לאחר שהכרנו את שאול בפרק ט', פרק י' מתאר את כניסתו לתפקיד המלוכה. הכניסה המתוארת, כפולה- של שאול עצמו הנמשך למלוכה ושל העם שמקבל את שאול כמלך עליו. מן הצד של שאול, לאחר ששמואל מושך אותו בשמן הוא נשלח חזרה לביתו עם שלוש אותות שהוא יפגוש בדרכו. את המושג "אותות" אנחנו מכירים עוד ממשה, שם מטרתם הייתה לבסס את השליחות: "וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ." גם כעת האותות אמורים לתת לשאול ביטחון בדבר המלוכה והשליחות- ו"ְהָיָה כִּי תָבֹאנָה הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה לָךְ עֲשֵׂה לְךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ כִּי הָאֱ-לֹהִים עִמָּךְ."
יחד עם זאת, לאות השלישית יש מטרה נוספת. שאול אמור לפגוש בדרכו חבורת נביאים עם נבל, תוף, חליל וכינור ולמצוא אותם מתנבאים. ובפגישתו- "וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ ה', וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם; וְנֶהְפַּכְתָּ, לְאִישׁ אַחֵר." מעבר לביטחון בדבר המלוכה, האותות אמורים להמשיך את תהליך החינוך והלמידה שלו ולהפוך את שאול לאיש אחר.
לאחר ששמואל מסביר לו בפירוט את מהלך הדברים, קורה דבר מעניין- "וְהָיָה, כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל, וַיַּהֲפָךְ לוֹ אֱ-לֹהִים, לֵב אַחֵר וַיָּבֹאוּ כָּל הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה בַּיּוֹם הַהוּא."

כלומר, עוד לפני שפגש אפילו אות אחד, לפני שפגש את הנביאים והתנבא- ה' כבר הפך את ליבו ל"לב אחר", ניכר ששאול כלל לא היה צריך את האותות והנבואה כדי לעשות את התהליך שקרה מיידית עם צאתו משמואל. אני חושב שאפשר ללמוד פה דבר חשוב- פעמים רבות אנחנו עוברים תהליך שאמור לעורר בנו שינוי. עולה לי בהקשר הזה בחירה של אדם ללכת למכינה קדם צבאית או ישיבה, לבחור במקום עבודה או תואר שיאתגר אותו. אין ספק שהתהליך שיעבור במקום החדש יכול להוביל לשינוי, אך חלק גדול מהשינוי הוא האומץ לעשות את הצעד ולבחור להיכנס לאותו תהליך. שאול כבר ביציאתו משמואל קיבל על עצמו את השליחות, אולי כבר ראה את עצמו עם כובד האחריות של המלוכה ועל כן הפך לאיש אחר עוד לפני שראה אותות והתנבא.
יחד עם זאת להתנבאות הייתה מטרה נוספת- "וַיֹּאמֶר הָעָם אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מַה זֶּה הָיָה לְבֶן קִיש הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים." כאשר השליחות היא בהנהגה של העם, לא מספיק שחל שינוי אצל שאול בתוכו, אלא שהדבר ייראה כלפי חוץ, אל העם. השמועה המתפשטת בעם כי שאול מתנבא, תעזור לו בהמשך לקבל לגיטימציה כמעט מלאה בסוף הפרק כאשר הוא מקבל את המלוכה באופן רשמי ולקרוא "יחי המלך!".
