יעקב ספוקויניבתוך שלל המצוות [55!] המופיעות בפרשתנו, בולט מאוד האיסור הכפול שלא לאכול דם: "רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם." [יב' טז'] ו"רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר"[כג']. מסביר רש"י עפ"י דברי ר' יהודה בספרי "ממה שנאמר 'חזק ואמץ' אתה למד שהיו שטופים [ישראל במצרים] בדם לאכלו, לפיכך הוצרך לומר 'חזק ואמץ'". התורה באה להרחיק אותנו מהפחותים שבגויים, שנהגו מנהגים מקאבריים. בספר החינוך נכתב: "ונכפלה המניעה בדם בהרבה מקומות בתורה… כי מלבד רוע מזגו, יהיה באכילתו קצת קניין במידת האכזריות שיבלע אדם מבעלי חיים שכמותו בגוף… כי ידוע שיש לבהמות נפש… כדברי הרמב"ן שכתב כעין מה שאמרתי, אין ראוי שתאכל הנפש את הנפש" [מצווה קמ"ח]. יש עוד כמה טעמים להדגשה הזו. הצד השווה שבכולם, עבודה על המידות והעצמת האנושיות. כי כאשר מותר לאכול בשר, צריך לזכור את המגבלות, שהרי הדם הוא הנפש ולכן יש לנקוט בזהירות יתר.
האיסור הזה הוא תמונת ראי לעלילות הדם שהעלילו על היהודים, כמו עלילת בייליס. ב-1911 נרצח הנער אנדריי יושצ'ינסקי באזור קייב. גופתו נמצאה במערה בסמוך לעיר ועליה סימני דקירה והתעללות. חוקרי המשטרה הבינו עד מהרה כי מדובר בחיסול פלילי כיוון שהנער התארח כמה שעות קודם לכן אצל חברו ז'ניה ממשפחת צ'בריאק בעלת רקע עברייני. ברם, בידי חוקרי המשטרה לא היו ראיות לחשדותיהם. בני משפחתו של ז'ניה הבינו שחושדים בהם ולכן חברו לגורמים אנטישמים, שהפיצו את השמועה כי הנער נרצח בידי היהודים למטרות פולחן. העיתונות האנטישמית הפיצה את עלילת הכזב בחפץ לב. באחד העיתונים נכתב כי כנופיה יהודית מסוכנת מסתובבת באזור קייב במגמה לרצוח נערים נוצרים ולהשתמש בדמם לאפיית מצות לפסח.
החשוד המיידי, היה מנדל בייליס. יהודי שעבד כמנהל חשבונות במפעל ללבנים הסמוך למקום מציאת הגופה. עד מהרה צצו 'עדים' שראו אותו סוחב את הנער בסביבות המפעל. בייליס, היה כמובן חף מפשע, אך העיתונות האנטישמית מיהרה לקשור אותו לפשעים שונים ומשונים.
בייליס נפל קורבן למאבק פוליטי בין החוגים הליברלים, שהתנגדו לשלטון הצאר, לבין תומכי הצאר האנטישמים, שהיו מרוצים מהפניית תשומת הלב הציבורית לעלילה במקום למחדלי השלטון.
חוקרי המשטרה מצאו עד מהרה את הקשר בין רצח הנער ומשפחת הפשע. התברר כי הנערים ז'ניה ואנדריי רבו באותו בוקר ואנדריי אמר לחברו כי יספר שראה סחורה גנובה בביתו. ז'ניה סיפר לאימו על האיום והמשפחה החליטה להיפטר מאנדריי ומיד רצחו אותו. אלא שבכל פעם שחוקרי המשטרה התקרבו למציאת האמת, הם פוטרו מתפקידם בידי התובע הראשי האנטישמי.
בייליס היה עצור כשנתיים עד שנפתח משפטו, כמה ימים לפני ר"ה תרע"ד. בזמן מעצרו ועוד יותר במהלך המשפט לא פסקה לרגע התסיסה האנטישמית. מצד שני, הייתה התגייסות יהודית חובקת עולם למימון ההגנה הטובה ביותר עבור בייליס. בראש השנה הוסיפו בבתי הכנסת ברוסיה תפילה מיוחדת לשלומו.
הסופר הנודע שלום רבינוביץ', המכונה 'שלום עליכם', כתב בסערת נפש את ספרו 'מהתלת הדם' עוד לפני המשפט, כחלק מהמאמץ היהודי להפריך כל קשר בין פולחן הדם ובין היהדות.
התובע במשפט הציג את ההתגייסות היהודית כהוכחה לקשר כלל-יהודי להצדקת רצח נוצרי לצורך פולחן. הסנגור גרוזנברג השיב לו, כי כאשר מעלילים על ציבור שלם אשמת שווא, מתאחדים כל בעלי המצפון להזים את העלילה. ואכן, גם סופרים ואינטלקטואלים לא יהודים הצטרפו לקריאה לבטל את ההאשמות המרושעות נגד בייליס ולשחררו. במשפט עצמו הצליחה הסנגוריה להזים את כל עדויות השקר. למרות העוינות של חלק מהשופטים, החליט חבר המושבעים לזכות את בייליס מכל אשמה והוא שוחרר. העולם היהודי חגג את הפרכת עלילת הדם.
Yaakovspok1@gmail.com.
