סערה מתחוללת בימים אלו בגבעות יהודה ושומרון וגם בהנהגת ההתיישבות. הרקע הוא, כמובן, אירועי פשיעה לאומנית שהולכים ומתגברים בתקופת המסיק. מדי שבוע ישנם עשרות תיעודים, חלקם קשים, של אירועי תג מחיר הכוללים פגיעה בבני אדם ובחיות והשחתת רכוש. האלימות לא עוצרת בפלסטינים או בכוחות הביטחון, אלא מגיעה לדמויות בכירות מאוד בהתיישבות.
באירוע שהתרחש לא מזמן, הגיע אדם בכיר מאוד בהתיישבות למאחז ושמע מכמה פרחחים "תעוף מפה לפני שנפוצץ אותך במכות", ממש איום ממשי לשרוף את רכבו. אז מבינים שיש כאן אירוע חריג וחמור מאוד. נאמר מייד כי מדובר בקומץ אלים שאינו מהווה פרומיל מאנשי ההתיישבות, שהם תושבים חלוציים שנמצאים בחוד החנית של צה"ל ושילמו מחיר יקר במלחמה. הם נחשבים ממלכתיים באופן מעורר השראה ומלח הארץ.
בימים האחרונים מתגברת הזעקה של הקול הדומם. של הרוב שתמיד ניסה לפתור את הדברים בתוך הבית פנימה. וזה מבורך. אליי הגיעו המון שיחות גם מראשי מועצות ואחרים, שבאמת רוצים לפתור את העניין ומוקיעים את כל האלימות. אך קצב האירועים וחומרתם מהיר יותר, ועל הציבור להתעורר באופן אקטיבי יותר. על מנת להבין את חומרת התופעה, יש להביט בנתוני מערכת הביטחון: מתחילת השנה ועד כה התרחשו 704 אירועי פשיעה לאומנית, 49 מהם היו נגד כוחות ביטחון. בכל שנת 2024 התרחשו 675 אירועים, כאשר 57 מתוכם נגד כוחות הביטחון. בסך הכל, מאז תחילת המלחמה התרחשו 113 אירועי תקיפה נגד כוחות ביטחון. אלו מספרים שמדברים בעד עצמם.

בשיחות שקיימתי השבוע עם גורמי צבא, עלה שוב הרצון של מפקדי החטיבות להחזיר את השימוש בצווי מעצר מנהליים. כזכור, מאז ומתמיד התלוננו אנשי הגבעות וארגוני הימין, לעיתים בצדק, נגד השימוש בכלי האנטי-דמוקרטי של שלילת חירותו של אדם בלי משפט. זה נחשב למאבק הגדול ביותר של אנשי הגבעות, שהיו נעצרים לתקופות ארוכות בכלא. מבט על העבר מלמד כי בכל פעם שמערכת הביטחון עשתה שימוש בצווי מעצר מנהליים, ירדה כמות אירועי הפשיעה לאומנית באופן מובהק, וכעת פונים כאמור מפקדי החטיבות, שרוצים לעסוק בסיכול טרור ולא באירועי פשיעה לאומנית, לדרגים מעליהם ומבקשים לחזור ולעשות שימוש בכלי המעצר המנהלי.
משיחות שערכתי בגבעות, צווי המעצר מהווים עבורם אירוע מטלטל והם חוששים ממנו. היעדר השימוש בכלי הוריד דרמטית את יכולת ההרתעה של מערכת הביטחון מול הפורעים.
למרות זאת, כידוע, שר הביטחון ישראל כ"ץ ביטל את צווי המעצר מנהליים כשטען כי מדובר בהליך שאינו דמוקרטי. בפעם הראשונה מאז ומעולם נוצר מצב שבו אין צווי מעצר מנהליים נגד יהודים ביו"ש. למעשה, אחרי ההחלטה, "חובת ההוכחה" עברה לנערי הגבעות וגם לאותם אנשי התיישבות שטענו כי מדובר בתופעה שאפשר להתמודד איתה בלי צווי מעצר מנהלי.
רצונם של המח"טים לא נשמר מאחורי הקלעים ויצא החוצה לתקשורת, ללמדנו כי מאחורי המהלך ישנו מסר שרוצים בצבא להעביר לאותם פורעים להתיישר ומהר לפני שנחזור לעשות בכך שימוש, וגם ללחוץ מעט את השר כ"ץ לפינה בנושא הרגיש.
.אירוע הפשיעה הלאומנית הוא מורכב ויש לטפל בו נכון. אלו נערים שצריכים הכוונה (התנועה לחוות החקלאיות מבורכת בהקשר הזה) חינוך והדרכה נכונה. אסור למנהיגי ההתיישבות לטאטא את הדברים מתחת לשטיח אלא לגנות ולפעול כי יש להם כוח. אליי מגיעות פניות של משפחות בגבעות שכבר נמאס להם מהאירועים הללו אך מורתעים להשמיע את קולם. ועוד נקודה חשובה, והיא הצביעות , בעיקר של אנשי תקשורת שנזעקים לדבר במונחים של "מתנחבלים" "יודונאצים" או "מיליציות פשיסטיות" אותם אלה יודעים לשתוק כשיש טרור אבנים ומטעניםצ של מחבלים פלסטינים בהם נפגעים ונרצחים תושבי יהודה ושומרון. מי ששותק כשמופעל טרור כלפי ההתיישבות שלא ילמד את האנשים הללו מוסר.
