אלינור רחימי (יוצרת וכותבת תוכן, מעצבת גרפית er1313@gmail.com)אני רוצה לפתוח במשהו שחשוב ויקר לליבי, ואני חושבת שהוא צריך להיות חשוב ויקר לכל יהודי. בכל הזדמנות שהייתה לי ברשתות תמיד הזכרתי את הדר גולדין הי"ד ואת החובה שלנו להשיב אותו לקבר ישראל. גם כשהתקשורת לא הציבה אותו על סדר היום.
הדר גר קרוב אליי, וזכיתי לפגוש בו כמה פעמים בחיי. לצערי, לא הכרנו אישית. אבל עם השנים והמאבק, זכינו כולנו להכיר את האדם המיוחד שהוא ואת המשפחה המדהימה שלו, שניהלה מאבק אצילי, ממלכתי וכל כך צודק, יהודי ומוסרי.
אני לא יכולה לתאר כמה אני מתרגשת שבזמן שאני כותבת את השורות האלו: השבוע הדר הוחזר הביתה והובא למנוחת עולמים על אדמת ישראל, אחרי 11 שנים ו-3 חודשים!
הדר כתב: "בחיים יש לך שתי אפשרויות: להתעסק בעצמך או לעשות דברים גדולים", ואני משתדלת שהמשפט הזה יהיה תמיד איתי. אני יודעת שאולי יהיו כאלה שלא יבינו. אבל המטרה של הטור הזה בעיניי היא לא אני, היא לא התעסקות בקושי שלי, בבדידות שלי. הרי בסופו של יום, אני לא מסכנה. יש לי חיים מלאים וטובים ב"ה. למרות האתגרים והקשיים ביומיום מול ההורים שלי, מול עצמי ובעולם הדייטים.
המטרה שלי בסוף היא לנסות לעשות משהו גדול. לגרום לכם לצאת מעצמכם ולראות את מי שסביבכם: להבין את הנשים טוב יותר, להתחשב בהן יותר. כי הן נשים רווקות מופלאות. הרי נישואים הם לא מדד להצלחה, הם לא מדד לכלום. המטרה היא לנסות להביא לשינוי ולשוויון בין המינים, לפחות במה שקשור לעולם הדייטים והשידוכים.
כל הדברים האלה הם לא בשבילי. כי הרי אני לא זוכה להטבות או לתהילת עולם בגלל זה. להיפך, לפעמים אני מקבלת תגובות קשות ופוגעניות, לפעמים אפילו תוקפניות. אבל אני ממשיכה, כי אני מאמינה שבסוף זה יצליח. בסוף נביא את השינוי. כי יש מי שקורא, ויש מי שיוצא מעצמו ומנסה להבין.
הדר הי"ד היה מאורס כשהוא נרצח ונחטף, ולא זכה לעמוד תחת החופה עם אהובתו. קחו על עצמכם לנסות לשדך יותר, לכבודו. הרי הניצחון האמיתי שלנו הוא לגדול עוד יותר – יותר משפחות, יותר ילדים, יותר התיישבות.
יהיו הדברים האלה לכבודו. הדר, הלוואי ונהיה ראויים לך.
