למענך אלקים חיים
הרב חיים סבתו
בתפילת י"ח של עשרת ימי תשובה נהגו לומר כמה תוספות מעניינם של הימים הללו. תוספות אלה אינן מופיעות בתלמוד אבל הביאום הראשונים, והרמב"ן אף מצא להם רמז במסכת סופרים.
בברכת אבות אנו מוסיפים: "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, כתבנו בספר החיים למענך אלקים לחיים". בברכת ההודאה אנו מוסיפים: "מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו ברחמים לחיים". בברכת ההודאה אנו מוסיפים: "וכתב לחיים טובים כל בני בריתך". וברכת השלום אנו מוסיפים: "ובספר חיים ברכה ושלום, ופרנסה טובה, וישועה ונחמה, וגזרות טובות, נזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך בית ישראל, לחיים טובים ולשלום".
תוספות אלו נאמרות על-ידינו גם ביום-טוב של ראש השנה ואפילו בשבת תשובה.
והקשו ראשונים: והרי הלכה פסוקה היא, שאין שואלים צרכים בשלוש הברכות הראשונות של תפילת שמונה-עשרה ולא בשלוש אחרונות, מפני שאינן אלא ברכות השבח וההודיה?
ועוד יש להוסיף ולשאול: והרי אסור בכלל לשאול צרכים בשבת, ומטעם זה אין אנו אומרים בתפילות השבת את כל ברכות הבקשה, אלא מסתפקים בשבע ברכות הכוללות את ברכות השבח וההודיה ואת ברכת קדושת היום, וכיצד התקינו לנו לומר תוספות אלו הכוללות שאלת צרכים ובקשת חיים טובים ביום טוב של ראש השנה ובשבת תשובה?
והשיב הרב יצחק בן גיאות, שהתירו לאומרם לפי שהם צרכי רבים, ולא נאסרה אלא בקשת צרכיו של היחיד.
ויש שהשיבו, שלפיכך אנו מוסיפים בתוספת הראשונה את הביטוי: "למענך אלקים חיים". כלומר, אין אנו מבקשים חיים למעננו, ולפיכך אין כאן שאלת צרכים, אלא חיים שאנו שואלים – למען נוכל לקדש בהם שם שמים הם. לכן, גם בקשות אלה אינן אלא ברכות שבח והודיה, כי אנו מבקשים חיים טובים כדי שנוכל לעבוד עבודת ה' בלא טרדה ובלא הפרעה, ולקדש את שמו בעולם ולהודות לו ולברכו. נמצא, כי חיים אלה שאנו מבקשים כאן, אינם למעננו אלא למען כבוד שמים, והרי זו המטרה העיקרית של הבריאה, לכבוד שמים, וכפי שהביא רבינו יונה מן הפסוק: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו" (יש' מג, ז).
כל תפילותינו בימים הללו אינם אלא להמליך את ה' בעולם ו"לתקן עולם במלכות ש-די". ולא על עצמנו אנו מתפללים ומבקשים, אלא שכך גזר הבורא, שבני אדם בחייהם בעולם הזה, הם היכולים לכבד אותו ולהמליכו. ולפיכך אנו מבקשים בימים אלה להיכתב בספר חיים טובים, כי רק בחיים ניתן להמליך את ה' בעולמו. הוא שאמר דוד בפרקי ההלל: " לא המתים יהללו י-ה ולא כל יורדי דומה" (תהלים קטו, יז). ונאמר שם (קטז, ט): "אתהלך לפני ה' בארצות החיים". ועוד נאמר (שם קיח, יז): "לא אמות כי אחיה ואספר מעשי י-ה". וכן אמר חזקיה: "כי לא שאול תודך מוות יהללך, לא ישברו יורדי בור אל אמיתך. חי חי הוא יודך כמוני היום, אב לבנים יודיע אל אמיתך, ה' להושיעני, ונגנותי ננגן כל ימי חיינו על בית ה'" (יש' לח, יח-כ).
אם מטרות חיינו הן מלכות שמים וכבוד שמים וקידוש שם שמים, ודאי שרשאים אנו לשאול מבורא עולם, בימים שספרי חיים נפתחים לפניו, שיכתבנו בספר חיים. לא למעננו אנו שואלים חיים, אלא למען קידוש שמו הגדול. חיים כאלה אנו יכולים לשאול גם בשבת ויום-טוב וגם בברכות השבת וההודיה.
(מתוך "אני לדודי" – ספרו החדש של הרב חיים סבתו, הוצאת "ידיעות-אחרונות" – ספרי חמד).