רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (1736-1814), הידוע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" או ה"עבודת ישראל" (על שם ספרו), היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19. הוא היה מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'אנסק, וחיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה. הוא ייסד את שושלת חסידות קוז'ניץ, שקבוצה מחסידיה לימים הקימו יחד עם חסידי יבלונה, את כפר חסידים לפני מאה שנים.
המגיד מקוז'ניץ היה ידוע כבעל חשיבה חיובית. אף שסבל ממחלות רבות, היה מעודד את תלמידיו ואומר: "וכי מה יש לי לסבול את הרגע שעבר? כבר עבר. את הרגע שיהיה? עוד לא הגיע, אין לי אלא לסבול את הרגע עכשיו, רגע אחד – אני לא יכול לסבול?"

emil-kalibradov
פעם אחת הגיע איש עני אל המגיד מקוֹזְ'נִיץ, וביקש ממנו כסף כדי להשיא את בתו הבוגרת. כעס הרבי ואמר: "מה אני יכול לתת לך? קדחת אתן לך!" לא עברה שעה קלה, ואל בית הרבי הגיע אדם עשיר, גביר, וביקש מן המגיד שיעזור לו כי חלה בקדחת. אמר לו הרבי: "תן מאתיים זהובים לאיש העני שנמצא כאן, ותתרפא מן הקדחת". אז הבין העני את כוונת דבריו של המגיד.
פעם אחת אמר המגיד מקוז'ניץ לאדם לבוש שק שהתענה בין שבת לשבת ברציפות בכל ימות החול: "הרי גם לאדם כמוך בא היצר הרע, ואותך הוא מרמה מתחת לשק שעל גופך. עדיף בעיניי מי שאומר שהוא מתענה בין שבת לשבת והוא אוכל בהיחבא. אדם כזה משקר לאחרים ולא לעצמו. ואילו אתה מתענה באמת, ולכן אתה משקר גם לאחרים וגם לעצמך."
נסיים בטעימה מדבריו לשבת תשובה, המדברים בעד עצמם:
"'שובו אלי ואשובה אליכם' (מלאכי ג, ז). הזהיר הנביא לשבים אל ה' שלא יהיה עיקר מגמתם לתקן נפשם לבד או שורש נשמתם, כי גם זה קצת עובד את עצמו, אבל עיקר העבודה לשוב אל ה' מלבבו הנשבר על גלות השכינה וכנסת ישראל, בפרט על ידי מעשיו אשר עשה מאז אשר לא טובים הנה, ולכן צריך להתחרט ולשוב עליהם וזה נקרא שובו אלי, לעשות תיקון אלי ומכון לשבתי, אכן שלא יאמר האדם אם אלך דרך גבוה כזה לעשות עבור השכינה פן חס ושלום לא אשיג המעלה הזאת התשובה הנכונה מוטב לי שאשוב כדי לתקן נפש רוח נשמה שלי, לכן הבטיח הנביא שאם ישוב האדם אפילו באופן זה ומדריגה גבוה אל ידאג דאגתו, כי בוודאי הקדוש ברוך הוא יסייע לו ויתקן נפש רוח נשמה שלו, וזהו 'שובו אלי ואשובה אליכם'".
