אני נמצאת בכמה קבוצות להיכרויות לדתיים. השבוע מישהי פרסמה גבר שהיה נראה לי שיש מצב שאנחנו יכולים להתאים, אז פניתי אליה. התגובות שקיבלתי ממנה היו כל כך לא נעימות, בלשון המעטה. הרגשה כאילו הבחור הוא איש ציבור מפורסם, והיא "אבטחת האישים" שלו. ואני? אני על תקן אחת מפשוטות העם שחשודה כביכול כמטרידה.
אחרי שהיא סירבה לענות לי על כמה שאלות ענייניות, היא התעקשה קודם לקבל את הכרטיס שלי. כי הרי אי אפשר לפנות לאבטחת אישים בלי ת"ז, לא? שלחתי לה את הכרטיס שלי, כולל תמונה. מה עניין אותה? מה העדה שלי, וכמובן איך לא, הבקשה האהובה על שדכניות ושגרירות "תשלחי תמונה של כולך". לא הבנתי, אני מתמודדת למיס יוניברס ולא ידעתי? אולי תשאלי פשוט איזו מידה אני לובשת וזהו.

היחס המזלזל והבלתי נסבל הזה של נשים שהן כביכול שליחות או שדכניות חייב להיכחד מהעולם, ויפה שעה אחת קודם. אתן נשים. מה זה לעזאזל היחס הנורא הזה לבנות מינכן, שבסה"כ רוצות לנסות להכיר מישהו, שכל חטאן הוא שעוד לא התייאשו מהרצון להקים משפחה שלמה? למה להכאיב לנו סתם? ויותר מזה, למה לא לתת לבחור להחליט בעצמו? אנחנו ילדים בגן? האדון כל כך מוצף בהצעות, שהוא צריך מזכירה? כזו שתרחיק כל בחורה שרק מתעניינת?
יש פרטים יבשים שוודאי וחשוב להעביר לפני שמחליטים לקשר בין שני אנשים. אבל תנו לי לחדש לכם: עדה היא לא אחד מהם. גם לא צבע עור או שיער. והנה אני אומרת את זה בקול: מי שפוסל בחורה בגלל צבע עור ושיער הוא גזען! מספיק להתייפייף. זה לא "טעם אישי". תהיו אמיתיים מול עצכם ולפחות תודו שזה מה שאתם. אחרי כל כך הרבה פעמים ששמעתי מגברים שנשים שהן לא לבנות הן לא מספיק עדינות, והגדיל לעשות אחד מהם שאמר לי בלי להתבלבל שצבע עור שזוף הוא מראה "מלוכלך".
לצערי הרב, במקום ללמוד מציבורים אחרים דברים טובים, המגזר מאמץ לעצמו מנהגים חרדיים כמו קיטלוג וגזענות לפי עדה וצבע עור, עסקנות ורדיפת בצע כסף בשידוכים. במקום להתקדם, אנחנו הולכים אחורה.
T
