הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)בשבוע שעבר חיסל צה"ל את רמטכ״ל חיזבאללה, עלי טבטבאי, במבצע אווירי מדויק, ב"ה. טבטבאי התמנה לתפקידו לאחר חיסול צמרת חיזבאללה במבצע "חיצי הצפון". מאז מינויו פעל בצורה אינטנסיבית לשיקום כוחו של הארגון – בניגוד מוחלט להסכם שנחתם בתיווך אמריקאי בין ישראל ללבנון לפני כשנה.
כבר למחרת חתימת ההסכם החל חיזבאללה בהפרות שיטתיות שלו, ומאז הופר פעמים רבות. מלכתחילה רבים פקפקו ביכולת ממשלת לבנון לאכוף את ההסכם על חיזבאללה, ובכנות חיזבאללה לעמוד בו. מבצע "חיצי הצפון", שהסב לחיזבאללה פגיעות כבדות בהנהגה, בלוחמים ובתשתיות, וכמו כן התמרון הקרקעי של צה"ל וכיבוש רצועת הכפרים הסמוכים לגבול – אילצו אותו לתמוך לכאורה בהסכם. כוונה כנה לקיים את ההסכם – לא הייתה שם מעולם. מאז צה"ל מגיב באש עוצמתית להפרות חיזבאללה על בסיס יומיומי.
בזירה העזתית התמונה דומה. הושג הסכם בתיווך אמריקאי לאחר מהלך "מרכבות גדעון ב'" בעזה ותקיפת בכירי חמאס בדוחא. מהרגע הראשון הפר חמאס את ההסכם. ב"ה זכינו שהחלק בהסכם העוסק בהחזרת החטופים החיים וכמעט כל החללים התממש, אך חמאס הפר לחלוטין את התחייבותו לפירוק יכולותיו הצבאיות ולוויתור על שלטונו ברצועה. גם כאן לא היה מקום להניח שחמאס התכוון לעמוד בהתחייבויותיו. כמו בצפון, צה״ל מגיב להפרות באש מדויקת.
מאז הקמת המדינה נחתמו עם אויבינו הסכמי הפסקות אש רבים. היו שהאמינו שבצד הערבי קיימת מחויבות אמיתית להסכמים, ולכן ציפו שיקוימו כלשונם. שוב ושוב הסכמים הופרו. בתרבות המוסלמית מלכתחילה תופסים הסכם עם אויב כ"הודנא" – הפסקה זמנית שאמורה לאפשר התארגנות מחדש. בנוסף, דוקטרינת "תק'ייה" מעניקה לגיטימציה לשקר ולהטעיה כלפי מי שאינם מוסלמים, כאשר הדבר נתפס כמשרת אותם במלחמה.
לאורך השנים בחנו המתווכות הבינלאומיות – שהיו מעורבות בהשגת ההסכמים – את ישראל בקפדנות רבה אם אנו עומדים במילוי ההסכמים לפרטי פרטים. מנגד, מעולם לא הופנו לאויבינו דרישות דומות.
hugo-jehanne
בסוף הפרשה הקודמת מזכירה התורה את אחד ההסכמים והבריתות שנכרתו עם אומות העולם בתחילת הדרך: הסכם וברית הדדית בשבועה בין לבן הארמי לבין יעקב ובניו, לאחר שרדף אחריהם וזמם לפגוע בהם: "וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ. וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה. וגו'. וַיֹּאמֶר לָבָן הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם" (בראשית לא, מד ואילך).
הברית שנכרתה ביניהם בשבועה הייתה לשעה ולדורות, ונחקקה על מצבת אבן: "יַעֲקֹב כָּרַת בְּרִית עִם עַמֵּי הָאָרֶץ, שֶׁאָמַר לוֹ לָבָן: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִיתֵּן לְזַרְעֲךָ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל; תִּכְרֹת עִמִּי בְּרִית שְׁבוּעָה שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל יוֹרְשִׁין אֶת אֶרֶץ אֲרָם. כָּרַת עִמּוֹ בְּרִית שְׁבוּעָה וְהִצִּיב לוֹ מַצֶּבֶת אֲבָנִים וְהֵבִיא אֶת בָּנָיו עִמּוֹ בִּבְרִית שְׁבוּעָה, וכו'. אָמַר לוֹ לָבָן לְיַעֲקֹב: אִם יִשְׂרָאֵל יוֹרְשִׁין אֶת הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה – אַל יָבֹאוּ בְּאֶרֶץ אֲרָם לְרָעָה; שנאמר (בראשית לא, נב): 'אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה'" (פרקי דר״א לו).
הברית כוללת התחייבות שלא לפגוע בצאצאי לבן – בארם – לעתיד לבוא. הברית הייתה הדדית, והארמים, לא במפתיע, היו הראשונים להפר אותה פעמיים: "וּבִלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁהָיָה מִזֶּרַע לָבָן וּמֵחָרָן אַרְצָה בְּנֵי קֶדֶם עִירוֹ, הִתְחִיל לַעֲבוֹר עַל הַבְּרִית הַזֶּה – הוּא שֶׁכָּתוּב (דברים כג, ה): 'וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָ.' וְאַחֲרָיו כוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם – הוּא שֶׁכָּתוּב (שופטים ג, ח): 'וַיִּחַר אַף־ ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם' וגו'. ועל זה הותר לדוד להילחם בארם בהכותו את ארם נהריים, וכתיב (שמואל ב ח, ו): 'וַיָּשֶׂם דָּוִד נְצִבִים בַּאֲרָם דַּמֶּשֶׂק וגו'" (רבנו בחיי, בראשית לא, נב).
ההפרה הכפולה רמוזה בשתי ה"רשעויות" שבשמו של "כושן רשעתיים" (רד״ק שופטים ג, ח). אולם, גם ההפרה של כושן, ששעבד את ישראל בימי השופטים, הייתה כפולה: "הוּא לָבָן, הוּא כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם! וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם? שֶׁעָשָׂה שְׁתֵּי רִישְׁעֻיֹות: אַחַת שֶׁחִלֵּל אֶת הַשְּׁבוּעָה, וְאַחַת שֶׁשִּׁעְבֵּד בְּיִשְׂרָאֵל שְׁמוֹנֶה שָׁנִים" (ירושלמי נזיר פ"ט ה״א). לרגל ההפרות של ארם – מצבת האבן שעליה נחקקה הברית איבדה את תוקפה.
ההפרות של ארם לא מנעו ממנו לנופף להגנתו כנגד דוד המלך בברית ובמצבה, למרות שיצא לסייע להדדעזר להילחם בדוד: "וּכְשֶׁמָּלַךְ דָּוִד רָצָה לָבוֹא בְּאֶרֶץ אֲרָם, וְלֹא יָכוֹל מִכֹּחַ בְּרִית שְׁבוּעַת יַעֲקֹב – עַד שֶׁשָּׁבַר אֶת הַמַּצֵּבָה הַהִיא, וְעָלָיו אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שמות כג, כד): 'שַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם'. וְאַחַר כָּךְ כָּבַשׁ אֶרֶץ אֲרָם" (פרקי דר״א שם).
דוד לא התעלם מן הברית והשבועה; כדי לבטא שהיא איבדה את תוקפה, נאלץ דוד לשבור תחילה את המצבה. חשוב ללמוד את הלקח ההיסטורי, כדי שלא נופתע להבא.
לזכר אבי מורי ר' משה שנוולד ז"ל הכ"מ
