מערכת שבתוןאברהם יהושע אינדיג, פעיל חברתי בתחום החרדיות המתחדשת,
בעלים של משרד "מגדלור יחסי ציבור"
אני שמח. למרות השבר הקשה בחברה הישראלית עם החרדים, אני עדיין שמח. מאז שפא"י (מפלגת "פועלי אגודת ישראל", שהיו חברים בה הציבור העובד במגזר החרדי) נעלמה מעל במת היסטוריה, לא היו מוסדות לחרדים שרוצים לשלב תורה עם דרך ארץ. גם בזמן פא"י היו רק בתי כנסת ששייכים לשם פא"י, אבל לא היה מוסדות חינוך כמו הממ"חים, ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר חרדיות.
אני שמח כי סוף-סוף יש בירור בחברה החרדית, בירור עמדות שבו כל אחד שואל את עצמו לאן הוא שייך, האם הוא משלב תורה עם דרך ארץ או שהוא אומר: אין לי אלא תורה. אני שמח כי היום יש רבנים חרדים שמשלבים במוסדות הלימוד שלהם תורה עם דרך ארץ, רבנים כמו הרב דוד לייבל (ישיבת מתיבתא, ישיבת ההסדר משמר התורה, תנועת אחוות תורה ועוד), הרב רפאל קרויזר (ישיבת דרך חיים), הרב בצלאל כהן (המכון החרדי לדמוקרטיה), הרב אליהו לוי (בית מדרש בינה לעתים), הרב מנחם נאבת (מרכז חכמה), ועוד טובים וגדולים שמובילים את המחנה כולו ועמלים יומם ולילה למען מוסדות חינוך והגות ברוח תורה עם דרך ארץ.
אני שמח על הבשורה, שבישיבת ההסדר החרדית "דרך חיים" התקבלו לשיעור א' קבוצה חרדית גדולה ואיכותית, דבר שלא היה קורה לפני כמה שנים. בציבור החרדי כולם מבינים היום שצריך לקבל החלטה לאיזה מחנה אתה שייך, וזה מחלחל עד לבחורים בישיבות. אני שמח, כי עד לפני כמה שנים היה קשה למי שרצה לשלב תורה עם דרך ארץ לראות את עצמו חלק מקבוצה איכותית של אנשים שמחויבים ברצינות לתורה ואוהבים את התורה. אבל היום יש רבנים תלמידי חכמים, ישיבות הסדר איכותיות, ישיבות תיכוניות איכותיות, ממ"חים, וב"ה זה רק מתפתח.
אני שמח כי מתחילות להתהוות הרגשה ומציאות של ציבור שקם ואומר: אנחנו מחויבים לתורה ולדרך ארץ! זו המסורת שלנו, ואנחנו לא מתביישים בה. בעיתות משבר, יש כאב של אבל אחריו חייב לבוא מענה לשבר, והיום אנחנו באמת רואים עולם מושתק קם על רגליו ואומר בגאווה: לא תיטוש תורת אמך. אבא שלי משלב תורה עם דרך ארץ, סבא שלי שילב וסבא רבה שלי… וככה העולם היהודי חינך תמיד. מי שרוצה לשנות – זכותו, אבל אנחנו ממשיכים את מה שקיבלנו, את מה שהמסורת מחייבת אותנו.
בשו"ע בסימן קנ"ו כתוב: "אחר כך ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון כי העוני יעבירנו על דעת קונו", והדברים מוזכרים בעשרות מקומות בחז"ל. לא מדובר על חיים קלים, הרבה יותר קל לצאת מהעולם ולבנות עולם סגור שבו הכל עובד לפי הכללים שהוחלט ע"י בוני אותו עולם. כשאנחנו מכריזים שאנחנו נאמנים לתורה עם דרך ארץ, אנחנו בעצם מקבלים על עצמנו לא רק עול תורה ומצוות אלא גם את עול המציאות. זה שילוב שלפעמים מגיע לקושי גדול מאוד, אבל זה לא אומר שאם משהו קשה אז צריך לוותר. בדיוק ההפך, זה מה שה' דורש מאיתנו, ולכן העבודה שלנו, בעיקר בתקופה הקשה הזאת, זה לעשות ככול שביכולתנו למען השילוב החשוב הזה.
בגמרא במסכת יומא בדף פ"ו ע"א כתוב: "ואהבת את ה' אלקיך, שיהיה שם שמים מתאהב על ידך שיהיה האדם קורא ושונה ומשמש ת"ח ודבורו בנחת עם הבריות ומקחו ומתנו בשוק נאה ונושא ונותן באמונה. מה הבריות אומרים עליו אשרי פלוני שלמד תורה, אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה. אוי להם לבני אדם שלא למדו תורה ראיתם פלוני שלמד תורה כמה יפין דרכיו כמה מתוקנין, מעשיו עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר".
אנחנו רואים שאהבה אמיתית של ה' מתבטאת גם במה הבריות אומרות עליו. יהודי (ודאי תלמיד חכם) מייצג את ה' בעולם, ואם הוא מתנהג בפראות ובגללו אנשים לא אוהבים את ה', הרי שהוא מחלל ה'. אפשר להזכיר בצער את החילול ה' הנורא שנהיה על ידי גורמים מסוימים, אבל אני מעדיף להזכיר בשמחה את מקדשי ה', תלמידי חכמים של תורה עם דרך ארץ שלא מתייאשים מהדרך הקשה, שעומדים על האמת, שמחרפים נפשם על "ואהבת את ה' אלקיך".
דעו שהציבור סומך עליכם, תומך בכם ורוצה בהצלחתכם – שהיא הצלחתנו. הלוואי שהארה של התקופה הקשה הזאת תפתח את הציבור החרדי שאמון על תורה עם דרך ארץ, ויביא הן להצלחת החרדים עצמם והן להצלחת המדינה בה כולנו חיים.
