סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה: חייל שאינו יהודי הכין מזון מבושל במיקרוגל. האם המזון מותר באכילה?
תשובה: בשבוע שעבר כתבתי בטור זה על צדדי ההיתר בעניין בישולי עכו"ם בצה"ל. במקרה של בישול במיקרוגל, ישנו צד משמעותי נוסף להקל, ובו נעסוק הפעם.
בגמרא במסכת עבודה זרה (דף ל"ח) נחלקו הדעות האם מותר לאכול דג מלוח שמלחו נכרי. רש"י שם מסביר, שהמחלוקת היא בשאלה האם איסור בישולי נכרים הוא דווקא בישול ממש, או שגם מליחה כלולה באיסור. לעומת רש"י, הרמב"ן וראשונים נוספים כתבו שהכל מודים שאיסור בישולי נכרים הוא אך ורק בבישול ממש – באש, ולא בדרכים אחרות כמו מליחה. גם הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות, י"ז ז') והשולחן ערוך (יורה דעה, קי"ג א') פסקו, שאין איסור בישולי נכרים במליחה. על פי דברי התלמוד הירושלמי (מסכת נדרים, ו' א') הוסיפו הרמב"ם והשולחן ערוך שגם מאכל מעושן – אין בו איסור בישולי נכרים.
עם המצאת הבישול בקיטור, ושילובו באופן נרחב בתעשייה המודרנית, נחלקו הפוסקים האחרונים בדין בישולי נכרים במערכות קיטור. יש שרצו לומר, שקיטור איננו אש, ולכן דין בישול בקיטור כדין מליחה או עישון, שאין בהם איסור בישולי נכרים; כך, למשל, היתה דעתו של רבי יוסף חיים מבגדד, בעל "בן איש חי" (פרשת חוקת, כ"ב). ויש שהוסיפו על כך ואמרו, שהיות ודרך בישול זו הינה דרך מודרנית, שלא היתה ידועה לחז"ל, היא לא נכללה מלכתחילה בגזירת בישולי נכרים.
עם זאת, הדעה הרווחת יותר בפוסקים היא (ראו על כך בהרחבה בספר תורת המחנה כשרות, פרק ו' תשובה ג'), שאין להשוות קיטור למליחה, משתי סיבות: ראשית, אופן הבישול באמצעות קיטור דומה מאוד לאופן הבישול באש, ועל כן הבישול הזה הוא לפחות "תולדות האש", בניגוד למליחה או לעישון שהם תהליכים קצת אחרים. שנית, לדעת חלק מן הפוסקים הראשונים, ההיתר במליחה ובעישון מבוסס על כך שמדובר על דרכים "לא חשובות" לייצור מזון, שאין בהן "קירוב הדעת" וממילא אין בהן איסור בישולי נכרים. אך בישול בקיטור בתעשייה המודרנית, הינו דרך בישול שכיחה, נפוצה וחשובה, ולכן אין להקל בדבר.
הלכה למעשה, בשו"ת יביע אומר (יורה דעה ה' ט') ובשו"ת מנחת יצחק (י' ס"ז) צירפו את דעת המקלים בבישול בקיטור, לשיקולים נוספים לקולא, כגון בישול במטבחים גדולים ובאופן תעשייתי.
אמנם, מסתבר שגם המחמירים בבישול בקיטור, יודו שבעניין השאלה שבפנינו, ביחס לבישול במיקרוגל, ההיתר פשוט יותר, וזאת משתי סיבות. ראשית, גם מי שהחשיב את הבישול בקיטור כבישול באש לכל דבר, יודה שמיקרוגל – איננו אש. הרב אשר וייס שליט"א (מנחת אשר, דברים) כתב בפירוש: "ובבישול בקיטור גרע טפי, דיש כאן חום שבא מן האש ממש ודומה קצת לצלי, מה שאין כן במיקרוגל שאין בו מקור חום חיצוני כלל, ואין כאן גחלת וכדומה שמוציא חום, אלא גלים אלקטרו מגנטיים, שגורמים לשינוי מולקולרי בחומר אורגני (דהיינו התבשיל), והחום נוצר בתוך האוכל ולא מבחוץ, ובוודאי אין כאן בישול ע"י אש".
שנית, בניגוד לקיטור, שבתעשייה המודרנית הוא דרך בישול מרכזית וחשובה, הרי שמיקרוגל במהותו נועד בדרך כלל לחמם מזון או לבשל תבשילים קלים ומהירי הכנה, ואי אפשר לומר שתבשיל שהתבשל במיקרוגל הוא "מאכל חשוב". זאת ועוד, אם יש הסבורים שבישול בקיטור לא נכלל בגזירת חז"ל, משום שלא היה מצוי בתקופתם, הרי שקל וחומר שכך הוא גם לגבי מיקרוגל, שהוא בוודאי המצאה חדשה יותר.
למרות השיקולים הללו, בשו"ת שבט הלוי (ט' קס"ב) פסק להחמיר, וכתב שגם במיקרוגל יש לאסור בישולי נכרים. לעומתו, בשו"ת להורות נתן (ז' ס"ד) פסק להתיר, וכאמור לעיל כך היא גם דעתו של הרב אשר וייס ושל פוסקים נוספים מפוסקי הזמן.
הלכה למעשה, כתבנו בספר תורת המחנה (שם) שלכתחילה יש להימנע מבישולי נכרים גם במיקרוגל, ואולם ברור שבמקום צורך ניתן להקל בדבר, ובוודאי בצירוף צדדי ההיתר שעליהם למדנו בשבוע שעבר.
לסיום, יש להוסיף שתי הערות מעשיות, לקולא ולחומרא. מצד אחד, לעיתים ישנם תנורי מיקרוגל שיש בהם גם אפשרות להשחמה של מזון באמצעות גוף חימום לוהט. במצב כזה – המיקרוגל נחשב לתנור לכל דבר ועניין, וברור שיש בו איסור של בישולי נכרים.
מצד שני, אף לדעת המחמירים, כל האיסור הוא אך ורק בבישול במיקרוגל. אך כאשר המזון כבר מבושל, והמיקרוגל נועד רק לחימום שלו – בזה פשוט וברור לכל הדעות שאין שום איסור בכך שחייל שאינו יהודי חימם את המזון, והוא בוודאי מותר באכילה לכל הדעות.
