סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה: חיילים צפויים לצאת לפעילות מבצעית בשטח אויב בתענית אסתר בבוקר, ולשוב מן הפעילות רק בתום כשלושה ימים. להערכת המפקדים, לא תהיה כל אפשרות לקרוא את המגילה בזמנה, לא בליל פורים ולא ביום פורים. האם ניתן להקדים ולקרוא את המגילה לפני כן?
תשובה: במשנה הראשונה במסכת מגילה שנינו: "מגילה נקראת באחד עשר, בשנים עשר, בשלשה עשר, בארבעה עשר, בחמשה עשר, לא פחות ולא יותר". המשנה שם מסבירה, שהקדמת המגילה לי"א, י"ב או י"ג באדר נוהגת בכפרים קטנים, שאין אפשרות לשמוע בהם את המגילה בזמנה, ולכן תושביהם מקדימים ל"יום הכניסה", כלומר הם מזדמנים לעיר הגדולה ביום שני או ביום חמישי שלפני הפורים – ואז שומעים את קריאת המגילה.
בסוגיית הגמרא שם מפורש, שתקנת חז"ל להקדמת קריאת המגילה נהגה בימי קדם, אך בטלה ברבות השנים. לפיכך, פסק הרמב"ם (הלכות מגילה, פרק א' הלכה ט'): "בזמן הזה אין קוראין אותה אלא בזמנה, שהוא יום ארבעה עשר ויום חמשה עשר; בני כפרים ובני עיירות קוראין בארבעה עשר, ובני כרכין [=בירושלים, המוקפת חומה מימות יהושע בן נון] קוראין בחמשה עשר".
עם זאת, כתבו כמה מן הראשונים, שמי שיוצא לדרך רחוקה או להפלגה בים, ואין לו כל אפשרות לקחת איתו מגילה – רשאי גם בזמן הזה להקדים ולקרוא אותה עוד לפני פורים. בפשטות, ניתן להקדים ולקרוא רק מי"א באדר, ואולם בתלמוד הירושלמי בתחילת מסכת מגילה נאמר: "תני בשם רבי נתן: כל החודש כשר לקריאת המגילה. מה טעמא? "והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה". אמנם, הירושלמי מסייג שהכוונה היא רק עד ט"ו באדר, עד שושן פורים, אבל לא במועד מאוחר יותר בהמשך חודש אדר.
לאור דברי הירושלמי, פסק השולחן ערוך (אורח חיים, סימן תרפ"ח סעיף ז'): "המפרש בים והיוצא בשיירא ואינו מוצא מגילה להוליך עמו, יקראנה בי"ג או בי"ב או באחד עשר, בלא ברכה. ואם אי אפשר להמתין עד ימים הללו, יש אומרים שקורא אפילו מתחלת החדש"; והוסיף הרמ"א שם: "והכי נהוג", כלומר שאכן הייתה תופעה כזאת של מי שאין לו שום אפשרות לשמוע את המגילה ביום הפורים עצמו, ולכן הקדימו וקראו את המגילה לפני כן.
בדברי השולחן ערוך מפורש, שקריאת מגילה מוקדמת היא בלא ברכה, שכן כאמור כבר בתקופת האמוראים ביטלו את המנהג להקדים את קריאת המגילה לפני י"ד באדר. עם זאת, מי שלא יוכל לקרוא את המגילה כלל במועדה, בוודאי ראוי לו לזכות לפחות לאותה קריאה מוקדמת. כתבו הפוסקים שקריאה מוקדמת היא דווקא בעשרה – בציבור. אמנם, אם לא מצליחים לקבץ מניין, ניתן לקרוא את המגילה בקריאה מוקדמת גם בלי עשרה, ובעיקר שהקריאה היא בכל מקרה בלא ברכה (ראו משנה ברורה שם, ס"ק כ').
נחלקו ראשונים האם כאשר מקדימים לקרוא את המגילה ראוי לקרוא אותה פעמיים, בלילה וביום; או שבמצב כזה ניתן להסתפק רק בקריאה ביום. הלכה למעשה, כתב המשנה ברורה (שם) שנכון לקרוא את המגילה פעמיים, גם בלילה וגם ביום. יתר על כן, יש מן הפוסקים שכתב (שו"ת בצל החכמה, ה' קכ"ט), שמי שיודע שיוכל לשמוע את המגילה בליל י"ד באדר, אבל לא יוכל לחזור ולשמוע אותה ביום – ראוי לו להקדים ולקרוא ביום לפני י"ד באדר, כדי לזכות ולקיים גם קריאה ביום, בנוסף לזו שעוד יישמע בליל פורים.
בשנה שעברה, לקראת חג הפורים תשפ"ד, כאשר המלחמה הייתה בעיצומה, היו לא מעט חיילים שאכן הקדימו וקראו את המגילה עוד לפני הפורים. בכמה מקרים, התוכנית המבצעית השתנתה, מה שהוביל לכך שאותם חיילים היו פנויים ביום הפורים עצמו ויכולים היו לקרוא את המגילה בזמנה. הדין במקרה הזה מפורש בהגהת הרמ"א על השולחן ערוך (שם): "מיהו אם נזדמן לו אחר כך מגילה, חוזר וקורא אותה ביום י"ד, אפי' קראה תחלה ביום י"ג, מכל מקום קרא אותה שלא בזמנה". וכתב המשנה ברורה שם שהקריאה הזו היא בברכותיה, כלומר שאף שכבר קראו את המגילה, הרי שהייתה זו קריאה מוקדמת שאין מברכים עליה, ולכן הקריאה הנוכחית בזמנה היא הקריאה העיקרית, ומברכים עליה.
בהמשך דברי השולחן ערוך שם מבואר, שהלכה זו של קריאה בלא ברכה נכונה גם במקרה הפוך: מי שלא הצליח לקרוא את המגילה בי"ד באדר, יוכל לקרוא אותה בלי ברכה בט"ו באדר, משום שיום זה עדיין נחשב כיום הפורים – לפחות לבני ירושלים.
נזכיר, לסיום, שההלכה שבה עסקנו נוגעת אך ורק לקריאת המגילה. את שאר מצוות הפורים: סעודת פורים, משלוח מנות ומתנות לאביונים, אין אפשרות לקיים לפני י"ד באדר. אמנם, מי שיודע שלא יתאפשר לו לשלוח מנות ולתת מתנות לאביונים, רשאי למנות שליח שיקיים עבורו את מצוות הפורים בו-ביום. את סעודת פורים כמובן אי אפשר לקיים על ידי שליח, ולכן אותם לוחמים ישתדלו שבכל מקום שבו יימצאו – את האוכל שיאכלו יחשיבו כסעודת פורים, וליבם יתמלא בשמחה על הזכות העצומה שנפלה בחלקם לעמוד איתן על משמר העם והארץ.
