מערכת שבתוןאבי קניין הארץ
נעם ארנון
חברון
פרשת קניין מערת המכפלה אינה אומרת אלא "דרשני": לכאורה, לפנינו פרשה "מיותרת". הסיפור מעניין ומרתק, אך הוא אינו מכיל רעיונות נצחיים, מסרים רוחניים, נבואות או מצוות. מדוע עלינו לדעת בדיוק את כל שלבי קניין המערה – מה ביקש אברהם בתחילה ומה בסוף, מה ענו בני חת בכל שלב, כמה פעמים השתחוה אברהם, כמה שילם בעד המערה והשדה, וכו'? לכאורה ניתן היה לסכם את הפרק הזה בפסוק אחד, המספר כי אברהם קנה שדה ומערה, וקבר בה את אשתו.
אך כמובן, השאלה אינה במקומה: כשהתורה מספרת משהוא בפירוט כה רב – כוונה יש כאן. והשאלות שהעלינו – הן הן התשובות, והם הם המסרים הרעיוניים הנצחיים אותם עלינו ללמוד ולהפנים. פרשת קניין מערת המכפלה היא פרשת היסוד של קניין ארץ ישראל. מכאן נלמד הכל: גם הלכות קניינים – "אמר רבי: מנין ש"המוכר את שדהו צריך לכתוב את שדהו ואת סימניה"? מכאן: "השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב לאברהם למקנה לעיני בני חת" (ב"ר נ"ח); וגם, ואולי בעיקר, את המסירות, היצירתיות והדבקות במטרה שאותן גילה אברהם בתהליך הקנין.
מלכתחילה, בני חת לא נטו למכור קרקע לזר ונווד, שאינו נמנה על שבטם. לכן פונה אברהם בתחנונים – "גר ותושב אנכי עמכם", ומבקש רק "תנו לי אחוזת קבר עמכם, ואקברה מתי מלפני". בני חת עונים בכבוד – "נשיא אלהים אתה בתוכנו", אך אינם ממהרים להיענות: "במבחר קברינו קבור את מתך"- בקבר שלנו, ולא שלך. אברהם אינו מוותר, וחותר למטרה: אנא, בקשו מעפרון בן צוחר, זה המקום אותו חפצתי. עפרון מתעקש; הוא מוכן לתת בחנם, אך לא למכור. אברהם משתחוה שוב, ואינו מוותר. עפרון עונה במעין נזיפה: מה קורה כאן? מהם בינינו ארבע מאות שקל? קודם כל קבור את מתך! אברהם שומע, וממשיך בדרכו: הוא נותן לעפרון את הכסף ומגיע למטרתו: קניין פומבי, מוכר ותקף. רק אז מרשה אברהם לעצמו לקבור את שרה, בנחלתו, כפי שרצה ותכנן.
זהו הלקח בפרק זה: דבקות בקניין ארץ ישראל. עד כמה כל שעל חשוב, מרכזי ובעל משמעות רוחנית עמוקה. עד כמה עלינו לדבוק במידותיו של אברהם אבינו, ובכללן – מאמציו הכבירים לנחול את ארץ ישראל, ולו חלקת אדמה אחת ומערה אחת, ולו בתהליך מפותל ומתוסבך.
מעשיו של אברהם ממשיכים בבניו. גם בימינו נעשים מאמצים כבירים לנחול את ארצנו, וביתר שאת – את חברון, עירו של אברהם. הרכוש היהודי הרב שהיה בעיר נשדד ברובו הגדול ע"י הערבים אחרי רצח הקהילה היהודית בפרעות תרפ"ט. הרובע היהודי נהרס ובית הכנסת אברהם אבינו הפך לערמת אשפתות ודיר בהמות. רק מאמצים אדירים הנמשכים עשרות שנים וטרם הסתיימו, הביאו ב"ה לגאולת חלק מהאדמות היהודיות ובנין מחודש של הישוב היהודי, ומאמצים כבירים נמשכים לגאול אדמה ולרכוש בית בעיר האבות. ציניקנים יאמרו, שמזלו של אברהם גרם שעדיין לא היתה מדינת ישראל בימיו, שאם כן – לא היה רשאי לקנות אדמה באופן פומבי גלוי ורשמי בחברון… ועדיין לא הסתיימו האיומים על בניו של אברהם לעקרם מנחלת אבות. מסירותו של אברהם ומידותיו הוטבעו בבניו אחריו לעולם, והן צפות ועולות באופן מדהים גם אחרי אלפי שנים. החלוצים מיישבי הארץ זה מאה שנה, הנערים והנערות העוברים נסיונות קשים במאבק על ארצנו, מתיישבי יש"ע, מחדשי היישוב היהודי בחברון – הם המשך ישיר לאברהם, ראשון גואלי הארץ, והם שיתגברו על כל הקשיים וינחלוה.
חיי שרה תשס"ו
