צבי ארנברג (עו"ד, מחבר הספר "על מנהג שבת וחג", Alminhag@walla.co.il)צבי ארנברג, מחבר הספר "על מנהג שבת וחג", מרצה בנושאי מנהגים ומסורת
במוצאי השבת יתחילו בני עדות אשכנז לומר סליחות ויצטרפו אל אחיהם בני עדות המזרח, שהחלו כבר בראש חודש אלול.
מדברי הרמב"ם משתמע שנהגו לומר סליחות רק בעשרת ימי תשובה: "ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום". המנהג להקדים ולומר סליחות לפני ראש השנה הוא הרחבה מאוחרת יותר.
מנהג הספרדים להגיד סליחות במשך ארבעים יום מראש חודש אלול עד יום הכיפורים מיוסד על דברי המדרש בפרקי דרבי אליעזר, לפיהם בראש חודש אלול עלה משה רבינו להר סיני בפעם השנייה כדי לקבל את התורה וירד ביום הכיפורים. האשכנזים מתחילים ביום ראשון בשבוע שיחול בו ראש השנה אלא אם ראש השנה חל בימים שני או שלישי (כהשנה), שאז מתחילים ביום ראשון בשבוע הקודם כדי שיהיו לפחות ארבעה ימים של סליחות.
מספר טעמים לכך מובאים באחרונים:
א. ימי הסליחות הם כנגד עשרה ימים בהם נהגו להתענות בימים נוראים. מאחר ולא צמים בשני ימי ר"ה ובשבת שובה ואף לא בערב יוכ"פ, משלימים ימים אלה בסליחות לפני ראש השנה (משנ"ב תקפ"א ו בשם הלבוש).
ב. בקורבן העולה של ראש השנה נאמר באופן חריג: "ועשיתם עולה". מכאן דרשו חכמים שבראש השנה אדם צריך לעשות עצמו כעולה על גבי המזבח ובהמת הקורבן צריכה בדיקה ושמירה ארבעה ימים קודם הקרבתה (משנ"ב שם).
בספר 'לקט יושר' מצוין כי נדרשת הכנה של שלושה ימים לקראת יום הדין, בדומה לשלושת ימי ההגבלה לקראת מתן תורה. ואילו הר"ן כתב (ר"ה ג.) שיש עניין מיוחד להתחיל באמירת סליחות ביום תחילת בריאת העולם – כ"ה אלול.
את הסליחות מתחילים תמיד ביום ראשון כדי למנוע בלבול בקרב הציבור לגבי מועד תחילת אמירתן. ומקפידים להתחיל כבר במוצאי שבת בהתאם לפיוט "במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה". בספר 'לקט יושר' נכתב כי השבת היא זמן של שמחה ורווחה "לכן טוב להתחיל להתפלל מתוך שמחה של מצווה". ואילו בעל ה"שם משמואל" מסביר שבסליחות אנו מבקשים להגיע אל מקום גבוה ונעלה בסולם הקדושה כדי למצוא בו את הפתח למחילה: "וזה במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה כי שבת במנחה היא רעוא דרעוין ומשם יותר נקל להגיע לפתוח מקום עליון הנקרא יושב קדם וזה קדמנוך".
