האם יצחק לא אהב את בנו?

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) בפירושו "העמק דבר" [בראשית כד סה] מסביר מדוע לא הצליחו רבקה ויצחק ליישב בהידברות את חילוקי הדעות שלהם ביחסם לעשו ויעקב. הסיבה היא כי בפגישתם הראשונה, כשרבקה ישבה על הגמל ומשם ראתה לראשונה את יצחק בעודו עומד ומתפלל, היה אז יצחק כמלאך אלוקים נורא מאד, ומאז והלאה נקבע בלבה פחד ומרחק ביחסיה עם יצחק, ושלא כמו שראינו אצל שרה עם אברהם או רחל עם יעקב שלא נמנעו מלהעיר הערות זו לזה, מה שאין כן רבקה ויצחק שעל אף שהיו מחולקים בדעות לא מצאה רבקה אומץ לב להעמיד את יצחק על דעתה, וכך קרה שבפועל יצחק אהב את עשו ורבקה אוהבת את יעקב. ונשאלת השאלה – מדוע העדיף יצחק את עשו ורבקה את יעקב? על כך נאמרו כמה הסברים: לפי המלבי"ם סיבה אחת היא מפני שהוא הבכור, ויצחק שלא שמע את הנבואה "ורב יעבוד צעיר" (ולפי הנצי"ב רבקה בפחדה לא סיפרה לו נבואה זו) על כן חשב שעשו הבכור הוא הראוי להיות היורש. סיבות נוספות הן בפירוש הכתוב: "כי ציד בפיו", שעשו בפיו היה מרמה את אביו ופושט טלפיו כחזיר, או שהכוונה "בפיו" הכוונה לפיו של יצחק, שעשו היה מאכילו ומקיים בכך מצות כיבוד אב, מה שאין כן רבקה שידעה את הנבואה "ורב יעבוד צעיר", וגם הכירה את צביעותו של עשו ולכן אהבה את יעקב.

המגיד מדובנא מסביר את טעותו של יצחק, מפני שיצחק נולד בבית צדיקים אברהם ושרה, בית שנשמעה בו רק אמת, ולכן כשעשו בא אל אביו בשאלות: 'אבי היקר איך מעשרין את התבן, איך מעשרין את המלח?' יצחק, כששמע זאת, התפעל. מה שאין כן רבקה שנולדה בבית לבן הארמי, היתה רגילה ובקיאה בדברי הרמאים והצבועים, היא הבינה את עורמתו של עשו כי רמייה בפיו. וכך היה אומר רבי מנדל מקוצ'ק: "הבריות חושבות שעשו היה איכר מגושם, הולך יחף ורועה חזירים, אך לא כך נראה עשו, אלא היה מגדל זקן ופאות, מנהיג עדה ומשמיע דברי תורה בסעודה שלישית, ובכך הצליח לגנוב את דעת הבריות".

לפי פרשנים אחרים, יצחק הכיר בדיוק מיהו עשו וידע מהו ההבדל שבין יעקב לעשו, ואעפ"כ אהב את עשו. את סיבת הדבר מסביר "מדרש הגדול": "ויאהב יצחק את עשו – וכי לא היה אבינו יצחק יודע במעשה עשו שהן כעורין, והכתוב אומר: 'הלא משנאיך ה' אשנא', ומפני מה אהבו? אלא שהיה אוהבו בפניו בלבד כדי לקרבו ולמשכו, שהרי קל וחומר, אם כשהוא אוהבו מעשיו מקולקלין, אילו שנאו וריחקו על אחת כמה וכמה, אמרו רבותינו: לעולם תהא ימין מקרבת ושמאל דוחה, לכך נאמר: ויאהב יצחק את עשו". וכך פירש הספורנו: "ויאהב יצחק את עשו – גם את עשו, אעפ"י שידע בלי ספק שלא היה שלם כיעקב". ואילו רבי שמשון רפאל הירש מסביר את אהבת יצחק ורבקה במשיכת הניגודים. יצחק שהיה 'עולה תמימה' מכונס בביתו ונבדל מהחברה ההומייה נמשך דווקא לאופיו של עשו שהיה נועז במעשיותו, ואילו רבקה שבאה מבית בתואל ראתה ביעקב את הדמות השלימה הרחוקה בתכלית מכל מושגי בית אביה, ולכן נמשכה דווקא אל יעקב.

בדרך אחרת מסביר רבי יוסף שאול נתנזון את אהבתו של יצחק דווקא לעשו, באומרו שלגבי יעקב אין זה רבותא שהוא ירא שמים, מפני שיעקב היה איש תם יושב אוהלים, שאינו מעורב עם הבריות ואין לו עסק עמהם, מה כאן חידוש שהוא ירא שמים. אבל עשו שהוא איש העולם הגדול, יוצא ונכנס בעיסוקיו עם הבריות ועם זאת הוא זהיר בהפרשת המעשרות, איש כזה ראוי להערכה ואהבה.

אבל אפשר לומר להיפך – שיצחק אהב את שניהם, גם את עשו, למרות שהיה איש ציד איש שדה, ובוודאי שהיה אוהב גם את יעקב שהיה איש תם יושב אהלים, אבל רבקה אהבה רק את יעקב, וכך מפרש הספורנו: "ויאהב יצחק את עשו – גם את עשו, אעפ"י שידע בלי ספק שלא היה שלם כיעקב. ורבקה אוהבת את יעקב, לבדו, מפני שהכירה ברשעו של עשו". ואפשר גם לומר ההיפך שאמנם יצחק אהב רק את עשו אבל רבקה אוהבת גם את יעקב כדרך אם האוהבת את כל ילדיה.

(תולדות תשפ"ב)