סיכום האירועים והתקריות האנטישמיות ברחבי העולם מראה ומגלה כי שנת 2019 הייתה מן השנים היותר גדושות ומלאות בגילויי אנטישמיות.
לא רק שאנטישמיות ברחבי העולם הנאור, ההומני והפוליטיקלי קורקט- אירופה וארה"ב לא ירדה, אלא בדיוק ההיפך- אין לך כמעט יום שבו לא מתרחשות תקריות אנטישמיות ברחבי העולם- מחילול בתי קברות, ועד התקפות אלימות על יהודים ברחוב, וכל כיוצא בהן.
יהודים בצפון אמריקה מודאגים מאד. יהודי אנגליה היסטריים. יהודי צרפת נסים על נפשם.
יש המחפשים את שורשי האנטישמיות במצב הפוליטי-מדיני במזרח התיכון. יש המחפשים אותם במתח הדתי שבין היהדות לאיסלאם, יש המקשרים את האנטישמיות למצב הכלכלי, וכן הלאה יש העושים ניסיונות כאלו ואחרים מתוך כוונה להבין את תופעת האנטישמיות, שורשיה ומגמותיה.
האמת היא שכל התשובות נכונות, ושאף תשובה לא נכונה.
זאת אומרת – אפשר לתת לאנטישמיות כל מיני הסברים פוליטיים, דתיים, כלכליים חברתיים וכן הלאה, ואפשר גם לומר שזו תופעה שבאמת אין לה שום הסבר הגיוני חוץ מהמשפט אותו אמרו חז"ל ש'הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב'. הלכה בידוע- זו המציאות- ובזה נגמר הסיפור, ואין מקום לתובנות והסברים.
פרשת השבוע שלנו, והדיאלוג בין יצחק לבין אבימלך, פותחת לנו עוד צוהר קטן להתבונן דרכו בתופעת שנאת ישראל והאנטישמיות.
יצחק מביא ברכה לנגב – את בארות מים שכל יושבי הנגב הצחיח יכולים ליהנות ולהתברך מהם. אלא שתושבי האזור, השהידים הראשונים, מוכנים למות מצמא העיקר שליצחק ואנשיו לא יהיה. בהתקפת טירוף חסרת כל היגיון הם סותמים את הבארות וממלאים אותם עפר. השהידים במיטבם. שימותו כולם.
הרבה לפני הגירושים למיניהם – גירוש ספרד, גירוש אנגליה, גירוש פורטוגל, ודומיהם ואפילו גירוש מצרים, נותן אבימלך את צוו הגירוש הראשון ליהודים, והסברו בצידו- 'לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד'.
המשפט הזה בשפות שונות ובתקופות שונות היה הביטוי למה שחשו שונאי ישראל כנגד היהודים. כך בפולין, בגרמניה, בספרד, באפריקה, במזרח, וכך בימינו באירופה ובצפון אמריקה.
פשוט לא רוצים אותנו. הלכה בידוע.
או מפני שעצמנו מהם מאד, או מפני שאנחנו טפילים ופרזיטים, או מפני שאנחנו עשירים, או מפני שאנחנו עניים, או מפני שאנחנו סוציאליסטים, או מפני שאנחנו קפיטליסטים, או מפני שאין לנו מדינה ואנחנו נדים ונעים, או מפני שיש לנו מדינה ואנחנו חזקים ומנצחים. ממש לא משנה.
הלכה בידוע היא הלכה בידוע.
ותמיד זה יסתיים ב'לֵךְ מֵעִמָּנוּ'. גם אם נביא במשך מאות ואלפי שנים ברכה לעולם, פרסי נובל מעבר לכל פרופורציה, תרומה לרפואה ולמדע ולכלכלה, השכלה, תרבות, ערכים, חכמה ומוסר- דברים שכל יושבי תבל נהנים מהם- תמיד בסוף יקום האנטישמי התורן בדורו ויגיד- 'לֵךְ מֵעִמָּנוּ'. זה עוד במקרה הטוב שהוא יגיד. בדרך כלל הוא גם לא יגיד- הוא פשוט יהרוג.
יהודי ארץ ישראל צריכים לקרוא את הפרשיות הללו בעיון רב, ויהודי הגולה מן הראוי שיאזינו לפרשיות הללו ברוב קשב בעת הזו, וכשיגיע בעל הקורא למילים – 'לֵךְ מֵעִמָּנוּ', מן הראוי שיהרהרו בכך ובעובדה שלצערנו המילים הללו אינן טקסט היסטורי, אלא הקריאה הכי עכשווית ורלוונטית לגביהם בימים אלו. (תולדות תשפ)