רגש נחיתות

אלפרד אדלר היה פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי. בילדותו הוא סבל מבריאות לקויה, ובהיותו בן חמש נפטר אחיו הצעיר. לצד עובדות קשות אלה, אדלר 'הסתער על החיים', פיתח קריירה תובענית וקנה לו שלל מעריצים, מבקרים ומתנגדים…

אדלר תרם לעולם הפסיכולוגיה מושגים רבים, המהווים בסיס להנחות היסוד שלנו כיום לגבי האדם, העולם, משימות החיים, החינוך ועוד. הוא היה זה שקבע ש"האדם הוא יצור חברתי" – שמערכות יחסים הן הכוח המניע אותנו בחיים, שאנו כמהים לשייכות, שמימוש אנושיותנו טמונה בתרומתנו לחברה, שסדר לידתו של ילד במשפחה תורם לעיצוב התנהלותו בעולם, שלחינוך (והדרכת הורים) יש השפעה קריטית על איכות חייו של אדם ועל הישגיו ועוד.

מושג נוסף אותו אדלר טבע הוא רגש הנחיתות – אותו אנו נוטים להבין באופן שגוי, כאשר אנו מייחסים לו פרשנות שלילית ומזהים אותו עם 'תסביך נחיתות'.* על פי אדלר, לעולם יהיה אדם נחות בתחום כזה או אחר – אם נחיתות קוסמית מול הבריאה, מול נוף וטבע, היקום; ואם נחיתות טבעית (מולדת וסביבתית) ביחס לעצמו ולזולתו.

נחיתות משמעה מיעוט משאבים: גופניים, כלכליים, תרבותיים. רגש הנחיתות המתעורר בנו, כחברים בקהילה האנושית, הוא רגש בריא המציב בפנינו אתגר של צמצום הפער בין המצוי לרצוי. אדם בעל תחושת ערך לא ייבהל מחוויית חסר (מינוס), אלא ינוע בזכות קיומה להתגברות ולשיפור (פלוס) עצמי וסביבתי.

אליבא דאדלר, רגש הנחיתות מול העולם, הא-ל, הטבע – אמור להוליד בנו ענווה. הגילוי שמשהו חסר אצלי, אינו סיבה לחוויה של קושי פסיכולוגי ולביטויי מצוקה וייאוש. רגשות קשים מעידים על פרשנות שגויה של ההיעדר, ופיתוחו של 'תסביך' נחיתות: הפנמה של החֶסֶר כנכות או כפגם אישיותי. אדם בעל תסביך נחיתות יחוש מובס על ידי העולם, גזול, פגוע וחסום. רגש זה יכול להסלים לכדי תחושת איום עזה וחוסר מוצא ולהצית ביטויי אלימות מוחצנים או פגיעה עצמית.

תגובת החברה הישראלית כלפי עצמה ומול העולם לפני ואחרי אסון 7 באוקטובר מצויה, לתפיסתי, בין רגש נחיתות לתסביך נחיתות. אנו נעים בין התגברות לתחושת אין מוצא ופגיעה עצמית. אדלר היה מוצא כר נרחב לעבודה עמנו, בניסיון לסייע לנו להשתחרר מתחושות ייאוש וזעם ולבסס תחושת נחיתות בריאה, המניעה פעולות לתיקון, ריפוי ושיפור.

*תודתי לפסיכולוגי הקליני והאדלריאני, אבי מרדלר.

לתגובות: naomieini1@gmail.com