הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)אם עוד לא שמעתם על הינוקא, כנראה שאתם ממש לא בעניינים. קשה לי להיזכר ברב מפורסם שעשו עליו בזמן כה קצר כל כך הרבה כתבות בכל ערוצי החדשות (11,12,13,14), וממש בשבוע האחרון זכה גם לכתבה מקיפה באתר החדשות ynet. זאת מלבד האזכורים שלו בערוצי המדיה השונים, על ידי חסידים ומתנגדים שלו. ללא ספק, מדובר בשם החם ביותר כיום בגזרת הרבנים המפורסמים כיום.
אז למי שאינו מכיר, בכל זאת תזכורת: מדובר ברב צעיר, בן 37 סך הכל, בשם שלמה יהודה בארי (במקור: צוברי), שיצא שמעו כגאון בתורה וכבעל סגולות. אין לו רב מובהק, אלא הוא למד הכל בכוחות עצמו, ובגיל צעיר. לכן הודבק לו השם 'ינוקא', תינוק בארמית, דמות המוכרת מספרות הזוהר כילד צעיר ומסתורי שבא במגע עם חבורתו של רשב"י. כיום הוא מנהל חצר משגשגת עם אלפי מאמינים שפוקדים את שיעוריו, משתתפים בתפילות שלו ובעיקר באים לקבל ברכה. בנוסף, הוא מפעיל ערוץ טיקטוק פופולרי שזוכה לעשרות אלפי צפיות ולאלפי שיתופים.
נשאלתי לאחרונה מה דעתי עליו. את תשובתי אנסה להסביר כאן בקצרה, כי הסיפור הזה גדול מהרב הינוקא; מדובר בטיבה של היהדות.
ובכן, את הינוקא מעולם לא פגשתי. גם לא שמעתי אף שיעור שלו. לכן אינני יודע מה רמתו בתורה. מה שכן שמעתי אלו קטעים קצרים המפורסמים במדיה החברתית, שלרוב כוללים מסרים מאוד פשוטים, אפילו פשטניים. אבל אי אפשר לשפוט אדם לפיהם. אולי בכל זאת יש שם גאונות שחבויה. אודה שחרף כל הסיפורים, אני עוד לא הצלחתי להיחשף אליה.
אבל לא צריך לדון את הינוקא כשלעצמו כדי לחוות דעה על התופעה. כי מה שחשוב כאן זו לא הדמות האישית שלו, אלא הפונקציה שהוא ממלא. לכן כששאלו אותי עליו, לא דיברתי עליו אלא על עצמי. לא דנתי אותו לשבט או לחסד; פשוט אמרתי שאינני מרגיש כל צורך להיפגש איתו. שום דבר לא מושך אותי שם.
כי מה כל אותם אנשים שבאים אליו מבקשים? הרשו לי כאן לחטוא בהכללה ולשער שאלפי ורבבות האנשים שהולכים אליו, פחות מחפשים לשמוע חידוש תורה או דרך מוסר יהודית בעידן המורכב של ימינו. מה שהם מחפשים בעיקר זה מה שאני מכנה "חום רוחני".
אם במסגרת המשפחה אנו מקבלים חום רגשי הבא לידי ביטוי בדאגה ואכפתיות, בחיבוק חזק ואוהב, אצל רבנים כמו הינוקא אנשים מחפשים קול שישמע את המצוקות שלהם ויעניק להם תקווה, יספק להם מקור לנחמה ואמונה, וגם תחושה של קשר עם הנשגב. תוכן הדברים שהוא אומר נמדד על פי המטרות הללו ולא בהכרח על סמך העומק שלהם. וכמובן – מה שתומך אותן זו ההילה והתדמית שנבנות סביב הרב, סיפורי המופתים והשיווק שלהם.
בצעירותי זלזלתי בכך, כיום אני מבין שמדובר בצורך עמוק של בני אדם; ואם יש אנשים כשרים (ובלבד שהם כשרים ולא עושי מניפולציה. לכך יש להפעיל היטב את כלי הביקורת) שעונים על כך, הרי שהם עושים חסד גדול עם העולם.
אבל אותי זה פחות מעניין. כי במסורת היהודית אני לא מחפש את המטרות הללו. במסורת היהודית אני מחפש את מה שמשה כינה "חכמתכם ובינתכם לעיני העמים". אני מחפש חכמה ותבונה ומוסר שיהפכו את החיים שלנו לישרים יותר, לצדיקים יותר ולגבוהים יותר. אני מחפש דרך חיים שעליה יוכלו להצביע אומות העולם ולומר "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה".
מי ממלא פונקציה זו של היהדות? אלו גדולי התורה, תלמידי החכמים, שעולמם נטוע הן בתורה, הן במדע והן במחשבת העולם. אלו הרבנים שדעתם רחבה, שחיברו ספרים ופסקי הלכה. רבנים אלה לא זקוקים לערוצי טיקטוק ולסיפורי מופתים כדי להוכיח את מעלתם. די לקרוא את ספריהם ולשמוע את שיעוריהם כדי להיווכח בחכמתם הרבה ובמעלתם הרוחנית הגבוהה. עם רבנים כאלה הייתי רוצה להיפגש. אל רבנים כאלה הייתי רוצה להתקרב. ואכן, עם חלקם זכיתי בכך.
על תורתם של רבנים אלה אמר התלמוד (מועד קטן טז, ע"ב): "כל העוסק בתורה מבפנים תורתו מכרזת עליו מבחוץ". מכאן ניתן ללמוד את ההפך: מי שמשקיע יתר על המידה בלפרסם עצמו בחוץ, בתדמית ובשיווק, יש להעלות ספק איזו תורה קיימת אצלו בפנים.
אז מה דעתי על הינוקא? כפרפרזה על שאלתו של הרב הנזיר לרב קוק אומר, שסגולה אולי יש שם. אבל אני, שמחפש תורה, מוצא את הסיפוק הרוחני שלי במקום אחר.
