על חוק המעונות

החרדים מחפשים את דרכם חזרה לממשלה, לאחר שפרשו בעקבות העיכוב בחקיקת "החוק להסדרת מעמד בני הישיבות" המכונה "חוק הגיוס". לראשונה זה שנים, הציבור החרדי חווה באופן אישי את המשמעות של מניעת הטבות מדינה ייחודיות. הכאב בכיס קשה, והזעם על נבחרי הציבור החרדים גואה.

נתניהו מתלבט אם לקדם את החוק הבעייתי הזה ולהסתכן בתגובה ציבורית קשה בקלפי, או למסמס את החקיקה ולהשיב לחרדים את אבידתם – התקציבים. ולשם כך, עומדות לרשותו דרכים עוקפות רבות. "חוק המעונות" הוא רק אחת מהן.

חוק המעונות הפך לחיוני, לאחר שהתבחינים הקיימים של משרד העבודה לקדימות בקבלה למעונות ולהנחות אינם עומדים במבחן המשפטי, מאז שמעמד “תורתו אומנותו” בוטל עם פקיעת חוק טל. בעבר, המעמד הבטיח הנחה במעון וקדימות בקבלה בלי צורך להוכיח מיצוי כושר השתכרות – בניגוד לכלל אזרחי ישראל. בלי תיקון החוק, אברכים רבים אינם זכאים להטבה הזו והמחיר גבוה וקשה.

לפני כשנה, נעשה ניסיון לקדם את “חוק המעונות”, כדרך עוקפת להשבת הטבות לחרדים בהיעדר הסדרת חוק פטור מגיוס. בעקבות מאבק ציבורי של "שותפות לשירות" ומעט ח"כים מהליכוד ומהציונות הדתית, ההצעה הוסרה מסדר היום. בג"ץ אמנם דחה את מועד ביטול ההנחה, אך ממרץ 2025 לא ניתנות עוד הנחות לאברכים בגיל גיוס.

כעת פועלת הממשלה לקדם הצעת חוק מתוקנת: העדיפות בקבלה למעון תיגזר ממיצוי כושר ההשתכרות של האם בלבד, וההנחה תיקבע על בסיס הכנסה משפחתית לנפש. קריטריונים אלו מתעדפים משפחות חרדיות ומנתקים את הקשר בין יציאה לעבודה לבין זכאות להנחה. בעקיפין, החוק מונע מהמדינה כלי תמרוץ משמעותי לגיוס לצה"ל.

תומכי החוק טוענים שהוא נחוץ לטובת תינוקות חרדים הזקוקים למסגרת איכותית בזמן שאמותיהם עובדות. אך הם מתעלמים מכך שיש תינוקות ישראלים רבים הזקוקים למעון, ושבפועל הקריטריונים החדשים יפגעו בהורים עובדים שאינם חרדים. ובעיקר – הם מתעלמים מהעובדה שהניסיון מוכיח כי רק השפעה ישירה על הכיס יוצרת שינוי. מאז שביטל שר האוצר נתניהו את קצבאות הילדים ב־2003, תעסוקת הנשים החרדיות זינקה משמעותית. בעוד כולנו מתפלפלים בדיון רעיוני-תורני על הגיוס, מסתבר שהשורה התחתונה בחשבון הבנק מייצרת שינויים התנהגותיים וערכיים.

אנו מצפות שנבחרינו יעסקו במציאת פתרונות אמיתיים לגיוס החרדים, במקום במציאת דרכים עוקפות להמשך הזרמת ההטבות, בלי שינוי ממשי בשותפות בנטל.

.