שאלה: צוות לוחמי שריון במילואים שמוצב על גדר הגבול ברצועת עזה, איתר ביום שישי בצהריים תקלה המשביתה את הטנק. הטנק הועבר לתיקון, והצוות שואל האם לנוכח העובדה שנותר ללא טנק וללא משימה, מותר לנסוע הביתה. שעון החורף נכנס לתוקפו, ולנוכח כניסת השבת המוקדמת, חברי הצוות לא יספיקו להגיע בזמן. האם מותר להם במצב כזה לצאת לדרך, אף שיידרשו לנסיעה בשבת?
תשובה: עצימות המלחמה פחתה באופן משמעותי בעת האחרונה, ואף על פי כן שאלה זו ממשיכה לחזור על עצמה פעמים רבות מאוד מדי שבת בשבתו. בבית מדרשנו ברבנות הצבאית, שאלה זו בדבר חזרה ממשמרת או ממשימה מבצעית בשבת היא השאלה השכיחה ביותר במשך כל תקופת המלחמה.
לפני למעלה משנה, לקראת ראש השנה תשפ"ה, עסקתי כאן בנושא הזה. הסוגיה ההלכתית המרכזית היא סוגיית "כל היוצאים להציל חוזרים למקומם" במסכת עירובין (דפים מ"ד-מ"ה), ובמקביל במסכת ראש השנה (דף כ"ג). חז"ל קבעו שמי שהוזעק לצורכי פיקוח נפש בעיצומה של השבת – רשאי לשוב לביתו עם סיום הפעילות, וההסבר לכך הוא "שלא תהא מכשילן לעתיד לבוא": אם לא נתיר לו לשוב לביתו, בפעם הבאה שבה יוזעק בשבת, הוא יחשוב פעמיים האם לצאת.
נחלקו ראשונים ואחרונים מה היקף ההיתר של "היוצאים להציל". בדברי פוסקים רבים מפורש שהותרו רק איסורי דרבנן, כגון: טלטול מוקצה, הליכה למרחק של אלפיים אמה מהמקום שבו סיימו את פעילותם וכדומה. לעומתם, יש מן הפוסקים שקבעו שבמידת הצורך הותרו גם איסורי תורה, אם אמנם קיים חשש שמי שלא יחזור לביתו יימנע או יתרשל בעתיד מלצאת למשימתו; כך כתב רבי יעקב עמדן (שאילת יעב"ץ א' קל"ב), וכך הייתה גם דעתו של החתם סופר (אורח חיים, א' ר"ג).
בין פוסקי הדור האחרון קיימת מחלוקת-רבתי בהכרעת ההלכה בנושא. הרב משה פיינשטיין (אגרות משה, אורח חיים ד' פ') התיר אף הוא לכונני "הצלה" לשוב לביתם בנסיעה בשבת, אך הרב שלמה זלמן אויערבך (מנחת שלמה א' ח') חלק עליו בתוקף והתיר רק איסורי דרבנן, כמו נסיעה עם נהג שאינו יהודי, אך לא נסיעה ברכב פרטי, שכרוכה באיסור תורה. כך הייתה גם דעתו של הרב עובדיה יוסף.
הרב א"י ולדנברג כתב מספר תשובות בנושא, שמהן ניתן ללמוד שחל שינוי מסוים בדעתו: בתחילה הורה באופן מוחלט כדעת הרב אויערבך, ואסר לשוב הביתה בנסיעה (ציץ אליעזר, ח' ט"ו); ואולם, בתשובות מאוחרות יותר כתב שהרוצה לסמוך על הרב פיינשטיין ולשוב הביתה בשבת – יש לו אילן גדול להיתלות בו (ציץ אליעזר, כ"א נ"ט; כ"ב צ"ה).

תפיסה מעניינת מצאנו בתשובה של אב בית הדין של העדה החרדית בירושלים, הרב משה שטרנבוך (תשובות והנהגות, ג' ק"ה). כאשר הוא נשאל על חזרת כונני "הצלה" לבתיהם, הוא השיב שהחשש שמא תהא "מכשילן לעתיד לבוא" הוא חושש סובייקטיבי – לעיתים הוא קיים, ואז אכן יש מקום להתיר חזרה בשבת; ולעיתים איננו קיים, והחזרה אסורה.
אלא שלדבריו, כאשר באים להורות הלכה לציבור שלם, הפסיקה חייבת להיות לקולא. הרב שטרנבוך מסביר: "אבל כשנוגע לרבים שמלאכתם הוא מלאכת פיקוח נפש, כל שימנעו לעתיד מלעשות כן – הרי פיקוח נפש מצוי לפנינו… ואם במקרה בודד ביחיד ראוי להחמיר, כאן לרבים נראה להקל טפי". בניגוד לתפיסה שנשמעת לעיתים, שצריך להורות לציבור "לחומרה" כדי לא לפרוץ את חומת השבת, וניתן להקל רק באופן פרטני; הרי שהרב שטרנבוך מסביר בדיוק להיפך: כהוראה לרבים יש להקל, כדי שלא תהא מכשילן לעתיד לבוא, ואם ישנו מקרה בודד שבו אכן אין חשש – במקרה הזה צריך להחמיר באופן פרטני ולהימנע מנסיעה בשבת.
פשוט וברור שבמסגרת ההכרעה אודות חשש "נמצאת מכשילן", חובה להביא בחשבון את התארכות המערכה. מאות אלפי אנשי מילואים נקראו בשנתיים החולפות להתנדב שוב ושוב לשירות ארוך, מתיש ומסכן חיים. כדי לאפשר להם "אורך נשימה", וכדי להבטיח שיוסיפו לשרת במילואים ולא "יימנעו לעתיד לבוא", פשוט וברור שיש להקל במצבים מסוימים.
מדיניות הרבנות הצבאית שהותוותה על ידי הרב הראשי לצה"ל היא, שבסוגיה הזו אין לפסוק פסק גורף להיתר, אבל גם לא פסק גורף לאיסור. גם בימי שגרה וגם בימי מלחמה, אנחנו בוחנים כל מקרה בהתאם להקשר ולנסיבות, ומשיבים לכל שואל באופן פרטני.
כך, למשל, במקרה שהוזכר בשאלה, שאלתי את אותו צוות טנק מה תדירות היציאות הביתה בעת האחרונה. תשובתם הייתה שהם נמצאים שבוע בגבול עזה ושבוע בבית, ושבשבוע הבא – מתוכננים בכל מקרה להיות בבית. השבתי להם שבמקרה כזה לעניות דעתי אין היתר לנסוע בשבת, משום שגם אם יישארו בבסיס סמוך לגבול עזה למשך השבת, תתאפשר להם מנוחה והתרעננות בבית למשך שבוע שלם. נכון, שבמהלך השבת הזאת הם ירגישו "מיותרים", משום שבכל מקרה הטנק שלהם מושבת והם ללא משימה, ועדיין – אין להתיר איסור תורה של נסיעה בשבת במקרה כזה.
כמובן, אם תהיה אפשרות לשוב הביתה בעזרת נהג שאינו יהודי, הדבר מותר. לדעת חלק מן הפוסקים, מותר לחזור גם ברכב חשמלי, ובלבד שאכן מדובר על רכב חשמלי לחלוטין, כלומר שאין בו הבערה כלל (בניגוד לרכב "היברידי"), וכמו כן שכלל הנורות וגופי התאורה שבו אינם כוללים נורות להט (קיימת שונות רבה בין הרכבים בנושא הזה). אבל כאמור, לעניין נסיעה ברכב רגיל בשבת – חובה לבחון כל מקרה לגופו, ולתת את המשקל הראוי לשמירה על כשירות הלוחמים והמפקדים והקלה בשחיקה על אנשי המילואים מצד אחד; וכמובן על כבודה וצביונה של שבת קדשנו, והימנעות מנסיעות שאין בהן הצדקה מצד שני.
