יכולים להשתמש במים בניחותא. משאבות דומות קיימות גם במקומות אחרים, כמו בבניינים גבוהים, אך כמנהגנו בטור זה – נתמקד בשאלה הנשאלת בצה"ל, ביחס לשימוש במשאבות כאלה בשבת.
הדיון בנושא מחייב בחינה של שלוש שאלות הלכתיות. השאלה הראשונה קשורה ליחס העקרוני לשימוש בחשמל בשבת. המשאבה המדוברת אינה גורמת למלאכה אסורה בשבת: אין כאן בישול, אין כאן הבערה, ואין כאן כל פעולה אחרת שאסורה בשבת. החשש היחיד הוא בעצם הפעלת המנוע החשמלי. אף שכבר מאות שנים נחלקו גדולי עולם בשאלה האם השימוש בחשמל בשבת אסור מן התורה או מדברי חכמים, הרי שההוראה המקובלת יותר היא שהאיסור הוא אכן מדברי חכמים.
השאלה השנייה קשורה לאופן הפעלת המשאבה. מי שצורך את המים לא מפעיל את המשאבה באופן ישיר, אלא הוא פותח את הברז, והפעלת הברז גורמת בעקיפין להפעלת המשאבה, מה שמבחינה הלכתית עשוי להיות מוגדר כ"גרמא". הגמרא במסכת שבת (דף ק"כ) קובעת, שניתן למנוע התפשטות של דליקה שפרצה בשבת בעזרת כדים מלאים במים, שייתבקעו מאליהם מחום האש, והגמרא מסבירה: "כתיב לא תעשה [כל] מלאכה – עשייה הוא דאסור, גרמא שרי". הלכה זו הובאה בפשטות בשולחן ערוך (אורח חיים, של"ד כ"ב), אלא שהרמ"א כתב שניתן להקל בכך רק "במקום פסידא".
הפוסקים הראשונים והאחרונים התלבטו מאוד מהי הפעלה ישירה – "מעשה בידיים"; ומה נחשב להפעלת עקיפין – "גרמא". ספרים שלמים נכתבו על שאלה זו, והיא מחייבת בחינה של סוגיות רבות במרחבי התלמוד. לענייננו, הפעלת ברז המים שעליו אנחנו מדברים בוודאי נחשבת להפעלת עקיפין, שכן המשתמש במים אינו מפעיל את המשאבה במו ידיו – הוא פותח ברז, שגורם לירידת לחץ המים, וירידת לחץ המים היא זו שמפעילה את המשאבה.

אף על פי כן, פוסקים רבים סבורים שאם הדבר מתרחש באופן מיידי, הרי זה "מעשה בידיים". למרות שהפעולה היא פעולה בברז המים, ולא במשאבה, אם פתיחת הברז מפעילה את המשאבה באופן מיידי – הדבר נחשב למעשה ישיר. לפיכך, אנו ממליצים לחיילים במוצבים לבדוק את המשאבה בערב שבת: אם ישנה השהייה בין פתיחת הברז לבין הפעלת המשאבה (לעיתים מדובר על השהייה של 10 שניות, ואפילו יותר), הרי שאכן אין כאן מעשה ישיר, אלא רק גרמא. עם זאת, לעיתים המשאבה אכן מופעלת מיידית עם פתיחת הברז, ואז הדבר אסור.
כאמור, הפעלת המשאבה תלויה בעיקר בלחץ המים. לעיתים, החייל אינו יודע האם פתיחת הברז אכן תפעיל את המשאבה, בעיקר כאשר ישנם במוצב כמה ברזים, וייתכן שחלקם כבר מופעלים ומזרימים מים. במצב כזה, מתעוררת שאלה הלכתית שלישית, בסוגיית "ספק פסיק רישיה". כלומר, אם פתיחת הברז תפעיל ישירות את המשאבה, הרי זה "פסיק רישיה", דהיינו תוצאה ישירה ומיידית של מעשה האדם, והדבר אסור. ברם, אם לא ידוע האם פתיחת הברז אכן תגרור הפעלה כזאת, הרי שמדובר רק על ספק.
בעל "טורי זהב" על השולחן ערוך (אורח חיים, שט"ז ג') מחדש שכאשר ישנו ארגז או כלי, שלא ידוע האם נכנסו אליו זבובים או בעלי חיים אחרים – מותר לסגור אותו בשבת, אף על פי שאם יש בתוכו בעלי חיים הרי זו מלאכת צד. הט"ז מסביר שמי שסוגר את הקופסה לא מתכוון לצוד, ואף על פי שמדובר על "פסיק רישיה", כלומר על תוצאה ישירה ומיידית של המעשה שעשה – היות וקיים ספק האם אכן יש שם בעלי חיים, הדבר מותר.
אחרונים רבים חלקו על חידוש זה של הט"ז, כפי שמבאר באריכות המשנה ברורה ב"ביאור הלכה" על השולחן ערוך (שם). אף על פי כן, ה"ביאור הלכה" סבור שכאשר מדובר על איסור דרבנן, ולא על איסור דאורייתא, אפשר שיש מקום להקל יותר, משום שקיימא לן "ספק דרבנן לקולא". ולכן, כאשר קיים ספק האם יתבצע איסור דרבנן – יש מקום להקל.
כפי שכבר נאמר, הפעולה החשמלית במשאבה אסורה מדרבנן. לפיכך, אם החייל המשתמש במים יודע בוודאות שפתיחת הברז תגרום לפעולה חשמלית, הרי זה "פסיק רישיה"; אמנם באיסור דרבנן, אבל הדבר אסור. אולם, ככל שקיים ספק האם פתיחת הברז תפעיל את המשאבה, הרי שזה "ספק פסיק רישיה", ובאיסור דרבנן של פעולה חשמלית – יש מקום להקל בזה, כדי שיתאפשר לחיילים להשתמש במים בשבת לשטיפת ידיים או לשתייה.
כאן המקום להזכיר, שברוב המוצבים מותקנת גם מערכת גז לחימום המים, והפעלת המערכת הזו כרוכה באיסור תורה. לפיכך, ניתן להקל על פי התנאים המפורטים לעיל ולהשתמש במים קרים, אך השימוש במים חמים – אסור בשבת.

נזכיר לסיום, שמדור "הלכה וטכנולוגיה" הפועל במסגרת ענף ההלכה של הרבנות הצבאית עוסק כבר זמן רב בהתקנת פתרונות "שבתיים" למשאבות המים. כך, למשל, בחלק מן המוצבים הותקן מנגנון של "צריכה מדומה": המים מן המיכל מתרוקנים כל הזמן, אך חוזרים וממלאים את המיכל דרך צינור עוקף. בדרך זו, המשאבה פועלת לאורך כל השבת ברציפות, ופתיחת ברז המים לא משפיעה עליה. פתרונות אחרים מבוססים על "מנגנוני גרמא" מורכבים יותר, שלא נפרט עליהם כאן.
ועדיין, במוצבים רבים טרם התאפשרה התקנת הפתרונות הללו, ועל כן יש לפעול בהתאם למפורט לעיל, ועל פי המנשר המצורף לטור זה, שאותו פרסמה הרבנות הצבאית ביחידות, והוא מסביר בקצרה את דרך הפעולה הנכונה בשבת.
