קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)בשבוע שעבר כתבתי על פרק י' בשמואל א', בו שאול מתמנה רשמית למלך. הפסוק האחרון בפרק מתאר כי לא כל העם קיבל את מלכותו של שאול – "וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ, מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה וַיְהִי, כְּמַחֲרִישׁ".
המפרשים רואים את שתיקתו של שאול לגנאי, שהיה עליו כמנהיג להתמודד אל מול בני הבליעל. בעיניי, פרק י"א מתאר את הדרך השונה בה שאול בוחר להתמודד עם מחלוקות בעם, באמצעות מבחן המנהיגות הראשון שלו – המלחמה מול בני עמון.
אנשי יבש גלעד מצליחים לעכב את נחש העמוני בשבעה ימים, ובינתיים קוראים לעזרת ישראל, שבתגובה נושאים את קולם ובוכים. הבכי נשמע לשאול, שכועס מאוד, לוקח צמד בקר, מנתח אותו לנתחים ושולח לעם, באיום:" אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל, כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ". הוא מפחיד את העם שמתייצב למערכה. העם יוצא למלחמה ומנצח את בני עמון.
הסיפור מקביל בפרטים רבים לסיפור פילגש בגבעה, ונראה ששאול לוקח את הסיפור שכותרתו "בימים ההם אין מלך בישראל" ומתקן אותו באמירה: כעת, יש מלך בישראל.
אנשי יבש גלעד, שהיו אלו שבחרו לא להצטרף למלחמה בבנימין לאחר סיפור פילגש בגבעה, הם אלו שכעת בצרה וזקוקים לעזרה. הסיוע ניתן דווקא ע"י מלך שבא משבט בנימין. הוא משתמש באותה טכניקת גיוס של שליחת נתחים לשבטי ישראל, ומצליח לגייס את כולם לעזרה. בסיום המוצלח של המלחמה, העם מציע לסיים באותה דרך בה הסתיימה המלחמה ההיא – "וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל, מִי הָאֹמֵר שָׁאוּל יִמְלֹךְ עָלֵינוּ תְּנוּ הָאֲנָשִׁים, וּנְמִיתֵם".
העם רוצה להרוג את כל מי שמזלזל במלכותו של שאול. אף שהם פונים לשמואל, שאול, שהתחנך בשבט בנימין המוכה ממלחמת האחים הקודמת, עונה לעם בנחרצות – "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה כִּי הַיּוֹם עָשָׂה ה' תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל".
כך למעשה הוא לוקח את מבחן המנהיגות של המלחמה בעמון ומראה לעם את החשיבות של המלחמה באויב המשותף, ובו בזמן מלמד אותם על חשיבות האחדות בין כל שבטי ישראל. למלך יש תפקיד להושיע את העם מאויב חיצוני, אך לא פחות, עליו לחבר את העם שידע שנים רבות של פילוג ומנהיגות חלקית-שבטית, לאומה אחת גדולה ומאוחדת.
הוא גורם לעם להבין שבפניהם תקופה חדשה וגם מביא את כולם לתמוך בו בכניסה לכס המלוכה – "וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם הַגִּלְגָּל וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת שָׁאוּל לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל, וַיִּזְבְּחוּ שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים לִפְנֵי ה' וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עַד מְאֹד".
