ביום שהאדמה תרעד

ביום רביעי שעבר התרחשו רעידות אדמה בעוצמה של 5.2 בקפריסין, והן הורגשו היטב גם בצפון הארץ וגם באזור ירושלים. בהתאם, אזרחים רבים כבר נכנסים להיסטריה והתחזיות לרעידות באדמת הקודש מדאיגות. ד"ר רון אבני, מומחה לרעידות אדמה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מציע איך לנהוג במצב של רעידת אדמה, קובל על התנהלות הממשלה שלא העבירה את כל התקציבים הדרושים לחיזוק מבנים, ומסביר: מה גורם לרעידת אדמה באזורנו?

"כדור הארץ מחולק ללוחות שנקראים לוחות טקטוניים. כל לוח נע בכיוונים שונים ובמהירויות שונות ביחס ללוחות השכנים לו. התנועה אינה רציפה, אלא ב'פולסים' – פעימות. מדוע אינה רציפה? כי כוח החיכוך שבגבול שבין הלוחות וגם הגאומטריה השונה מונעות את התנועה, אבל הלחצים שגורמים לתנועה שנמנעת, מצטברים בגבולות הללו בצורה של אנרגיה", מסביר ד"ר רון אבני, מומחה לרעידות אדמה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מהי רעידת אדמה ומה מעורר את התופעה.

"מגיע שלב שבו החומר ממנו עשוי החלק העליון שלו, נקרא לו קרום כדור הארץ, לא יכול לאצור בתוכו את האנרגיה. הוא משחרר את האנרגיה בצורה של תנועה יחסית של הלוח האחד ביחס ללוח השכן – וזו רעידת האדמה. האנרגיה משתחררת אל תוך כדור הארץ בצורה של גלים סייסמיים שמרעידים את הקרום, ואלה הרעידות שאנחנו מרגישים בעת רעידת אדמה".

ד"ר אבני מנסה להרגיע ואומר שרעידות אדמה בים התיכון לא מסכנות אותנו באופן ממשי, רק רעידות האדמה שמתרחשות לאורך השבר הסורי אפריקאי. "באזורנו יש תנועה כזו לאורך השבר הסורי אפריקאי (הערבה ובקעת הירדן והעמקים בית שאן והחולה) בין שני לוחות: הלוח הערבי ממזרח לשבר, והלוח של ישראל סיני ממערב לשבר. הלוח הערבי נע צפונה ביחס ללוח של ישראל סיני, בקצב ממוצע רב שנתי של כ-5 מ"מ בשנה", מפרט המומחה. "רעידת האדמה האחרונה הייתה ב-1927, ונהרגו אז כמעט 300 איש משני עברי הירדן. זו שלפניה התרחשה ב-1837 – זו הרעידה המפורסמת שהרסה את  צפת ונהרגו בה כ-5,000 איש. זו שלפניה התרחשה בשנת 1759, והמוקד היה בבקעת הלבנון, אך השפיעה על כל היישובים באזור הצפון. לפני הרעידה הזו, הייתה תקופה ארוכה יחסית של שקט, משנת 1546, שאז התרחשה רעידת אדמה חזקה".

מהם להערכתך הסיכויים שנחווה בקרוב רעידת אדמה בארץ? והאם היא אכן עלולה להמיט אסון דרמטי, כמו שחוזים – יותר מעשרת אלפים הרוגים, אלפי פצועים קשה ואלפי מבנים הרוסים?

"הצפי הסטטיסטי הוא לרעש אדמה אחת למאה שנים. רעש האדמה האחרון היה בשנת 1927, וכעת אנחנו 98 שנים אחרי – אנחנו ממש בתוך הטווח הסטטיסטי. הסיכויים להתרחשות ודאיים, מה שלא ודאי זה מתי בדיוק. התוצאות, לצערי, יהיו פחות או יותר כמו שחוזים".

הדוח החדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על כשלים משמעותיים בהיערכות מדינת ישראל לרעידת אדמה חזקה, במיוחד ברמה המקומית. ד"ר אבני מפרט את אוזלת היד של הממשלה בעניין: "בשנת 2008 הממשלה החליטה על הקצאת 3.5 מיליארד שקלים לאורך 25 שנה לחיזוק בתי ספר ובתי חולים. לפי דוח מבקר המדינה, עד 2018 – 10 שנים – חוזקו רק 50 בתי ספר מתוך 1,600 שיועדו לחיזוק. בדוח מעקב, מבקר המדינה עדכן שעד 2024 המספר של המחוזקים הגיע רק ל-87 בתי ספר מתוך 1,600. בתחום בתי החולים המצב לא טוב יותר: נכון ל-2024 המערכות של 5 בתי חולים מתוך 7 שנבדקו, לא יעמדו ברעידת האדמה שצפויה כאן. בשנים 2018 עד 2023 לא היה בכלל תקציב לחיזוק בתי חולים ממשלתיים. משרד האוצר כלל לא העביר תקציב לחיזוק התשתיות הקריטיות של מבני בתי החולים של שירותי בריאות כללית – כל הממשלות משנת 2008 ועד היום מפקירות את חיי האזרחים בעניין זה".

איך עלינו להגיב במצב של רעידת אדמה?

"אדם שמרגיש ברעידת אדמה, אם הוא בקומת קרקע, שיברח מהר החוצה ויתרחק ממבנים. בחוץ הכי בטוח. בקומות יותר גבוהות, אם יש ממ"ד – להיכנס אליו; אם אין – לעמוד מתחת למשקוף של דלת. יש להימנע מלתלות תמונות או מדפים מעל מיטות הילדים, כי אלה ייפלו עליהם אם חלילה תתרחש רעידת אדמה בשעות הלילה".

לדברי ד"ר אבני, הצעד החיוני שהמדינה שלנו צריכה לנקוט כדי להיות מוכנה למצב של רעידות אדמה הוא העברת התקציבים הנדרשים לחיזוק בתי הספר ובתי החולים. "בשנת 2018 הממשלה שוב החליטה על תקציב רב שנתי של 5 מיליארד שקלים לשנים 2019 עד 2030. לפי דוח מבקר המדינה, משנת 2024, ביצעו העברה של רק 186 מיליון שקלים מתוך 5 מיליארד (4%) שקלים, ומתוכם רק 7 מיליון (פחות מאחוז אחד) שקלים לחיזוק מבנים. המדינה צריכה להעביר את התקציבים המצוינים בדוח!".